(צילום: ירון ברנר)
מבוכה חברתית ונוחות: ישראלים רבים מסרבים ללכת להיבדק לגילוי קורונה למרות התסמינים או החשיפה לחולים מאומתים. כך, למרות הכוונה להגדיל את כמות הבדיקות המבוצעות בישראל - בפועל קיימים פחות ישראלים שמוכנים להיבדק.
"מדובר בתופעה שקיימת גם בעולם", אומרת באולפן ynet פרופ' מיה בר-הלל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. "אנחנו יודעים מזמן שיש הרבה שצריכים להיבדק ולא הולכים, וזה פשוט כי זה לא באינטרס שלהם. אנשים לא רוצים לעבור את הטרחה, את הבדיקה ולהיכנס לבידוד".
לדבריה מצטרף גם אורן הוברמן, מנכ"ל חברת קיימא העוסקת בכלכלה והתנהגות, ואומר כי הסיבות מגוונות יותר מכך. "יכול להיות שהבדיקות לא נגישות מספיק, אולי אנשים מפחדים להידבק בתור הארוך שהם מדמיינים שיש שם וכמובן קיים המחיר החברתי שאנשים מפחדים לשלם. אנחנו רואים בסקרים שהרבה אנשים חוששים יותר להודיע לחברים ולעבודה על שנדבקו בקורונה מאשר לחלות במחלה עצמה. יוצא שהבדיקה מאיימת יותר מהמחלה".
הוברמן מוסיף כי לא מחודדת מספיק חשיבות הבדיקה. "אנשים עושים שיקולים קרים כשזה מגיע למצב שהם צריכים ללכת להיבדק. הם שואלים את עצמם האם קיימת נורמה חברתית להיבדק, האם כדאי, את מי אני יכול להדביק והאם יש לי קרובי משפחה מבוגרים שאני יכול לסכן, אבל בפועל מנסים להבין מה קורה סביבם. הנורמה המקובלת בישראל היא זו שמשפיעה על ההתנהגות הזו, בין היתר".
כדוגמה לכך, מסביר הוברמן כי רבים מאזרחי ישראל לא מאמינים להודעות שקיבלו מהשב"כ בדבר חשיפה לחולים מאומתים. "חלק חשבו שההודעה לא מדויקת מספיק, אמרו לעצמם שיש הסתברות נמוכה שהם נדבקו. ובסופו של דבר מדובר במוטיבציות חיצוניות שמחליפות את השאלה החשובה באמת, שהיא 'האם אכפת לי מהקהילה שלי, מעצמי וממשפחתי'. אנשים מתרכזים בלתשאל את האמינות של השב"כ במקום בבריאות ובסכנות".
כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה הזו? פרופ' בר-הלל סבורה שיש להשתמש בכלים אחרים ולא להסתמך על המוטיבציה של האזרחים. "צריך מקלות וגזרים יותר גדולים כרגע. בנק הדם, למשל, מאוד מעוניין שאנשים יבואו ויתרמו, ולכן מפעם לפעם פותח תחנות תרומת דם ניידות ומביא את בנק הדם אל התורמים ולא דורש מהם להגיע אליו. כך, פתיחת תחנות לבדיקה בכניסה לקניונים, בצמתי רחובות או בכניסה למקומות עבודה ומוסדות חינוך יכולה להיות פתרון. הנגשת הבדיקות, בוודאי תעזור.
"עם זאת, אני חוששת שבשורה התחתונה צריך יהיה להשתמש באמצעים מסוימים של כפייה. בקרב מי שאינו מבין בעצמו שזה אינטרס ציבורי, חברתי והרבה פעמים גם אישי להיבדק, יש להתנות שירותים שונים בבדיקה. כשם שכבר היום אי אפשר להעלות על טיסה בלי להיבדק, כל מיני שירותים יכולים להיות מותנים בהצגת בדיקה".
