המרוץ לסיום פיתוח החיסון לקורונה נמצא בישורת האחרונה, כשלקראת ינואר צפויים להיות מוכנים החיסונים הראשונים של מודרנה האמריקנית, אסטרה-זניקה הבריטית וקנסינו הסינית. אמנם עוד לא ברור לכמה זמן יגנו החיסונים מרגע ההזרקה לגוף, אך חשוב לדעת כיצד מונעת הזריקה את ההדבקה בנגיף הקורונה.
כדי להשיב על השאלה הזו, יש להבין תחילה את שלבי ההדבקה הראשוניים: נגיף הקורונה הנישא על גבי רסיסי רוק, חודר דרך האף והלוע, נצמד לתאי מערכת הנשימה, שם הוא חודר לגרעין התא ומתחיל להשתכפל. בזמן זה נוהרים למקום מאות אלפי תאי דם לבנים, כשהראשונים בהם הם חיילי הקו הראשון – הנוגדנים, הנצמדים לנגיף הפולש, מנטרלים אותו ומסמנים אותו במעין דגל המאותת למערכת החיסון להגיע למקום כדי להשמיד את הנגיף.
לאחר המפגש הראשוני בין הנוגדנים לבין נגיף הקורונה, נוצרת מעין "חתימה אישית" שבה הגוף מתחיל להכיר את נגיף הקורונה, ולייצר נוגדנים מתאימים, שבמפגש הבא – ינטרלו במהרה את הנגיף שחדר, ולא יאפשרו לו להתפשט ולהדביק תאים בגוף.
זה בדיוק מה שעושה החיסון: מרגע שהוא מוזרק לגוף, הוא "מערים" על מערכת החיסון שמדובר לכאורה בנגיף אמיתי – אף שאין כל נגיף חי בתרכיב. הגוף ממהר ליצור נוגדנים שימנעו בחדירה הבאה של נגיף הקורונה את יכולתו להדביק את תאי הגוף.
מנטה מנטה
החיסון "מערים" על מערכת החיסון ומדמה הדבקה בנגיף אמיתי
(צילום: Shutterstock)

טכנולוגיות החיסונים לקורונה

חלק מהחיסונים, כמו החיסון CoronaVac של חברת Sinovac הסינית, מבוססים על טכנולוגיה בסיסית של נגיף מומת. חיסון זה, למשל, מכיל חלקיקים של נגיף קורונה "חסר חיים", שאין לו יכולת לגרום למחלה. חלקיקים אלה הם בעצם חלבונים המוחדרים לגוף, אותם מזהה המערכת החיסונים של האדם המחוסן כנגיף עצמו, וכך יוצרת נוגדנים כנגדו. עם זאת, מרבית החיסונים האחרים נגד קורונה, פועלים במנגנון אחר של וקטור, או בעברית: נשא. זהו גם הבסיס לחיסון הישראלי שפותח במכון הביולוגי.
וכך זה עובד: החיסון מורכב מהנגיף סטומטיטיס וזיקולרי, VSV, השייך למשפחת וירוסים שגורמים למחלות בבעלי חיים. עם זאת, נדיר שהנגיף גורם לזיהום בבני אדם. גם בעבר פותחו נגיפי VSV במעבדות כדי לשמש כפלטפורמה לייצור מגוון חיסונים נגד ווירוסים, בהם נגיף האבולה, נגיף ה-HIV, וקדחת קונגו.
בנגיף VSV, משנים המדענים חלבון בשם VSV-G, המשמש כפלטפורמה ויראלית. חלבון זה של הווירוס המהונדס, ידוע כגורם המשמעותי ליכולת ההרסנית של הנגיף בגוף. כך, הופך הווירוס למעין "שלד" שיכול לשמש נשא של חלקיקי וירוסים אחרים שיגרמו לגוף "לחשוב" שמדובר בנגיף אמיתי, ייצרו נגדו נוגדנים שיישמרו בגוף, ויתקפו את הווירוס האמיתי במקרה של הדבקה.
במקרה הנוכחי, יצרו המדענים הישראלים יצור כלאיים שמכיל את הנגיף VSV המהונדס ממנו הסירו את חלבון G האלים. במקום חלבון זה, החדירו המדענים את החלבון S פרוטאין מנגיף הקורונה COVID-19, האחראי ליצירת תגובה חיסונית כאילו מדובר היה בנגיף האמיתי. כתוצאה מכך, הנגיף המהונדס לא גורם למחלה, אך גורם לגוף לייצר נוגדנים – ובכך לחיסון הגוף כנגד קורונה.
דרך אחרת לחיסון על בסיס נשא, יצרה חברת מודרנה האמריקנית, שאף היא בשלב מתקדם מאוד של הפיתוח: החיסון הקרוי mRNA-1273 נקרא "חיסון RNA שליח", שעם כניסתו לגוף, מבטל את יכולתו של נגיף הקורונה לחדור לתאי הגוף. ה-RNA השליח המדובר, כשקיים בגוף, מונע היווצרות של חלבון הקרוי Spike, אותו חלבון שנמצא במעטפת החיצונית של נגיף הקורונה ומעניק לווירוס מראה של "כתר". אותו "כתר" גם העניק לנגיף הקורונה את שמו.
אותו חלבון Spike נחוץ לשם היצמדות וירוסי הקורונה לתאי גוף האדם. החיסון, מונע את אותה היצמדות, מונע מהנגיף לחדור לתא, לנוע לעבר גרעין התא ולהשתכפל.
קורונה חיסון אינפו מודרנהקורונה חיסון אינפו מודרנה
(ynet)
גם החיסון של אוניברסיטת אוקספורד וחברת אסטרה-זניקה פועל דרך נשא. החיסון הקרוי AZD1222, מכיל גרסה מוחלשת של נגיפים שגורמים להצטננות בשימפנזים – אך לא בבני אדם, עליהם "הלבישו" המדענים את אחד מחלבוני נגיף הקורונה COVID19.
עם הזרקת החיסון לגוף, שבו נגיפי ההצטננות בשימפנזים וחלבון הקורונה, הגוף משוכנע שחדר אליו נגיף קורונה אמיתי. הוא מזעיק למקום את הנוגדנים שמנטרלים את החיסון, אך יוצרים זיכרון חיסוני. בתוך שבועיים נוצרים העתקי נוגדנים כאלה נגד נגיף הקורונה, וכך בהדבקה הבאה בנגיף קורונה אמיתי, הם יסתערו עליו, ינטרלו אותו ולא יאפשרו לו להדביק את האדם ולחלות במחלה הקשה.