עלייה באבחון מקרי הצליאק בישראל: מחקר חדש של מכון המחקר והחדשנות קאהן-סגול-מכבי (KSM) של מכבי שירותי בריאות, שנערך במשך כתשע שנים, מצביע על עלייה משמעותית של אבחון מקרים חדשים של מחלת הצליאק בישראל. על פי תוצאות המחקר, עיקר העלייה הינה בילדים ובני נוער עד גיל 18 וביתר שאת בקרב עד גיל עשר.
המחקר בדק את כלל הנתונים של מבוטחי מכבי ומהתוצאות עולה כי בין השנים 2007 ל-2015 מקרי המחלה כמעט שולשו בילדים לעומת מבוגרים: מ-40 מקרים ל-100 אלף איש ל-110 מקרים. את המחקר ערכו ד"ר אמיר בן טוב, גסטרואנטרולוג ילדים וחוקר בכיר במכון המחקר והחדשנות KSM ופרופ' גבי חודיק, מנהל היחידה האפידמיולוגית ב-KSM.
קראו עוד:
מחלת הצליאק היא מחלה אוטואימונית המתווכת על ידי חשיפה לחלבון הגלוטן, מרכיב מרכזי בחיטה, שיפון ושעורה אצל אנשים המועדים לכך גנטית. במסגרת המחלה, נוגדנים שהגוף מייצר בתגובה לחשיפה לגלוטן מובילים לדלקת ופגיעה ברירית המעי הדק. כתוצאה מכך מתרחשת הפרעה בספיגה ותסמינים רבים ומגוונים כשאחד השכיחים שבהם הוא כאבי בטן שעשויים להיות חריפים. על פי מכון המחקר, הורדת הגלוטן מהתפריט מובילה ברוב המכריע של המקרים לריפוי מלא של רירית המעי.
"מה שמעניין במיוחד זה שכשיצאנו למחקר חשבנו שהעלייה היא בגלל העלייה במודעות", אומר ד"ר בן טוב. "מהניתוח של הנתונים עולה כי לא רק שיש יותר בדיקות אלא שאחוז הבדיקות החיוביות עלה". לדבריו, "אנחנו מנסים לחפש ולראות מה השתנה בהרגלי התזונה של האנשים. אנחנו לא יודעים למה מחלת הצליאק מתפרצת מלכתחילה, אך כנראה שיש עלייה אמיתית בשכיחותה וזה נתמך על ידי זה שמשהו קרה בעשורים האחרונים.
"הממצא השני זה המספרים האבסולוטיים, יש יותר ויותר מקרים גם בגלל שאנחנו יותר מודעים. אנחנו יכולים לשער שזה קשור לתזונה אבל אנחנו לא יודעים להגיד מהו בדיוק הגורם לעלייה בשכיחות המקרים. הגיל המשמעותי ביותר שיש בו את העלייה זה הגיל הצעיר והעלייה הגדולה ביותר היא בין גיל שנה לעשר. יש עלייה בשיעור הצליאק אבל יש מעט מאוד עבודות שהצליחו לתת הערכה האם זו עלייה אמיתית או לא. ככל ששיעור האבחונים הנוכחי יימשך, ניתן להעריך כי שכיחות מחלת צליאק בעשור הבא בקרב בוגרים צעירים (גילאי 20-40) תהיה למעלה משני אחוזים. כלומר אחד מתוך חמישים אנשים בישראל יאובחן עם מחלת צליאק".
עם זאת, הוא מוסיף כי "מניתוח המשך של נתונים מהשנים 2015-2019 וטרם פורסמו עד כה נראה כי לאחר העלייה הגדולה שהתרחשה עד שנת 2015, הנתונים מתייצבים על ערכים גבוהים של אבחון מדי שנה, כאשר שיעור החיוביים מקרב הנבדקים נשאר גבוה אף הוא. ניתן לשער כי לשינויים במרכיבי התזונה ולאיכותה, כגון השימוש ההולך וגובר במזון מעובד, וכן לגילאים בהן פעוטות נחשפים למוצקים בכלל ולמזונות המכילים גלוטן בפרט עשויים להיות השפעה".
2 צפייה בגלריה
ד"ר אמיר בן טוב. "מנסים לחפש ולראות מה השתנה בהרגלי התזונה של האנשים"
(צילום: אוסקר אבוש)
"המדענים צריכים לחפש את הסיבות לעלייה בשכיחות המחלה"
ד"ר בנג'מין לבהול, מהמרכז לחקר מחלת צליאק באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק, מוסיף במאמר דעה נלווה למאמר של מכון המחקר והחדשנות קאהן סגול מכבי (KSM) כי הממצאים ממחקר זה מחזקים את התחושה בקרב חוקרים מובילים בתחום כי מתרחשת עלייה אמיתית בשכיחות המחלה ברחבי העולם וכי הקהילה המדעית צריכה כעת להפנות את מאמציה לחיפוש אחר הסיבות לעלייה זו כמו גם למציאת פתרונות תזונתיים ותרופתיים לאוכלוסיית החולים.
יחד עם זאת, שורה של מחקרים בין לאומיים שבחנו חשיפה למזונות המכילים גלוטן בתזונת פעוטות בגילאים שונים ובכמויות שונות לא הצליחו להדגים השפעה משמעותית על התפתחות המחלה. ההמלצות העדכניות של האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונת ילדים (ESPGHAN) הן לחשיפה ראשונית לגלוטן בין גילאי ארבעה חודשים ל-12 חודשים וכי בחודשים הראשונים לאחר החשיפה הראשונית מומלץ שלא לצרוך כמויות גדולות של גלוטן".
על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שכיחות המחלה בישראל ובמדינות רבות אחרות מוערכת בחצי אחוז עד אחוז מכלל האוכלוסייה. משרד הבריאות מעריך כי בין 62 ל-93 אלף בני אדם מתמודדים עם המחלה. "ממצאי המחקר נראים היטב גם בשטח", מוסיף דן סולומון מארגון זכויות הצליאק. "אנחנו רואים עלייה בשיעור המאובחנים ועד עכשיו חשבנו שזה בעקבות המודעות לבדיקות וגם עירנות לתסמינים.
"המודעות עלתה גם בקרב הרופאים ששולחים היום יותר מטופלים לבדיקות צליאק. המחקר מראה שמה שקורה בשטח היא שיש עלייה גם בשיעור המאובחנים. אף אחד לא יודע באמת מהו הגורם לעלייה במספר חולי הצליאק, וגם החוקרים לא יודעים זאת אך אני מעריך שתזונה מהונדסת ומזון מעובד היא אחד הגורמים לכך, אבל זוהי הערכה אישית שלי ואין לכך בסיס מדעי. המשמעות של המחקר הזה היא רצינית, כי בתוך חמש עד שבע שנים אחד מתוך 50 חיילים, למשל, יהיה חולה צליאק. כלומר, בעתיד יהיו הרבה יותר חיילים חולי צליאק. בנוסף, המדינה תצטרך לתת פיתרון כלכלי לעניין. התרופה של חולי הצליאק היא אוכל ללא גלוטן, שהוא עדיין יקר במאות אחוזים מאוכל רגיל".
