בשיתוף פורום Reboot
ב- 1995 חתמה מדינת ישראל איתי, איתכם ועם כל אחד מתושביה על אמנה מדהימה - מצד אחד התחייבה המדינה לספק שירותי בריאות ורפואה ציבורית לכל תושב בישראל ומהצד השני התחייבנו אנחנו האזרחים לשלם מס בריאות. בלהט החגיגות ובאווירת השמחה השתילה המדינה באמנה מילה אחת דרמטית - "סביר"- מילה שקשה מאוד להגדיר אותה.
האם המילה סביר היא סבירה בהקשר לטיפול רפואי? התשובה ברורה – לא!
אני נוירוכירורג ילדים. האם מישהו מכם היה בטעות מסכים שאנתח את הילד שלו באופן "סביר"? או שהילד שלו ימתין לניתוח זמן "סביר"? התשובה הברורה היא – לא!
בתי החולים בישראל מלאים בסיטואציות לא סבירות – מיטות חסרות, חולים במסדרון, מחלקות צפופות ואפילו סיטואציות (שקרו באמת) של שני חולים שוכבים באותה מיטה. זוהי תמונת המצב במערכת הבריאות במדינת ישראל. את ה'סביר' הזה אנחנו אפשרנו כששתקנו כאשר הפרו בפעם הראשונה את האמנה - עם הציבור, הרופאים, האחיות.
נסו לזכור מתי בפעם האחרונה יצאתם למחות ברחובות על כך שהשכיבו את הסבתא או הסבא שלכם במסדרון ליד השירותים – מושפלים, חסרי הגנה, ללא פרטיות בדיוק כשהם במצב הכי פגיע בחייהם? לא היתה מחאה כזאת אבל בלית ברירה, היא תיקרה מחר, מחרתיים, בשנה הקרובה, כי ככה, אי אפשר להמשיך!
ברפואה ה"סבירה" של היום ילד בן 4.5 לדוגמא ממתין שנה שלמה עם ירידה של 30% בשמיעה לניתוח כפתורים – בזמן הזה הוא הופך כבר לאירוע של מערכת הבריאות.
ברפואה ה"סבירה" של היום, גבר בן 50 ממטולה למשל, הלוקה בשבץ מוחי מחכה 4 שעות לבירור ראשוני ו-CT ובינתיים מפספס את חלון הזמן הראשון...ואז מסתבר שצריך צנתור מוחי, וצריך לפנות אותו לבית חולים אחר, כי בבית החולים הקרוב למקום מגוריו, אין מערך צנתורי מוח פולשניים, וכך הוא פספס גם את חלון הזמן של 6 שעות...
לעומת זאת, אחיו בן ה 55 שחי בגבעתיים לקה בשבץ מוחי שבועיים אחריו. גם הוא מפונה במיידי לטיפול ובתוך שעה שעתיים מגיע לבית חולים קרוב שבו יחידת שבץ המסוגלת לטפל בו בכל האמצעים הנדרשים. לאהרון סיכוי טוב להחלים באופן מלא. הוא ישוב לביתו בקרוב.
שני אחים, אותה מערכת בריאות, מקבלים "רפואה סבירה" עם תוצאה שחורצת את גורלם אחד לחיים ואחד לסבל וייסורים.
הסביר הזה הוא לא עניין נקודתי - זמן המתנה לניתוח להסרת שקדים לילדים יכולה לקחת עד 12 חודשים לניתוח קטרט חולים יחכו עד 9 חודשים בממוצע ועוד דוגמאות יש למכביר. ה"סביר" הזה, המכוון, פוגע בבריאות שלנו יום יום.
הטיפול ה׳סביר׳ הזה חוסך לאוצר המדינה 20 מיליארד ₪ בשנה (לפי מומחי ה- OECD) וככה חוסכים על חשבון הבריאות שלנו בשקל ועוד שקל ועוד שקל - בפגיעה בשמיעה של הילד, בנכות של האמא, באובדן צלם האנוש של הסבים והסבתות של כולנו... המדינה בגדה באמנה בינינו.
הכסף קיים אבל פשוט לא מוקצה לבריאות שלנו, כי "אין הצדקה משקית" לסבירות רמת השירותים המגיעה לנו.
בתקופת הקורונה כשהכל בחלון הראווה הלאומי תחת זכוכית מגדלת, נמצא הכסף, בונים יחידות לטיפול נמרץ ואף חולה קורונה לא מאושפז במסדרון. ככה צריכה להראות רפואה אמיתית. אבל בשגרה, למה אנחנו מוכנים לעבור לסדר היום כשמשכיבים אותנו ואת היקרים לנו במסדרון עם סיבוכי שפעת או סכרת תוך פגיעה בכבודם ?
בואו לא נשתוק יותר. בואו נתגייס כולנו ונדאג אנחנו לכבוד האדם ולביטחון הבריאותי שלנו. כי הם לא עושים זאת. בואו נחליף את המילה ׳סביר׳ ב׳ראוי׳, ׳הולם׳ ׳מצוין׳!
בואו נחתום כולנו על "אמנת הבריאות החדשה של ישראל" ונדרוש רפואה מצויינת, נשגר אותה לכל 120 הנציגים בכנסת – ונדרוש מהם לפעול למען הבריאות שלנו.
מהיום מפסיקים עם ה׳סביר׳, דורשים את ׳המצוין׳..
צפו בשיחת הבריאות של דר' זאב פלדמן:
ד"ר זאב פלדמן הוא מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה, ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל.
שיחת הבריאות בשיתוף פורום ריבוט המעודד חדשנות ויזמות ישראלית במערכת הבריאות ואת השיח הציבורי בתחום. שיחות בריאות נוספות
בשיתוף פורום Reboot
