"ההערכות מראות שלא תהיה התפרצות משמעותית נוספת. החיסונים ימנעו סגר נוסף": כך אומר הבוקר (א') פרופ' ערן סגל, מי שעומד מאחורי מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן. לדבריו, נכון לעכשיו בישראל קיימת "עלייה חדה במספר המאומתים אך עלייה מתונה מאוד במספר האשפוזים", אותה הוא מסביר בגידול הבדיקות לגילוי קורונה שמתבצעות בכל יום.
"אם היינו עכשיו ללא אופק של חיסונים, היינו מצביעים על מגמה ברורה של עלייה שדורשת הגבלות. עם זאת, ובגלל שהעלייה נמוכה כיום, אנחנו מעריכים שלא תהיה התפרצות משמעותית מעבר למה שאנחנו חווים כעת. את האירוע ייתכן שניתן יהיה להכיל באמצעות החיסונים", הוא אומר באולפן ynet.
2 צפייה בגלריה
בדיקות קורונה בקופת חולים לאומית בנתניה
בדיקות קורונה בקופת חולים לאומית בנתניה
"למקד את מאמצי הבדיקות והבידודים במגזר הערבי": פרופ' ערן סגל
(צילום: עידו ארז)
פרופ' סגל מסביר בדבריו כי עד שיתחיל מבצע החיסונים שיגן על האוכלוסיות בסיכון בישראל - יש למקד מאמצי מיגור המגפה. "ישנה התפרצות במגזר הערבי, שם אנו רואים את נתוני התחלואה הגבוהים ביותר. קיימת גם עלייה במגזר הכללי, אך כרגע צריך למקד את מאמצי הבדיקות והבידודים במגזר הערבי. את המעקב אחרי האוכלוסייה החרדית והכללית יש לבצע במיוחד עכשיו בגלל חג החנוכה, בו יש התקהלויות ומפגשים בין דוריים".
"בחודשיים הקרובים ניתן יהיה להכיל את התחלואה בעזרת החיסונים ולשטח את העקומה", מסביר פרופ' סגל ואומר כי קצב של מתן 60 אלף חיסונים ביום יוביל לחיסון של כמעט כל קבוצות הסיכון בישראל, שיוביל להתגברות על הסכנה המיידית שבתחלואה קשה ולהאצה של יציאה מההגבלות.
"חיסון של כל האוכלוסייה שהיא מעל גיל 65 ו-70 יוריד בצורה דרמטית את התחלואה ואת מקדם ההדבקה. אם אכן יעילות החיסונים גבוהה, תוך שלושה או ארבעה שבועות תהיה ירידה משמעותית בתחלואה בארץ. חודש לאחר חיסון קבוצות הסיכון נתחיל לראות השפעה דרמטית שניתן יהיה לראות הרבה לפני שנחסן את כל האוכלוסייה. יהיו הרבה פחות חולים קשים ותמותה, וניתן יהיה לדבר על האצה של מתווה היציאה, אנו מדברים על סדר גודל של חודש וחצי-חודשיים".
2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין בקבלת המטוס שמגיע עם החיסונים נגד קורונה לישראל
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין בקבלת המטוס שמגיע עם החיסונים נגד קורונה לישראל
החיסונים של פייזר מגיעים לישראל בשבוע שעבר
(צילום: שמוליק דודפור)
עם זאת, האתגר האמיתי בפניו עומדת ישראל כעת הוא היענות הציבור לחיסונים. "דרושה הסברה שהחיסון בטוח, זה אתגר גדול, אבל אני חושב שזה אפשרי. מבחינת כמות החיסונים שקיימים בארץ ומבחינת הלוגיסטיקה של קופות החולים - הדבר אפשרי. האתגר ההסברתי הוא האתגר המשמעותי כעת".
ד"ר גלית קאופמן, ראש מחוז צפון בקופת החולים מכבי, מצטרפת לדבריו של פרופ' סגל ומבהירה באולפן: "קופות החולים ערוכות לוגיסטית ותפעולית. האתגר העיקרי הוא היענות הציבור". לדבריה, "אם תהיה הסברה בכל הרשתות, אם הציבור יבין שהחיסון בטוח, קריטי וחשוב להתמודדות עם המגפה הנוראית הזו - אני מאמינה שנוכל להתמודד.
"60 אלף חיסונים ביום זה משהו שאנחנו ערוכים לעשות. מכבי לבדה יכולה לבצע 25 אלף ביום. אני נמצאת בתוך הניהול הבכיר ביותר במכבי לגבי החיסונים, אין לנו שום בעיה לעשות זאת. הבעיה שלנו זה ההיענות. אם לא תהיה היענות, אנחנו בצרות".
פרופ' יהודה אדלר, יו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, נכח באולפן גם הוא והביע סקפטיות בנוגע להיערכות מדינת ישראל למבצע חיסונים בסדר גודל שכזה.
"בבריטניה אמרו שיוכלו לחסן עד אפריל, במקסימום, מיליון תושבים. משרד הבריאות עוד לא קבע קריטריונים מערכתיים ואסטרטגיה. איך תוך חודש וחצי נחסן שני מיליון אנשים? יש חוסר אמון טוטאלי כיום בין הציבור להנהגה. יש סקרים שאומרים שיש רק חמישית היענות לחיסונים. נקווה שאכן תהיה היענות של הציבור".