גוונים רבים לה לאלימות במשפחה. היא לא תמיד רק פיזית. אלימות במשפחה יכולה להיות מילולית, נפשית, מינית או כלכלית. לעיתים מתערבבים ונמהלים גווני האלימות זה בזה – האלימות המילולית יכולה להגיע בצוותא עם אלימות נפשית או כלכלית, ולעיתים גם אלימות מינית.
"מעגל האלימות" זהו שם כללי לתופעת גלי האלימות שלאחריהם החיים חוזרים למסלולם, למרות שברור כשמש, שמתישהו יגיע גל נוסף. צלקות פיזיות אפשר להסתיר עם שרוולים ארוכים או מייקאפ, ואת עומק הצלקות הנפשיות שמותירה אלימות מכל סוג, קשה למדוד וקשה לא פחות לרפא.

צו הרחקה לעולם לא לצמיתות

לבתי המשפט יכולות מצומצמת להתמודד עם אלימות במשפחה באמצעות צווי הגנה המרחיקים את בן הזוג האלים לתקופות קצובות. אלא שבתי המשפט נזהרים ממתן צווי הרחקה שנחשבים לצעד דורסני, ונותנים אותם במשורה. בכל מקרה גם אם ניתן צו הרחקה - הוא לעולם אינו לצמיתות. צו הרחקה ניתן לתקופה מוגבלת, ועם סיומה יכול בן הזוג האלים לחזור להתגורר בבית.
צווי הרחקה אינם מטפלים בבעית האלימות אלא רק מרחיקים אותה. טיפול אמיתי בבעיה מצריך שינוי חקיקה, הקצאת תקציבים משמעותיים לטיפול באלימות והקדמת הטיפול בבעיה לראש סדר העדיפויות החברתי והמשפטי. כך למשל ניתן לתקן את החוק למניעת אלימות במשפחה ולהתנות חזרה הביתה עם תום צו ההגנה, בהצגת אישור על לפחות עשרה מפגשים טיפוליים.
נערנער
החיים בצילה של האלימות פוגעים בהתפתחות הילד
(צילום: shutterstock)
גם בהתייחסות לילדים ניתן וצריך לעשות יותר. גם אם האלימות אינה מופנית כלפיהם, אלא רק כלפי אחד מהוריהם, החיים בצילה של האלימות פוגעים בהתפתחות הילד ובדימוי העצמי שלו, גורמים לפחדים וחרדות, מאלצים את הילד להתבגר בטרם עת ולחוש צורך להגן על ההורה הנפגע.
צו הרחקה ניתן לתקופה מוגבלת, ועם סיומה יכול בן הזוג האלים לחזור לגור בבית
צווים למניעת אלימות במשפחה אינם מרחיקים בדרך כלל את ההורה האלים מילדו אם האלימות אינה מופנית כלפי הילד, על אף שברור שלאלימות כלפי האם ישנה השפעה ישירה ועקיפה על נפשו של הילד. אחת הדרכים להתמודד עם הנזקים העקיפים והישירים הנגרמים לנפשם של ילדים המתגוררים בבית אלים היא לחייב את ההורה האלים לממן טיפול נפשי ורגשי לילדים.
קראו עוד:
דרך נוספת להתמודד עם תופעת האלימות היא באמצעות כלים כלכליים. בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ״א - 1991, העניק המחוקק לבית המשפט סמכות לדרוש ערובה לקיומו של צו הגנה ולהתנהגות טובה, אולם אינו יכול לחייב אדם הפועל באלימות כלפי בני משפחתו לשלם פיצויים בגין אלימותו.
למעשה הוראות החוק מתייחסות לפיצוי אולם רק למי שנפגע מבקשה קנטרנית (בקשת סרק במטרה להרחיק אדם מהבית ללא עוול בכפו) לצו הגנה ולא למי שנפגע מהתנהגות אלימה. בחודש שעבר נעשה צעד חשוב בכיוון, כאשר בהצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, שטרם אושר, נקבע כי אלימות כלכלית היא עוולה נזיקית, ולפיכך ניתן לתבוע פיצוי בגינה.
אפשר להתמודד עם תופעת האלימות גם באמצעות כלים כלכלייםאפשר להתמודד עם תופעת האלימות גם באמצעות כלים כלכליים
אפשר להתמודד עם תופעת האלימות גם באמצעות כלים כלכליים
(צילום: shutterstock)
עד כה תביעות נזיקין בגין אלימות במשפחה הגיעו מעת לעת לבתי משפט, ובתי המשפט דנים בהם ואף מחייבים בפיצוי, אולם מדובר בהליך משפטי ארוך מתיש, ולקורבן האלימות אין תמיד את האמצעים והכוחות הנפשיים להתמודד אתו.
כאן יש למערכת המשפט תפקיד מכריע: צווים מידיים ללא ניהול הליכים ממושכים יעבירו מסר חשוב לפוגעים ולנפגעי האלימות. קביעת פיצוי כספי יחד עם צו הגנה, עשוי להיות כלי נוסף וחשוב להתמודדות המערכת המשפטית עם תופעת האלימות במשפחה, בראש ובראשונה לנפגעת האלימות שזקוקה לפיצוי הכספי להתחלת תהליך השיקום של ושל בני משפחתה, ולא פחות חשוב מזה כאמצעי הרתעה עבור בני זוג אלימים אחרים.
הכותבת היא עו"ד מומחית בדיני משפחה וירושה