עדות נוספת להשפעת מגפת הקורונה, ובעיקר הסגרים, על המצב הנפשי: חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ביצעו סריקות מוחיות בעשרות נבדקים צעירים ובריאים, לפני ואחרי הסגר הראשון, ומצאו שינויים מבניים ברורים באזורי המוח האחראיים על ויסות רגשי, שבין היתר תורמים לתחושות לחץ וחרדה.
3 צפייה בגלריה
דיכאון
דיכאון
"מציעים למקבלי ההחלטות לקדם קמפיין הסברה חיובי"
(צילום: shutterstock)
החוקרים ערכו סריקות MRI במוחם של עשרות נבדקים בריאים, שגילם הממוצע 30, לצורך מחקרים שונים. לאחר שפרצה מגפת הקורונה, החליטו החוקרים לחזור לאותם הנבדקים ולבדוק האם קיימים שינויים במבנה המוח שלהם.
במסגרת זאת ולאחר הסגר הראשון בישראל, ביצעו החוקרים סריקה חוזרת ב-50 מהנבדקים שהשתתפו במחקרים שונים חודשים ספורים לפני פרוץ המגפה. הנבדקים התבקשו גם למלא שאלונים בנוגע למצבם הנפשי בימי הסגר. יש לציין כי אף אחד מהנבדקים לא חלה באותה העת בקורונה.
בהשוואה לסריקות ה-MRI לפני מגפת הקורונה לבין אלה שבוצעו לאחר הסגר, נראתה עלייה בנפח ה"אמיגדלה" – אזור במוח שאחראי על ויסות רגשי. ממחקרי עבר ידוע כי תופעה זו מתרחשת בדרך כלל במצבי לחץ וחרדה, ועל כן הסיקו החוקרים שהממצאים מהווים ככל הנראה ביטוי מוחי לאי-הוודאות, לחרדה וללחץ בהם שרויים הנבדקים כתוצאה מפריצת המגפה והסגר.
"כשסרקנו את המוחות של הנבדקים הראשונים הופעתנו מאוד כיוון ששינוי כזה במבנה המוח תוך חודשים ספורים הוא חריג. בדקנו אומנם את אותם נבדקים, אך לפי התוצאות נראה כאילו השווינו בין אנשים בריאים לאנשים עם הפרעות חרדה"
החוקר ד"ר עידו תבור מהפקולטה לרפואה, הסביר על הממצא שלדבריו מהווה שינוי מוחי משמעותי: "כשסרקנו את המוחות של הנבדקים הראשונים הופעתנו מאוד כיוון ששינוי כזה במבנה המוח תוך חודשים ספורים הוא חריג. בדקנו אומנם את אותם נבדקים, אך לפי התוצאות נראה כאילו השווינו בין אנשים בריאים לאנשים עם הפרעות חרדה".

"המחקר מראה שככל שהתרחקנו מהסגר כך חזרו אזורי המוח לנפח הקודם", מציין ד"ר תום שינברג מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, גם הוא מצוות החוקרים. "לקראת הכניסה לסגר השני אנו מציעים למקבלי ההחלטות לקדם קמפיין הסברה חיובי, בו מוסברת חשיבות ההקפדה על הנחיות והתוצאות הטובות של כך, ולא קמפיין שלילי הנשען על הפחדה ואיומים שניתן לראות שלא הוביל לשינוי התנהגות הרצוי באוכלוסיה, ושעשוי לגרום למצוקה נפשית בקרב האזרחים".
3 צפייה בגלריה
סריקת מוח תל אביב קורונה לחץ
סריקת מוח תל אביב קורונה לחץ
(באדיבות מרכז שטראוס לדימות מוחי, הפקולטה למדעי החיים, אונ' תל אביב)
ראש צוות החוקרים, פרופ' יניב אסף מהפקולטה למדעי החיים ובית הספר סגול למדעי המוח, סיכם ואמר: "המחקר שלנו ממחיש את השפעתו של אירוע דרמטי כמו מגפת הקורונה על בריאות הנפש בציבור. מקבלי ההחלטות עוסקים בדרך כלל בפגיעת הנגיף בבריאות ובכלכלה, אבל חשוב מאוד להתייחס גם לבריאות הנפשית בעת קבלת החלטות".

הקורונה הנפשית: עלייה בשיעור הדיכאון

נתונים אחרונים שפורסמו החודש בכתב העת JAMA לרפואה, חשפו את התוצאות הנפשיות של משבר הקורונה והראו עלייה מדאיגה בשיעור הדיווחים על תסמיני דיכאון. ממצאים קודמים הראו שאחד מכל 4 אמריקנים שוקל לשים קץ לחייו עקב המשבר.
במאמר האחרון, החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון אספו נתונים מ-5,065 משיבים בסקר שנערך לפני מגפת הקורונה, והשוו אותם לנתונים מסקר שכלל 1,441 משיבים שנערך לאחר פרוץ מגפת הקורונה, החל בחודש מרץ האחרון.
החוקרים מצאו כי פי 3 אמריקנים עמדו בקריטריונים לאבחון דיכאון במהלך מגפת הקורונה, בהשוואה לנסקרים מלפני פרוץ המגפה. הסקר הראה כי לפני משבר הקורונה 8.5% מהמשיבים התאימו לתסמיני דיכאון שכללו חוסר תקווה, אובדן עניין בדברים משמחים, רמת אנרגיה נמוכה, בעיות ריכוז או מחשבות אובדניות. שיעור זה עלה ליותר מ-28% אחרי פרוץ המגפה.
בפילוח חומרת התסמינים, עלה כי חלה עלייה של יותר מפי 2 בשיעור הנסקרים שדיווחו על תסמיני דיכאון בינוניים, חמורים או קשים. הממצאים הראו כי נשים רווקות היו בעלות סיכוי גבוה יותר לסבול מתסמיני דיכאון, בהשוואה לגברים, או לנשים נשואות.
לפני כחודש פרסם המרכז לבקרת מחלות האמריקני נתונים מדאיגים נוספים, המגלים שיעור גבוה של הפרעות דיכאון, חרדה, הידרדרות לסמים ומחשבות אובדניות. הממצאים משקפים את השפעת משבר הקורונה, שיעור האבטלה הגבוה בצל הקורונה הכלכלית, הסגרים והחשש הבריאותי.
3 צפייה בגלריה
טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ
טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ
עקב משבר הקורונה: עלייה בדיווחים על הפרעות דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות
(ShutterStock)
כ-41% מהנשאלים דיווחו על בעיה נפשית או התנהגותית אחת לפחות, 30% השיבו כי הם סובלים מהפרעת חרדה או הפרעה דיכאונית, ו-26% גילו כי הם סובלים מתסמין המחשיד להפרעה פוסט טראומטית.
נתונים אלה היו גבוהים במידה ניכרת בקבוצות מסוימות: כמעט אחד מכל שלושה צעירים בגילאי 18 עד 24 וכמחצית מהמבוגרים בני 25 עד 44, דיווחו על לפחות סימפטום בריאותי נפשי או התנהגותי. בקרב היספנים, 52% מהנשאלים דיווחו על לפחות תסמין אחד של בעיה בבריאות הנפש, וכמחצית מהנשאלים שהיו חסרי תעודת בגרות גילו אף הם תסמין אחד נפשי.
מבין כל הנשאלים, כ-11% אמרו כי הם שקלו ברצינות להתאבד בשלושים הימים שקדמו לסקר. מספר זה עלה ל- 25.5% בקרב נשאלים בגילאי 18 עד 24. מקרב הנשאלים ההיספנים 18.6% ו-15% מקרב השחורים השיבו כי שקלו אובדנות. מחשבות אובדנות נמצאו גם בקרב 30% מהמבוגרים המובטלים.
בתוך כך, בחודש יוני פורסמו אותות האזהרה הראשוניות הנוגעות לעלייה בשיעור הדיכאון והחרדה בצל הקורונה: חברות התרופות בארה"ב ובאירופה דיווחו על מחסור בחלק מהתרופות נוגדות הדיכאון בעקבות הגידול במספר המרשמים שנמסרים לטיפול בחרדות, דיכאון ונדודי שינה כבר מחודש פברואר.
סקר שפורסם בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקנית ביוני האחרון, מצא כי אחוז המבוגרים בארצות הברית שמדווחים על חרדה, עצבות ודיכאון, גדל פי 3 בהשוואה לשנתיים האחרונות.
במקרה שאתם או אדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו ופנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בטלפון 1201 • סה"ר - סיוע והקשבה ברשת • מרכז אלה – סיוע נפשי לאנשים בבידוד: 050-9949244 • קו הסיוע של המשרד לשוויון חברתי: 8840* • מוקד מידע וסיוע של משרד הרווחה: 118 • מוקד משרד הבריאות: 5400* • מוקדי קופות החולים: כללי 2700*, מכבי 3555*, מאוחדת 3833*, לאומית 507* • ביטוח לאומי: 6050*