(צילום: משי בן עמי)
"קיבלתי חיסון, רציתי זנב, אך נראה שזו רק משאלת אכזב. מאוכזבת אבל לא פרימדונה: גם אם אין לי זנב, לא תהיה לי קורונה"
כך כתבה בשיר קצר ורד טוכטרמן, סופרת, מתרגמת וחברת עמותת "מדעת".
אין לי זנב - אולי המשפט הכי נפוץ בימים אלו כשמישהו מספר, ספק מתנצל, על כך שהוא עשה חיסון לקורונה. "לגדל זנב" זה שם הקוד לכל אותן שמועות והודעות הכזב הרבות שרצות היום ברשתות החברתיות, בהן מנסה להילחם סיירת הלוחמה במידע הכוזב של עמותת "מדעת" לקידום בריאות הציבור בישראל.
אדוה לוטן, מנכ"לית העמותה, מסבירה כי ארגון הבריאות העולמי החל לדבר בשלב מוקדם מאוד של המשבר על אינפודמיה - הצפה במידע שאנשים מתקשים להתמודד איתו. "זה נכון למידע באופן כללי, אבל יש עלייה משמעותית בהיקף הפייק ניוז", היא אומרת ומוסיפה: "כל האירוע הזה של הקורונה וחיסוני הקורונה הוא אי ודאות גבוהה ואי הוודאות הזו מנוצלת כסוג של פייק ניוז. על אנשים שמראש הנטייה שלהם הייתה יותר הססנית - הפייק ניוז מאוד אפקטיבי".
ד"ר קרן לנדסמן, רופאה מומחית באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, ממקימות עמותת "מדעת", והיום אחראית על מתנדבי העמותה, מוסיפה כי לא מדובר בתופעה חדשה אלא בכזו שהתעצמה בעקבות הרשתות החברתיות. "מידע כוזב קיים מאז החיסון הראשון. יש קריקטורות ואמירות מהמאה ה-18 שאנחנו מכירים גם היום, כמו: שהמחלה טובה יותר מחיסונים וכל הרופאים משקרים. זה נובע מפחד וחוסר ידע. הרבה אנשים מפחדים כי הם לא מבינים מספיק את המנגנון של החיסון. הרשתות החברתיות נותנות לזה דחיפה - הן מאפשרות הפצה מהירה יותר של מידע כוזב ושל שמועות".
קו חם וקבוצת ווטסאפ דוק
ד"ר לנדסמן ועמיתים נוספים החלו לעסוק במידע הכוזב עוד בתקופת מגיפת הפוליו שפרצה בשנת 2013 והחיסון שניתן נגד המחלה. "כשהחליטו על שינוי תוכנית החיסונים בארץ, צפו המון שמועות בנוגע לפוליו. התגבשה קבוצה של חברים והתחלנו לענות על שאלות, ומהר מאוד הצטרפו אלינו אנשים נוספים, חלקם עם תארים רלוונטיים וחלקם שפשוט קראו המון.
"אחרי שקמפיין החיסון הסתיים, היה לנו ברור שיהיו אירועים נוספים וכך קמה 'מדעת'. מאז 2013 גדלנו ויש לנו מאות חברים ומתנדבים. אנחנו מנהלים את קבוצת הפייסבוק הגדולה ביותר בעברית לחיסונים ואתר עם מידע רב; יש גם הרצאות ואפשר להפנות אלינו שאלות בהרבה ערוצים, כמו בפרויקט ווטסאפ דוק - קבוצות ייעודיות לדיונים על חיסונים שנפתחות בשעות ספציפיות ואפשר להצטרף ולדבר עם רופאים ומומחים".
היום, גם בעקבות מגיפת הקורונה, עובדת העמותה על הקמת קו חם במטרה לענות על כמה שיותר שאלות ולהפריך שמועות כזב, וחבריה מזכירים שעוד ב-2018 החלה העמותה לקדם הצעת חוק לחיסונים. ב"מדעת" טוענים גם שההסברה ברמה הלאומית לוקה בחסר. "ההסברה צריכה להיות ברפואה בקהילה, לא רק ברמה של עמותה שפועלת ומפיצה חומרים", אומרת לוטן. "הקורונה קצת עזרה לקדם את הנושא כי בשגרה זה בכלל לא קורה", היא אומרת.
בעמותה מציינים ארבעה עקרונות שעליהם צריכה להתבסס מדיניות חיסונים: הסברה; נגישות לקבלת המידע ומיצוי הזכות; שקיפות במידע המעקב אחרי החיסונים ותופעות לוואי ("בחצבת לדוגמא היו אנשים שרצו לעבור דירה אבל לא רצו לעבור למקום שבו לא מתחסנים, והמידע לא היה נגיש"); ועידוד התחסנות כגון תמריצים ואכיפה.
"בהצעת החוק לא הצענו למנוע מילדים להיכנס למערכת החינוך אם לא יתחסנו - כמו שקורה בארה"ב, או למנוע תשלום של קצבאות - כמו שעושים באוסטרליה", מדגישה לוטן, "אלא הלכנו על כיוון הסברתי שמשלב מודלים מהכלכלה ההתנהגותית. הצענו שכל אדם שמסרב לחסן את הילדים שלו יחוייב להגיע למפגש הסברה עם נציגים ממערכת הבריאות ובסופו לחתום על כך שהוא הבין את כל המשמעויות. רק מי שמסרב להגיע למפגש כזה והחליט לא לחסן את ילדיו - תוטל עליו סנקציה".
"להסתפק ב'לכו להתחסן' לא עושה את העבודה. יש פער הסברתי עצום ולכן הפייק ניוז עושה עבודה מצוינת והרבה אנשים חוששים ולכן לא מתחסנים"
"ההסברה של משרד הבריאות בנושא חיסונים באופן כללי לא קיימת ובקורונה הם הסתפקו במועט. הסברה צריכה להיות מוכוונת אוכלוסייה וחששות ספציפיים. להסתפק ב'לכו להתחסן' לא עושה את העבודה. יש פער הסברתי עצום ולכן הפייק ניוז עושה עבודה מצוינת והרבה אנשים חוששים ולכן לא מתחסנים, והתקשורת בישראל לא הפנימה שבאירוע של בריאות הציבור צריך להתנהל אחרת. וגם התקשורת צריכה להיות טיפה יותר זהירה. אנחנו רואים מקרים בהם כתב מקבל משהו ראשוני, גם אם מגוף רציני, ורץ לפרסם משהו לא מדויק והתוצאה היא גלים של פייק ניוז. צריך לתת מסגור נכון" , אומרת לוטן.
"החשש שלי הוא שהתנועה נגד החיסונים תתחזק"
"בכל פעם שיש שינוי בשגרת חיסונים בעולם אפשר לראות שמתנגדי החיסונים מנצלים זאת לערער לא רק את הביטחון בחיסון החדש אלא בההתחסנות בכלל", מציינת לוטן, "ולכן, החשש שלי הוא שהתנועה נגד החיסונים תתחזק וזה משהו שהמדינה צריכה לקחת בחשבון. אי אפשר להזניח את נושא תקצוב טיפות החלב ואת החקיקה הדרושה כדי להתמודד עם ההתנגדות לחיסונים".
נכון לעכשיו, הצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה בכנסת ה-20 מחכה להקמת ממשלה חדשה. בינתיים, ב"מדעת" פועלים להנגיש את המידע לכמה שיותר אנשים בציבור הרחב בעזרת הסיירת שלהם, בהרצאות, בקבוצות הווטסאפ ותכני "מדעת עושה סדר" בשלל שפות למגוון מגזרים וקבוצות ברחבי הארץ. עכשיו הם עוסקים גם בגיוס המונים כדי להילחם בפייק ניוז.
"אחרי שנה של קורונה אנחנו יודעים שזו מחלה קשה וקטלנית שפוגעת גם בצעירים ויש לה סיבוכים שנמשכים חודשים אחרי החלמה. ואחרי מיליוני מחוסנים ברחבי העולם אפשר להגיד שהחיסון בטוח ויעיל בקבוצות שבהן הוא נבדק. זו לא מחלה קלה אלא מחלה קשה עם סיבוכים ואנחנו רוצים למנוע סבל ותחלואה על ידי ידע", מסכמת ד"ר לנדסמן.
עבודת עמותת "מדעת" נעשית על בסיס התנדבותי ומתרומות הציבור - לתרומה לחצו כאן
