מרגישים שהתקשורת עם ילדיכם הפכה למשא ומתן יומיומי? שהפעוט או הפעוטה המתוקים שלכם יכולים להתעקש כמעט על כל דבר? שהם יכולים להפוך בין רגע לעצבניים, לבכות כשלא מקבלים את מה שהם רוצים ואפילו להשתטח על הרצפה?
אם עניתם כן על אחת או יותר מהשאלות, אפשר לומר לכם "ברוכים הבאים למלחמת העצמאות הראשונה", שמתחילה בסביבות גיל שנתיים וממש לא חייבת להימשך.
עצמאית בשטחעצמאית בשטח
עצמאית בשטח
(צילום: shutterstock)
מה קורה בסביבות גיל שנתיים שמכונה בפי רבים "גיל שנתיים הנורא"? סביב הגיל הזה אוצר המילים מתפתח, ובמקביל מתפתחת יכולת החשיבה וההמשגה.

נוותר לו הפעם

יחד עם היכולת לתכנן ולחשוב, הפעוט גם מפתח ציפיות שהדברים יקרו בדרך מסוימת. כשהוא מתאכזב הוא מביע את האכזבה והתסכול שלו באמצעים שיש ברשותו, כמו בכי דרמטי וכעס.
הוא גם מנסה להשפיע ולקבל את מה שהוא רוצה בכל מיני דרכים שהוא מכיר והצליחו להשפיע על החלטות דומות בעבר, וככל שהוא יותר מכוון מטרה הוא גם עולה ברמת התגובה שלו.
זה לרוב לא נעים, מלחיץ ואפילו מביך במקרים מסוימים, ובעיקר משאיר את ההורים חסרי אונים עם תהיות לגבי אופן התגובה או עם ההחלטה לוותר "רק הפעם", מה שלרוב מוביל לתגובה יותר דרמטית בהמשך.
קראו עוד:
אופן הפעולה והתקשורת עם ילדים בכל גיל משפיעים באופן דרמטי על הקשר של ההורים איתם. חשוב להדגיש כי ילדים הם לא מבוגרים קטנים. כל המושגים כמו " מיני מי " אינם תקפים לדרכי החשיבה שלהם.
דרכי החשיבה של ילדים צעירים שונות לחלוטין מאשר של המבוגרים, וכתוצאה מכך גם הפרשנות שלהם לגבי העולם. לילדים צעירים אין את היכולת הקוגניטיבית להבין כי לאחרים יכולה להיות נקודת מבט שונה משלהם.
בחרו את המלחמות שלכםבחרו את המלחמות שלכם
בחרו את המלחמות שלכם
(צילום: shutterstock)
הפעוט משתמש בניסיון העבר של אסטרטגיות ש"עבדו", ובאמצעותן הוא קיבל את מה שרצה. במידה וזה לא עובד בפעם הזאת, הוא מפעיל יותר מאמצים.
המעגל השלילי הזה מאפיין כל מאבק כוח עם ילדים ועלול להימשך ללא הפסקה. ככל שיימשך, כך יהיה יותר קשה לחלץ את ההורים והילד מהמערבולת אליה הם נקלעו.
חשוב לציין כי מאבקי הכוח הם טבעיים ומשרתים את ההתפתחות, כל עוד הם לא פוגעים באמון ובמערכת היחסים עם ההורה או עם המבוגר המטפל.

8 דרכים לתקשורת טובה וצמצום מאבקי כוח:

1. לזכור כי מדובר בחינוך לטווח ארוך: תקשורת איכותית ומותאמת לילד ולכם תשפיע על התנהגותו בטווח הקצר וגם בעתיד.
מחקרים מוכיחים כי התגובות של מבוגרים משמעותיים בעבור הילד (הורים, סבא, סבתא ומטפלת) משפיעות על הדרך שבה הוא מפרש את העולם ועל התגובות שלו בסיטואציות שונות. הוא משתמש בידע שהוא צבר במשך הזמן ובונה לעצמו אסטרטגיות פעולה שישמשו אותו גם לטווח הארוך.
תנו להם להביע את עצמםתנו להם להביע את עצמם
תנו להם להביע את עצמם
(צילום: shutterstock)
2. לבנות אמון בסיסי אצל הילד והבנה כי הוא יכול לסמוך עליכם שאתם רוצים בטובתו, ואם אתם לא מאפשרים משהו כנראה שיש לכך סיבה טובה.
3. לבחור את הדברים החשובים באמת ולהתעקש עליהם. במילים אחרות - לבחור את המלחמות שלכם, דברים שקשורים לערכים ולמטרות שלכם.
4. לתת לילד אפשרות להביע את עצמו, לאפשר לו לבחור מבין שתי אפשרויות, להוביל רעיון.
5. לעודד את הילד על יוזמות שלו, להקשיב לרעיונות שלו וליצור אצלו תחושה שהוא תורם לסביבה. בנוסף, להתייעץ איתו רק כשאתם באמת מתכוונים לזה, ויש אופציה שדעתו תתקבל. אם לא, אז לא לשאול.
6. להסביר לילד את הרציונל מאחורי ההחלטות שלכם. לא לכל דבר יש הסבר, אבל גם אמירה "כי זה חשוב לאמא/ אבא/ לגן שלנו" עדיפה מאשר "כי ככה החלטתי".
7. לעשות תיאום ציפיות מראש ולהכין אותו לדברים, במיוחד כשמדובר בשינויים, אבל גם בחיי היומיום.
8. לזכור תמיד שהילד שלכם רוצה להרגיש שייך, אהוב, בטוח ושיש לו על מי לסמוך. הוא תלוי בתגובות שלכם וכן ההשפעה שלכם עליו עצומה. תקשורת תשפיע על מערכת היחסים שלכם בהווה ובעתיד.
הכותבת היא מומחית להתפתחות הילד ולתקשורת איכותית, מקימה ומנהלת את מרכז "טיף-טף" לגיל הרך ואת קבוצת "הבית בפיג'מה".