רוסיה טוענת ליעילות גבוהה ביותר של החיסון מתוצרתה: לדברי היצרנית, גמאליה, החיסון "ספוטניק V" נגד הקורונה מגיע ליעילות מקסימלית של 95%. הפרסום מגיע מספר ימים לאחר פרסום תוצאות החיסונים של מודרנה ופייזר, שהראו יעילות של 95% ואסטרהזניקה שהגיעה ליעילות מקסימלית של 90%.
לדברי החברה, נבדקו בשלב השלישי של המחקר 18,794 מטופלים שקיבלו 2 מנות של החיסון, כשהזריקה השנייה ניתנה 21 ימים לאחר הראשונה. רמות התגובה החיסונית נבדקו לאחר שבועיים, 28 ימים ו-42 ימים. נמסר כי ביממה ה-28 לאחר הזריקה הגיעה יעילות החיסון ל-91.4%, ולאחר היממה ה-42 כבר עמדה היעילות על מעל 95%.
לדברי חברת גמלאיה, מחיר החיסון יהיה נמוך משמעותית משאר החיסונים: מחיר מנת חיסון אחת של פייזר צפויה לעמוד על כ-20 דולר, והחיסון של מודרנה ינוע בין 25 ל-37 דולר לכל מנה (2 מנות נדרשות לחיסון אדם אחד, א.ג.). זאת בנוסף לעלויות השינוע היקרות הדורשות טמפרטורת קיפאון קיצונית. מחירו של החיסון הרוסי יעמוד על כ-10 דולר למנת חיסון, כלומר 20 דולר לאדם. בכל הקשור לשינוע החיסון - מדובר בהליך קל וזול יחסית כי החיסונים דורשים רמת קיפאון של מינוס 18 מעלות בלבד, לעומת מינוס 70 מעלות בחיסון של פייזר.
החיסון GAM-COVID-vac של מכון המחקר "גמלאיה" הרוסי בשיתוף משרד הבריאות וההגנה ברוסיה, מבוסס על שיטת "וקטור נגיפי כפול", כלומר נשא העשוי משני חלקיקי נגיף לא מזיקים. החיסון למעשה מורכב משני נגיפים מסוג אדנוווירוס – AD25 ו- AD26 שמשמשים כנשאים של החיסון. הם אינם גורמים למחלה בבני אדם, אך גורמים לתגובה חיסונית נגד הקורונה.
החיסון הרוסי שכונה "ספוטניק 5" על שם מעבורת החלל הסובייטית, כבר ניתן ללא מעט אנשים מעולם העסקים והפוליטיקה הרוסית עוד טרם אישורו הרגולטורי. נשיא רוסיה אף התפאר בכך שבתו גם היא קיבלה את החיסון. בניסויים הפרה קליניים, נמצא שהחיסון לא גרם לתופעות לוואי משמעותיות, ובעלי החיים שהודבקו בקורונה וחוסנו קודם לכן הראו תגובה חיסונית טובה. מכון גמלאיה מכוון לייצור של עד 70 מיליון מנות, עם יכולת לייצור 5-3 מיליון מנות עד סוף השנה, ובהמשך עד 200 מיליון מנות בשנה.
מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, הפרופ' זאב רוטשטיין כבר הודיע שיגיש בקשה לאישור חירום לחיסון למשרד הבריאות. רוטשטיין גם טען שבית החולים הדסה הזמין 1.5 מיליון מנות מהחיסון הרוסי. גם ראש הממשלה נתניהו התבטא בעבר ואמר כי הוא בוחן את האפשרות לרכוש גם את החיסון הרוסי לישראל ואף שוחח עם הנשיא פוטין בנושא.
החיסונים שבמרוץ
לפני מספר ימים הכריזו החברות מודרנה ופייזר כי גם החיסון מתוצרתם הגיע ליעילות מקסימלית של 95%, לאחר המנה השנייה. מודרנה כבר חתמה על הסכם עם ישראל לניפוק החיסונים בסבב הראשון מהמפעל בלוזאן שבשוויץ. פייזר חתמה על הסכם הבנות, אולם עדיין לא התחייבה להבאת החיסונים לישראל.
ב-10 בדצמבר צפויה ועדת מומחי ה-FDA להתכנס לאישור חירום של החיסון לקורונה של חברת פייזר. את הבקשה הגישה החברה ביום שישי האחרון, לאחר שהראתה תוצאות מעולות של 95 אחוזי יעילות. בחברה מתחייבים כי בתוך 24 שעות מרגע האישור, יוכלו להתחיל לספק את הזריקות.
חברת פייזר מייצרת כבר כמה שבועות את חיסוני הקורונה בשני אתרים מרכזיים: בארה"ב, שם תספק החברה את החיסונים לתושבים האמריקניים, ובאירופה במפעלי חברת BioNTech שבגרמניה ובבלגיה. בשבועות האחרוניים יוצרו כבר עשרות מיליוני חיסונים, ובחברה ממשיכים לייצר כמויות אדירות, מתוך הבנה כי האישור אכן צפוי בעוד כשבועיים.
החיסון של פייזר דורש הובלה בקירור של טמפרטורת קיפאון קיצונית של מינוס 70 מעלות צלזיוס, אולם בחברה כבר נערכו להובלת החיסונים בקרח יבש, כשבכל מגש חיסונים יימצא מכשיר GPS ותרמומטר שיוודאו כי הטמפרטורה הנדרשת נשמרה כל העת.
על פי ההערכות, הראשונים שיקבלו את החיסונים מבין תושבי אירופה, יהיו תושבי גרמניה ובלגיה, שם מממוקמים המפעלים האירופיים. מתוך כ-11 מיליון תושבי בלגיה, יועברו למדינה חיסונים לכ-3 מיליון איש. לגרמניה יועברו כ-10 מיליון חיסונים לפחות בשלב הראשון. מדינות נוספות באירופה כאמור, צפויים לקבל את החיסונים, כך שישראל עדיין לא מוקמה בתור לפני תחילת השנה הבאה.
כאמור, על בקשת אישור החירום של פייזר תעבור וועדת מומחי ה-FDA. מדובר בהליך רגיל של אישורי תרופות וחיסונים. הוועדה תסקור את נתוני המחקרים ובעיקר את תוצאות השלב השלישי, וצפויה להעניק אישור חירום לתחילת השימוש בהם, תוך התחייבות של פייזר להמשיך ולעקוב אחר המתחסנים לתקופה של שנתיים.
לב הפיתוח של החיסון של פייזר, כמו גם החיסון של המתחרה מודרנה, הוא מולקולה שנקראת mRNA (רנ"א שליח). מדובר במולקולה הדומה למולקולת התורשה דנ"א מורכבת מחלקים הקרויים "נוקלאוטידים" המסודרים בצורה כזו שמורה לתא כיצד לייצר חלבונים. כאשר חיסון המכיל mRNA מוחדר לגוף, התאים מתחילים לייצר חלבונים המקודדים על פי ה"תכנות" של ה- mRNA.
החלבונים שנוצרו מסתדרים על שטח פני התא המחוסן, ומזוהים על ידי מערכת החיסון ליצירת תגובה חיסונית, שכוללת נוגדנים נגד קורונה. במילים אחרות, החיסון החדש מסוג mRNA "מתכנת" את תאי הגוף להשתנות, כך שמערכת החיסון "חושבת" שישנו נגיף קורונה בגוף – ויוצרת כנגדו נוגדנים ותאי דם לבנים מסוג T הדרושים לניטרול נגיף הקורונה בהדבקות הבאות.
גופנו מתוכנת כך שהוא משמיד חומרים גנטיים שיוצאים מחוץ לתאים, כמו למשל DNA של חיידק. ההגיון גורס שאם חומר גנטי כמו mRNA מוזרק לגוף, מערכת החיסון תסתער עליו ותרצה להשמיד אותו. לשם כך בחברת פייזר הוסיפו מולקולות שומן שמצפות את ה-mRNA כך שלא ייהרס.
תהליך ייצור חיסון ה-mRNA, כאמור – אותה מולקולה ש"מתכנתת" את הגוף ליצור מעטפת קורונה מלאכותית, מתבצע כך: חומר גנטי, שפוקד על גוף האדם לייצר דברים – ומורכב מחוץ לגוף. בפועל מדובר בתהליך די פשוט ומהיר אותו מבצעות מכונות משוכללות ומדויקות.
ניתן לומר כי הרעיון הכללי בבסיס הפיתוח, הוא בנייה של שלד שעליו רצף סידורי "נוקלאוטידים" – תרכובות אורגניות שיחד יוצרות את החומר התורשתי וגורמות לגוף לבצע תהליכים שונים. נוקלאוטידים כאלה קיימים על מולקולת ה-DNA שנמצאת בגרעין כל תא, וגם על ה-mRNA. אותן מכונות של פייזר ומודרנה בונות את המולקולות הללו בסדר מסויים, המותאם על פי המטען הגנטי של נגיף הקורונה.
השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא לכמה זמן החיסון לקורונה מגן בפני המחלה. על פי ההערכות ובהסתמך על חיסונים קודמים, מניחים שהחיסון יגן למשך כ-7 חודשים עד שנה או מעט יותר. עם זאת, מדובר רק בנבואות, המחקר על החיסונים מתבצע רק כמה חודשים, כך שגם כאשר יתחילו לחסן כאן – לא ברור לכמה זמן יהיו מוגנים האנשים המתחסנים
