על פי החוק במדינת ישראל, הורי הילד הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו עד גיל 18. המשמעות המעשית של כך שלשני ההורים יש את הזכות עבור הקטין. אלא שהחלטות אלו צריכות להיות במשותף ובעצה אחת. כאשר ההורים אינם מסוגלים לקבל החלטה משותפת ממגוון סיבות, המחלוקת אמורה לעבור לערכאה שיפוטית על מנת שהיא זו שתכריע בסוגיה על פי עקרון טובת הילד.

שלילת אפוטרופסות של אחד ההורים

במאמר זה אתייחס למקרים ולדילמות המאפיינים לא אחת את שגרת חיי הורים גרושים. יחד עם זאת, קשה לי להתעלם ממקרים חריגים וקיצוניים, שבהם רשאי בית המשפט לשלול אפוטרופסות של אחד ההורים בשל היעדר מסוגלות או כתוצאה מנסיבות מיוחדות שנוצרו.
כך למשל, במקרה הקשה של שירה איסקוב, שבו החליט על פי הפרסומים אביעד משה למנוע חיסון מבנם המשותף. החוק עדיין רואה בו כאפוטרופוס הטבעי של בנם המשותף ומכאן גם זכותו להחליט החלטות עבורו. אולם, משרד הבריאות הודיע ביום חמישי כי שירה איסקוב תוכל לחסן את בנה - ללא הסכמתו של משה שסירב לכך מתא המעצר.
במקרים בהם אדם אלים שנמצא בבית הסוהר בשל מעשים שביצע נגד ילדו, יש אפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבטל את האפוטרופסות של האב, במיוחד לנוכח הנסיבות הייחודיות והעובדה כי מדובר במניעת טיפול רפואי. בית המשפט יכול לבטל את האפוטרופסות באופן זמני או באופן קבוע שכן בידיו הכלים המשפטיים לכך.
קראו עוד:
המקרה של איסקוב הוא יוצא דופן ואינו מאפיין את הנורמה. יחד עם זאת, הורים גרושים מוצאים את עצמם חלוקים ביניהם לא אחת בנושאים הקשורים באפוטרופסות המשותפת, כמו למשל בשאלות של חינוך או הטיפול הרפואי עבור ילדיהם. לעיתים המחלוקות הן משמעותיות ונובעות לאו דווקא מטובת הילד, אלא מרצון לנצל את הסיטואציה לטובת המשך הסכסוך בין ההורים.
אם ההורה המתנגד לחיסון בטענה שהדבר מזיק לילד, הוא יצטרך להוכיח זאת על ידי אסמכתאות רפואיות
תקופת הקורונה רק העצימה את נושאי הסכסוך ואי ההסכמות בין הורים והעלתה סוגיות רבות שדורשות התייחסות. הנה כמה מהן וכיצד ניתן לפתור אותן:
חיסוני הקורונה אמורים להגיע לישראל בחודשים הקרובים. מה יקרה אם אחד ההורים מעוניין לחסן וההורה השני מתנגד? האם אפשר לחייב את חיסון הילד?
הורים מתנגדים לחיסון ילדיהם ממגוון סיבות, יש כאלה המתנגדים לחיסונים באופן עקרוני, או כאלה שחוששים מחיסון בגלל מצבו הבריאותי הספציפי של הילד. במקרה שההורים חלוקים בשאלה הזאת, יגיע המקרה לפתחו של בית המשפט.
בדרך כלל במקרים כאלה שמתייחסים לא רק לחיסונים אלא בכלל לטיפול רפואי, בית המשפט מסתמך על חוות דעת מקצועיות אובייקטיביות. אם ההורה המתנגד לחיסון בטענה שהדבר מזיק לילד, הוא יצטרך להוכיח זאת על ידי אסמכתאות רפואיות.
בית המשפט נוטה לקבל את הדעה המקצועית הרווחתבית המשפט נוטה לקבל את הדעה המקצועית הרווחת
בית המשפט נוטה לקבל את הדעה המקצועית הרווחת
(צילום: shutterstock)
בית המשפט נוטה לקבל את הדעה המקצועית הרווחת ומאפשר מתן חיסונים, בהתבסס על עקרון טובת הילד, ומכך שמתן חיסון הוא אינטרס ציבורי שלא ניתן להתעלם ממנו.
הדבר רלוונטי גם לחיסון קורונה עתידי בדיוק כמו לכל חיסון אחר. גם כאן ההורה המתנגד יצטרך להסתמך על חוות דעת מחו"ל במקומות שכבר ניתן החיסון או הסתמכות על אישור ה-FDA למתן החיסון.
מה עושים במקרה שבו אחד ההורים מעוניין לקחת את הילד לנסיעה לחו"ל שכוללת גם בדיקת קורונה ואילו ההורה השני מתנגד לנסיעה מחשש לפגיעה בבריאותו של הילד?
באחד המקרים שבו טיפלתי לאחרונה ביקש האב לקחת את ילדיו לנסיעה לחצי האי סיני. האם התנגדה בטענה כי הנסיעה למקום כזה עלולה לסכן את ילדיה. מכיוון שההורים לא הצליחו להגיע להחלטה משותפת, הגיע המקרה לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט הכריע כי האב אינו יכול לקחת את ילדיו לטיול באזור שעליו הכריזה מדינת ישראל "אזהרת מסע" בהתאם להנחית משרד החוץ.
מכאן אפשר ללמוד גם על מקרים שבהם אחד ההורים מתנגד לנסיעה של ילדיו לחו"ל בשל חשש ממגפת הקורונה במדינת יעד המוגדרת כמדינה אדומה או כתומה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שההליכים בבית המשפט בעניינים של אפוטרופסות שאינם דחופים או קריטיים, לוקחים לפעמים לא מעט זמן. במקרה של הצלת חיים, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לסעד דחוף שנידון לפעמים אפילו בתוך שעות ספורות.
ספק אם נסיעה לחו"ל לצורכי פנאי תידון בבית המשפט בתוך ימים, לכן אם אחד ההורים מתנגד לנסיעה קרובה, ההורה השני שמעוניין לבצע אותה יצטרך לבטלה או לדחותה עד להחלטת בית המשפט. לכן, אם סיבת הנסיעה היא אירוע משפחתי או אירוע חשוב אחר שהינו ידוע מראש, יש לוודא את אישורה מוקדם ככל הניתן.
שדה תעופה בכוננות חצבתשדה תעופה בכוננות חצבת
חייבים הסכמה של שני ההורים לטיסה לחו"ל
(צילום: רויטרס)
אחד ההורים מסרב לשלוח את ילדו למסגרת חינוכית או לחוג בתקופת הקורונה, מחשש שיידבק בנגיף ואילו ההורה השני מעוניין שהילד יחזור לספסל הלימודים. מה עושים?
במקרה הזה, בשונה מטיפול רפואי, לא מדובר בהחלטה מצילת חיים או במחלוקת אידיאולוגית שעלולה לצוץ כאשר ההורים חלוקים על זרם חינוך מסוים. מדובר כאן בהחלטה חד צדדית של אחד ההורים. היא תלוית מצב זמני, שהתעורר בשל משבר הקורונה.
חשוב לזכור שישראל חל חוק חינוך חובה, ולכן החלטה שלא לשלוח ילד למערכת החינוך היא לא מובנת מאליה. יחד עם זאת, צריך לבדוק מה מדיניות בית הספר לתקופת הקורונה ולקחת זאת בחשבון.
בכל מקרה, אם הדבר יגיע לפתחו של בית המשפט, תעלה השאלה מה משך הזמן שבו יעדר הילד מבית הספר, מה תהיה המשמעות אם ייעדר לטווח ארוך, האם הדבר יפגע בתקופת הבגרויות, האם בית הספר מאפשר תחליף של לימודים מרחוק?
כפי שצוין, בית המשפט מסתמך על מומחים בבואו לקבוע החלטות משמעותיות. סביר להניח שבמקרה הזה ייקח פרק זמן ארוך לקבלת חוות דעת מקצועית ועד שתתקבל או תדחה הבקשה, הדיון בנושא כבר לא יהיה רלוונטי.
עו"ד ד"ר רונן דליהו הוא מומחה בדיני משפחה