לפני כחודש הגיעה למשרדי אם צעירה עם שני ילדים קטנים. בתה הבכורה, בת השש, חולה במחלת האפילפסיה, מחלה הדורשת השגחה צמודה, איזון תרופתי וטיפולים נוספים שיקלו עליה להתמודד עם ההתקפים הקשים. הילדה הוכרזה כנכה מאה אחוז, ואכן מתקבלת עבורה קצבה של 2,608 שקלים.
אלא שבכך לא נגמרות הדאגות. בין ההורים, מתברר, יש סכסוך מתמשך, שהבשיל לכדי פרידה דווקא עכשיו, בתקופת הקורונה. האם הבינה כי המתח בבית, במיוחד בתקופת סגר שבה שני ההורים נמצאים יחד, הוא בלתי נסבל והחליטה לעזוב עם הילדים לדירה אחרת.
צריכה להיות מדיניות אחידה לטובת הילדיםצריכה להיות מדיניות אחידה לטובת הילדים
צריכה להיות מדיניות אחידה לטובת הילדים
(צילום: shutterstock)
המצב, כך טענה, לא משפיע לטובה על הילדה והחמיר לה את ההתקפים. האם לקחה אחריות, ולמרות ההוצאות הגבוהות שהעניין דרש, שכר דירה והוצאות בית - החליטה שטובת ילדיה מעל לכל, וכך עשתה.
בניסיון להגיע להסכם, הודיע האב כי אין בכוונתו לשלם מזונות עבור הילדה, שכן מתקבלת עבורה קצבה, ומכאן שיש לקזז כל סכום שהוא אמור לשלם כמזונות. האם, מנגד, טוענת כי הקצבה שייכת לילדה ולא לה, והיא משמשת עבור הוצאות מיוחדות שיש לקטינה בשל מחלת האפילפסיה.
והם לא לבד: על-פי נתוני ביטוח לאומי, בישראל חיים היום 44 אלף ילדים נכים מקבלי קצבאות. ילד נכה בעל 50 אחוזי נכות מקבל קצבה של 1,268 שקלים, ילד עם 100 אחוזי נכות מקבל 2,608 שקלים וילד עם 188 אחוזי נכות מקבל 4,773 שקלים קצבת נכות. כשהסטטיסטיקה בישראל מדווחת כי אחד מכל שלושה זוגות מתגרש, הבעיה הזאת צצה בקרב אלפים רבים של משפחות מדי שנה.
קראו עוד:
אז מי צודק – הבעל או האישה? הדעות חלוקות. בתי המשפט בשנים האחרונות מסכימים אך ורק על דבר אחד: קצבת הנכות שייכת לקטין. ועדיין, חלק מהשופטים סוברים שיש לקזז את הקצבה מתשלום המזונות וחלק לא.
קצבת נכות לא שייכת להורים ולשימושם השוטף. הקצבה מיועדת לאותו קטין, בשל בעיה ספציפית שמלווה אותו
השופט איתי כץ מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע כי ילד אשר לוקה במום בלב ומקבל קצבת נכות, אין לפסוק לו מזונות מפני שהקצבה מספקת את כל צרכיו.
מנגד, השופטת איילת גולן תבורי מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון סוברת בדיוק הפוך. בפסק דין היא מציינת כי הקצבה נועדה אך ורק לצרכים רפואיים ומיוחדים הנובעים מהנכות, ואין להשתמש בכספי הקצבה למזונות השוטפים של הקטין. גם פסיקה שניתנה בעבר אינה אחידה - יש חוסר אחידות אשר מקשה על עורכי הדין לתת ייעוץ חד-משמעי בעניין, ועל כן איש באמונתו ייעץ ללקוחו.
אומר את דעתי החד-משמעית: קצבת נכות שמשולמת על ידי ביטוח לאומי, קרי על ידי מדינת ישראל, לא שייכת להורים ולשימושם השוטף. הקצבה מיועדת לאותו קטין נכה, ובשל בעיה ספציפית שמלווה אותו. כמו כן, לא תמיד מדובר בקצבה לצמיתות, ובכל שנה יש לעבור ועדה רפואית על מנת שתקבע מחדש את אחוזי הנכות, והקצבה יכולה לקטון ואף להתבטל.
גירושיםגירושים
כשקצבה מקוזזת מתשלומים שוטפים היא לא בהכרח הולכת לקטין
(צילום: shutterstock)
הדבר הנכון הוא לפתוח חשבון בנק על שם הקטין, ששני ההורים מורשי חתימה בו. כל הקצבה תיכנס לחשבון, וממנו ישולמו כל ההוצאות הקשורות בנכות, בתרופות, בליווי ובטיפולים. ככל שיחסר כסף, ישלמו ההורים חצי-חצי את צרכיו המיוחדים של הקטין. ככל שיישאר יותר כסף בחשבון, הדבר ישמש את הקטין לעת הצורך. הרי לא מדובר בקטין רגיל, וייתכן שיזדקק לסכום כסף זה או אחר בכל עת אחרת.
לטעמי, אין לקזז קצבאות מתשלומי מזונות חודשיים שאמורים לכסות מזון, מדור וצרכים חיוניים. גם אם הקטין נכה ומקבל קצבה, יש לשלם עבורו מזונות כמו לכל ילד אחר, ואת הקצבה לחסוך ולממן את צרכיו המיוחדים.
בעיניי, קיזוז קצבה מתשלום מזונות מהווה לא רק משהו לא מוסרי, כי אם גם לא חוקי: הקצבה ניתנת לקטין ואמורה לשמש אותו - ואותו בלבד. כשקצבה מקוזזת מתשלומים שוטפים, היא לא בהכרח הולכת לקטין. הרי כשהאם רוכשת גבינה היא אינה מיועדת לילד זה או אחר, אלא לכל בני הבית.
כולי תקווה כי בתי המשפט ישכילו לקיים מדיניות אחידה בעניין לטובת אותם ילדים, ויותר מזה - ידאגו שהקצבה שלהם תישאר שלהם בלבד.