"הסכנה היום היא נתב"ג: זה עקב אכילס של מדינת ישראל מאז תחילת המגפה", אומר הבוקר (א') לאולפן ynet פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה, רפואה פנימית ומינהל רפואי. "לכן אני חושב שכרגע לא צריך לפתוח אותו יותר, ואני ממליץ לאנשים לא לנסוע לחו"ל בחודש הקרוב, אלא אם הם חייבים, ולהמשיך להיזהר בהתקהלויות ובמקומות סגורים. הנגיף עדיין פה, הוא לא הולך לשום מקום".
קראו עוד:
פרופ' אדלר הוסיף כי הוא לא מבין את אותם 900 אלף מבוגרים ישראלים שעדיין לא חוסנו. "החיסון הזה מציל את חיינו", אמר, "אבל יש עכשיו אדישות בנושא, גם מצד משרד הבריאות וגם מצד האוכלוסייה". כדי להדגיש את חשיבותו של החיסון, אמר פרופ' אדלר כי כמעט כל חולי הקורונה המאושפזים עכשיו בבתי החולים - ומדובר, לדבריו, ב-200 חולים קשים, מחציתם מונשמים - לא קיבלו חיסון.
בריאיון הייתה התייחסות גם לווריאנט ההודי, שאותר בשבוע שעבר בקרב שבעה ישראלים שחזרו מחו"ל ולא חוסנו. "זהו אחד הווריאנטים שמשתלטים עכשיו באזורים מסוימים בהודו", אמר פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן. "מבחינת הצורה שלו, יש כ-16 מוטציות, והוא מזכיר קצת את הווריאנטים מדרום אפריקה ומקליפורניה - כלומר, איחוד. בהודו קוראים לו 'המוטציה הכפולה'.
"אני לא מוטרד יותר מדי ממה שקורה איתו בארץ. לגבי הודו - באזורים מסוימים הוא נמצא על אש קטנה יחסית - רק 10% מהמקרים - ובאזורים אחרים הוא קפץ והשתלט על 60% מהמקרים".
פרופ' אדלר: "ככל שקצב ההתחסנות בעולם יהיה איטי יותר, יהיו יותר וריאנטים. הפחד הגדול הוא מפני וריאנט שלא יגיב לחיסון. לגבי הילדים - הם בהחלט מהווים בעיה, ולכן נמליץ על חיסון בני 12 עד 16 ברגע שזה יאושר"
לשאלה אם הוא אלים יותר באותם אזורים שבהם הוא מתפשט, השיב פרופ' כהן: "אין עדויות לכך שהוא יותר אלים - רק שהוא מתפשט מהר יותר. אבל צריך לחכות. לוקח זמן מהרגע שהווריאנט משתלט ועד שרואים מה התוצאות בשטח".
1 צפייה בגלריה
בדיקת קורונה לנכנסים לארץבדיקת קורונה לנכנסים לארץ
נתב"ג, בשבוע שעבר. "חייבים לבצע שם בדיקות ולוודא שאנשים נשלחים לבידוד"
(צילום: רויטרס)
פרופ' אדלר הוסיף: "אין עדות לכך שהווריאנט ההודי יותר מידבק, יותר מסוכן או עמיד לחיסון. צריך לעקוב. אנחנו לא מופתעים מקיומו. ככל שינקוף הזמן, יהיו עוד מוטציות ועוד וריאנטים חדשים, ולכן אנחנו לא צריכים להקל ראש. אמנם, היום הוא יום חג, כי לא צריך יותר לעטות מסכות בחוץ, אלא אם מתקהלים, ויש הקלות - אבל אני ממליץ לאנשים להמשיך להיזהר, בעיקר בנושא נסיעות לחו"ל. המגפה הזאת עדיין מתפשטת בהרבה מדינות, ועדיין יש סגרים במדינות סביבנו. תראו מה קורה בברזיל, בהודו ובמקומות אחרים. חייבים לשמור על נתב"ג, לבצע בדיקות ולוודא שאנשים נשלחים לבידוד".
על כך אמר פרופ' כהן: "לנוכח ההיקף המצומצם של האנשים שנכנסים לארץ עכשיו, מצליחים להשתלט מבחינת הבדיקות. חשוב לציין גם את מערך הריצוף הגנטי של הווריאנטים. מול המספרים שיש לנו היום - בערך 200 מקרים ביום, ואפילו פחות - אפשר למפות את הווריאנטים האלה בצורה מדויקת. ככה מצאו את שבעת המקרים של הווריאנט ההודי. אפשר גם לוודא בדיקות ובידודים. ברגע שנפתח את נתב"ג ליותר אנשים, יהיה בעייתי יותר לעמוד בקצב".
פרופ' סיריל כהן: "הנושא של הילדים הוא מטריד. השאלה היא אם ילדים נדבקים יותר כי יש יותר הדבקות, או שהווריאנט ההודי מדביק ילדים דווקא. מה שמשמח זה שהחיסון נותן הגנה - אם לא מלאה, לפחות חלקית"
בהמשך השיחה הצטרף לשני המומחים הישראלים ד"ר ניראז' לאל, סגן נשיא בכיר בקבוצת בתי החולים Medicover בהודו, שסיפר כי לאחרונה נדבקים בהודו יותר ילדים, והם מגיעים לבתי חולים במצב קשה יותר מאשר קודם לכן. על כך אמר פרופ' כהן: "הנושא של הילדים הוא מטריד. השאלה היא אם ילדים נדבקים יותר כי יש יותר הדבקות, או שהווריאנט ההודי מדביק ילדים דווקא. מה שמשמח זה שהחיסון נותן הגנה - אם לא מלאה, לפחות חלקית".
פרופ' אדלר הוסיף: "ככל שקצב ההתחסנות בעולם יהיה איטי יותר, יהיו יותר וריאנטים. הפחד הגדול הוא מפני וריאנט שלא יגיב לחיסון. לגבי הילדים - הם בהחלט מהווים בעיה, ולכן בנקודה של היום נמליץ על חיסון בני 12 עד 16 ברגע שזה יאושר".