עשרה מיליון חיסונים נגד קורונה יעשו ממש בקרוב את דרכם לישראל. שר הבריאות, יולי אדלשטיין, הכריז אמש כי החיסונים הראשונים יהיו פה עוד לפני סוף דצמבר. אבל למרות האופטימיות, עוד רחוקה הדרך מחיסון המוני בישראל. אלה הסיבות שבגללן כדאי לכולנו להמשיך להישמר בינתיים מהקורונה בדרכים הרגילות – מסכות, ריחוק חברתי ושמירה על היגיינת ידיים.

1. כי יש סוגיות בטיחות שצריכות להטריד אותנו

החיסון של פייזר אושר עד כה לשימוש חירום רק בבריטניה, וזה קרה במהירות מסחררת – שבעה חודשים בלבד לאחר תחילת הניסויים בבני אדם. בקשה נוספת לשימוש דומה בחיסון טרם אושרה בארה"ב.
קשה להתעלם מהלחצים הפוליטיים האדירים לאשר חיסון נגד קורונה במהירות, ומקיצורי דרך מטרידים אפשריים בתהליך. מדובר בחיסון פורץ דרך וחדשני, שנבחן אמנם על 43 אלף איש, אולם האישור הבריטי ניתן בסופו של דבר על סמך 170 מקרי הדבקה בלבד. לא בכדי אמר יועץ הקורונה המוערך של הבית הלבן, ד"ר אנתוני פאוצ'י, לרשת SKY: "האנגלים עברו על זה מאוד מהר, ואני יכול לומר, למרות שזו לא ביקורת, שהם עשו זאת בדרך הרבה פחות מעמיקה ממה שנעשה על ידי ה־FDA בארצות־הברית".
פאוצ'י אמנם חזר בו חלקית מדבריו, אולם אין ספק שבדרך כלל לוקחים חודשים ארוכים ויותר מזה לרשויות לעבור על מידע לגבי חיסונים חדשים לפני צאתם לשוק, שלא לדבר על כך שהחיסון נבדק במשך כמה חודשים בלבד, מתוך שנתיים, כנדרש.
1 צפייה בגלריה
חברת פייזר האמריקנית בדרך להוציא חיסון נגד קורונה
חברת פייזר האמריקנית בדרך להוציא חיסון נגד קורונה
חיסון לקורונה. המהירות מדאיגה
(צילום: EPA)

2. לא מעט שאלות נשארו פתוחות לגבי יעילות החיסונים

בינתיים לא הוכח כי שלושת החיסונים המובילים – פייזר, מודרנה ואסטרהזניקה – מונעים הדבקה, מה שמעלה את האפשרות שגם מי שחוסן עלול להידבק ולהדביק אחרים. שאלה משמעותית אחרת היא כמה זמן תימשך החסינות שיקנה החיסון למקבליו. בשלב זה גם לא ברור עדיין כיצד ניתן יהיה לדעת איזה מהחיסונים שיאושרו לשיווק בחודשים הקרובים יהיה היעיל ביותר. כל הדברים הללו יתבררו רק לאחר תחילת מבצע החיסונים העולמי.

3. השינוע והאחסון ‑ אתגרים שלא הכרנו

רכיבי החיסון המדובר כל כך רגישים, שלא רק חימום פוגע בהם, אפילו טלטול או אור עלולים לפרק אותם. אסור להוציא אותם יותר מארבע פעמים מהמקפיא, מרגע הייצור עד רגע ההזרקה, מה שהופך את השינוע שלהם מהמפעלים לאתגר לוגיסטי מורכב ביותר. החומר הגנטי ממנו מורכב החיסון, המכונה mRNA, רגיש מאוד לשינויים סביבתיים. יש לאחסן אותו בטמפרטורה קרה מאוד, ששומרת עליו מפירוק, אולם להזריק אותו בטמפרטורת החדר. אם החיסון מתחמם מדי, הוא לא יפעל כמתוכנן בגוף. כך גם אם ייחשף לאור. התנאים המחמירים והקיצוניים הללו חייבים להישמר לאורך כל שרשרת השינוע, כמעט עד רגע ההזרקה. עדיין לא ברור איך יעמוד הטלטול של החיסונים הרגישים הללו במבחן המציאות.

4. רק עכשיו אנחנו מתחילים להיערך

בכיר במערכת הבריאות מספר כי מערכת הבריאות מתחילה רק בימים האלה בחשיבה הנדרשת לקראת מבצע החיסונים הזה. "העניינים מזדחלים בעצלתיים", אמר. נקודת זכות גדולה שעומדת לטובתנו היא מערך החיסונים של קופות החולים, שמורגלות במתן חיסונים להיקפים גדולים של אוכלוסייה. אורי גת פלש, מנכ"ל סלא, חברת ההפצה של טבע ישראל שתאחסן את חיסוני הקורונה ותפיץ אותם, טוען כי החברה ערוכה לאתגר. "רכשנו עוד מקפיאים לצורך המבצע", אומר גת פלש. "בכל מקפיא נכנסות מנות רבות, אפילו עשרות ומאות אלפי מנות. יש לנו קיבולת זמינה או כמעט זמינה לקלוט מיליוני חיסונים. ברגע שנקבל את מתווה ההפצה ממשרד הבריאות, נפיץ את החיסונים. מהקפאה להזרקה, זה תהליך של כמה שעות".


5. לא יהיה קל לשכנע אותנו להתחסן

ויש גם את האתגר האנושי. הראשונים לקבל את החיסון יהיו הצוותים הרפואיים והסיעודיים. אבל הניסיון מלמד, שהצוותים האלה לא ממהרים להתחסן גם בשגרה. בשנת 2018 רק 36 אחוז מהם התחסנו נגד שפעת, בגלל חשש מתופעות לוואי, פחדים וספקות. ניתן רק לשער את תגובתם של הצוותים האלה לחיסונים החדשים.
במשרד הבריאות כבר הקימו צוות היגוי מיוחד, שתפקידו לחשוב איך מתגברים על המחסום הזה. "אחד הלקחים שלנו ממבצע החיסונים נגד שפעת החזירים, הוא שהצוותים הרפואיים הרבה פעמים מאוד חשדנים, ולכן נצטרך לשכנע קודם כל אותם כי כשאדם רוצה להתייעץ בעניין רפואי הוא פונה קודם כל לרופא המשפחה או הילדים שלו", אומרת עינב שימרון־גרינבוים, סמנכ"ל הסברה ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות. "נעביר את המידע בשקיפות המקסימלית, על מנת לשכנע אותם".