המאה ה-21 מאופיינת כמאה של שינויים מהירים בכל תחומי החיים. ילדינו נכנסים למוסדות החינוך כיום בגיל שלוש וכשהם יסיימו כיתה י"ב, הם יצאו לעולם שונה.
עולם בו רבים מהמקצועות ישתנו או יכחדו ומקצועות חדשים יופיעו, חלקם יהיו מקצועות שכיום איננו יכולים אף לדמיינם. על כן, תפקידנו כהורים לחנך אותם לגדול בעולם של שינויים.

לחשב מסלול מחדש

אחת היכולות החשובות ביותר להתמודדות מושכלת של ילדינו עם עולם שנתון לשינוי תמידי היא היכולת לגמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית היא היכולת לדעת להתמודד בצורה ראויה עם שינויים, וזו יכולת מורכבת.
אנחנו נדרשים להבין שחל שינוי, לזהות אותו ולהבין שזה ידרוש מאיתנו הגמשת מחשבה. כדי לדעת לשלוט במצב טוב יותר מומלץ להבין מה השינוי מעורר אצלי? איזה רגש? כעס, אכזבה, עצבות?
ילד כועסילד כועס
מה השינוי מעורר בילד?
(צילום: Shutterstock)
בשלב הבא עלינו לבדוק כיצד אנחנו יכולים לחשב מסלול מחדש ולבדוק האם ניתן ליישם את מה שרצינו. אם לא ניתן , נצטרך להבין איזה שינוי נדרש מאיתנו לעשות.
כהורים, חשוב שנבין ונעודד את ילדינו להתמודד עם שינויים שקיימים בעולמם. יש ילדים ששינוי בתוכניות עלול לגרום להם להתפרצות רגשות שנובעת מקושי בוויסות אותן הרגשות. ילד נסער לא מסוגל לחשוב על המצב באופן בהיר ויעיל.
קראו עוד:
חשוב להבין כי ילד נסער שלא יודע להרגיע את עצמו יזדקק לעזרת המבוגר שיתווך ויתמוך בו, כאשר המטרה היא הרגעה והתארגנות מחדש.
ילדים שמצליחים להתמודד עם שינוי מצליחים לחשוב על פתרון ולהתאים את עצמם לסיטואציה החדשה בדרך כלל ישתלבו טוב יותר מבחינה חברתית.

איך לעזור לילדים לשפר את הגמישות המחשבתית שלהם?

כשילד מתוסכל, כועס, מאוכזב כי מה שהוא תכנן לא יכול לצאת אל הפועל מומלץ להיות איתו במקום שלו, ברגשות שלו. לחבק אותו, להכיל איתו את הקושי ולהיות באמפתיה לקושי שהוא חווה.
אפשר לומר לו - "זה באמת עצוב/מכעיס/מאכזב שאתה לא יכול לעשות את מה שתכננת". כך בעצם אנחנו משקפים לו את רגשותיו, נותנים לו אוזן קשבת ותמיכה, מה שיוביל לרגיעה מהירה יותר.
ילדה עצובה עם קוקיות ילדה עצובה עם קוקיות
שקפו להם את המצב
(צילום: shutterstock)
לאחר שהילד נרגע, חשוב לבדוק איתו את המצב ומה ניתן לעשות במקום. רצוי לתת לו לחשוב מה ניתן לעשות במקום ולאמן אותו לפתרון הבעיה.
כאשר מתרחשות סיטואציות בין ילדים שמחייבות שינוי וגמישות מחשבתית, כדאי ללמד את הילד לחשוב ולהבין כי הוא אינו היחיד בסיטואציה וכי גם לאחר יש רצונות וצרכים, ועליו ללמוד להקשיב להם ולהתחשב בהם כדי למצוא פתרון.

מה עוד אפשר לעשות?

נצלו מצבים מחיי היומיום, כאשר מתרחשים שינויים לא צפויים. לדוגמה, תכננו לנסוע למקום מסוים שהילד אוהב, אך קרה משהו וזה לא יוצא אל הפועל.
1. נסביר בצורה לוגית את הסיבה לשינוי. הסבר הגיוני מאפשר "עיכול" קל יותר של הבשורה.
2. לילד שמתקשה להכיל את השינוי, כלומר מתפרץ רגשית כי יש לו קושי בוויסות רגשותיו, נהייה איתו באמפתיה, נכיל ונעזור לו להירגע.
3. לאחר מכן נחשוב יחד כיצד ניתן לפתור את הקושי שהוא חווה בעקבות השינוי.
4. נחזק ונעודד את החשיבה שלו לפתרון. המטרה היא לאמן אותו בחשיבה יצירתית. דוגמה למשפט עידוד: "אני רואה שאתה ממש מתאמץ כדי למצוא פתרון", "אהבתי את הפתרון שמצאת", "הרעיון שנתת נראה לי נהדר ונוח".
ועוד שלושה טיפים חשובים שכדאי לשים עליהם דגש בחינוך ולחיות אותם כמודל לילדים שלנו:
  • כדאי להיות מודל להתנהלות אופטימית שמוצאת טוב בכל מצב.
  • כדאי לאמן את הילדים שלנו שלכל אירוע יש כמה זוויות ראייה.
  • היו מודל להתמודדות עם שינויים שקורים לכם בחיי היומיום ושתפו את הילדים בחוויה על פי רמת ההבנה בהתאם לגילם.
ניתן לעשות את זה מדי פעם בשיחות עם הילדים. לדוגמה, כאשר משוחחים עם הילדים שלנו לאחר שהיה ריב בין האחים והרוחות נרגעו. ניתן לבקש מכל אחד מהם לספר - איך הוא ראה את האירוע? מה היה הרצון שלו? מה היה הצורך שלו?
כך כל צד ילמד לראות כי לכל אירוע יש כמה זוויות. אתם כהורים לא חורצים דעה ולא אומרים מה נכון ומי צודק. רק משקפים כי ניתן כל אירוע לראות מזוויות שונות. כך יוצרים גמישות מחשבתית.
גמישות מחשבתית היא יכולת שניתן לאמן, שווה לעשות זאת כדי ליצור להם חיים קלים יותר במאה ה-21.
יעל שוורץ, "הלוחשת לגננות ולהורים", יועצת חינוכית בכירה, מאמנת, מרצה ומנחת הורים