רופאים ומדענים רבים ברחבי העולם ובישראל קראו בשבועות האחרונים לציבור להתחסן בהקדם נגד קורונה. אבל אף אחד מהם לא מכיר את הטכנולוגיה שעליה מבוסס החיסון החדש כמו הפרופ' היהודי רוג'ר קורנברג, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2006 על מחקריו בנושא ה-RNA. במשך שנים רבות הוא מקיים קשרים אישיים ומדעיים אמיצים עם ישראל יחד עם רעייתו הישראלית, פרופ' יהלי לורך. בשבוע שעבר, בעודו שוהה בישראל, הגיע פרופ' קורנברג לקבל את החיסון של פייזר, שפותח בטכנולוגית RNA, בבית החולים ברזילי באשקלון. מנהל בית החולים, פרופ' יניב שרר, הודה לו על החלטתו לתת רוח גבית למבצע החיסונים הלאומי. "לא היה בליבי שום ספק בנושא החיסון, הייתי קצר רוח להתחסן בהזדמנות המוקדמת ביותר", אומר קורנברג בראיון ל"ידיעות אחרונות". "אנשים באופן מובן מוטרדים ואפילו מבולבלים. אעשה הכל על מנת להבהיר את הדברים – זה קריטי למדינת ישראל ולעם היהודי".
"לוקח למערכת החיסון שבוע-שבועיים לייצר תגובה לגורם זר שפלש לגוף. בזמן הזה, הנגיף עלול להתרבות ולגרום נזק. אם מערכת החיסון כבר מכירה את הנגיף, התגובה שלה תהיה מיידית. כך למעשה החיסון מגן עלינו".
חיסונים מסוג שליח RNA נותנים לתאי הגוף הנחיות לייצר חלבון זהה לזה המצוי על פני נגיף הקורונה. ברגע שפעולתו של השליח מסתיימת והחלבון מיוצר, השליח נהרס ומתפוגג מהגוף. בשלב הבא, התאים מציגים את החלבון הקוצני על פני השטח שלהם. המערכת החיסונית מזהה את הרכיב הזר ומייצרת נוגדנים נגדו. מאותו רגע, הגוף מזהה את נגיף הקורונה ויודע להתגונן מפניו.
פרופ' רוג'ר קורנברגפרופ' רוג'ר קורנברג
פרופ' רוג'ר קורנברג מתחסן לקורונה בישראל
(דוברות ברזילי)
יש כאמור הרבה ספקות לגבי בטיחות החיסון החדש. "עשרות אלפי אנשים חוסנו בחיסונים של פייזר, מודרנה ואסטרהזניקה ואין אפילו מקרה אחד מתועד של תופעת לוואי שקשורה לחיסון עצמו. היו מעט מאוד מקרים של תגובות אלרגיות אצל אנשים שסובלים מאלרגיות מסוגים שונים. חיסונים הם כנראה הטיפול הבטוח ביותר מבין הטיפולים הרפואיים. אפילו תרופות כמו אספירין או טיילנול (פרצטמול) עלולות להיות מסוכנות בנסיבות מסוימות. חיסונים – לא".
"הסיבה השנייה שבגללה אני מאמין שהחיסונים בטוחים היא משהו שעליו אשתי, שיש לה דוקטורט בווירולוגיה והיא מומחית בנגיפי RNA, הצביעה עליו בפניי: כולנו נחשפים, כנראה כמה פעמים בשנה, כשאנחנו מצטננים או נדבקים בשפעת, ל-RNA שנכנס למערכת שלנו ומתרבה שם בכמויות גדולות. החיסונים האלה מכילים פחות מאחוז אחד מהכמות הזו של RNA, שהיא לא מזיקה. זה טיעון מדעי חשוב מדוע אנחנו לא צריכים לחשוש מהחיסון. חשוב לציין שאשתי ואני התרשמנו מאוד מהמקצועיות של הצוות שחיסן אותנו בבית החולים. זו עוד נקודה שיכולה להרגיע את הציבור: החיסונים נעשים בישראל בדרך הטובה ביותר".
דובר על כך שה-RNA עלול להתערב בחומר התורשתי שלנו, ה-DNA, ולהשפיע עליו. "זה בלתי אפשרי ברמה המדעית, כי אין לנו בגוף את היכולת להמיר RNA ל-DNA. ל-RNA יש תוחלת חיים קצרה ביותר. הוא מתפוגג במהירות גדולה מאוד בגוף שלנו ונעלם. העובדה שכולנו נחשפים באופן בלתי פוסק לכמויות גדולות שלו מצביעה על כך שאנחנו לא נמצאים בסיכון ממנו".
"מוטציות מתגלות כל הזמן. לא סביר שהן יפגעו ביעילות של החיסון בטווח הקצר. מה יקרה בטווח הארוך בתחום הזה? אנחנו לא יודעים. המשימה של העולם כרגע היא להתחסן מהר ככל הניתן כדי לחזור לחיים רגילים"

"אין מאה אחוז יעילות"

מה לגבי הטענות שאחרי תקופת מעקב קצרה כל כך אין לדעת מה יהיו השפעות החיסונים לטווח ארוך? "לא הייתי חושש מתופעות כאלה, בגלל הסיבה שציינתי קודם: ה-RNA הוא בעל תוחלת חיים קצרה ביותר. RNA הוא שליח שבו משתמשים בחיסון הזה. הוא לעולם לא ממשיך לפעול בגוף יותר מכמה שעות עד ימים. לכן ה-RNA עצמו לא יכול להיות בעל השפעה ארוכת טווח. הוא מסייע בייצור חלבון, שהוא הבסיס לחיסון, אבל גם החלבון הזה בעצמו הוא בעל תוחלת חיים קצרה.
"האפשרות של השפעות לטווח ארוך חשובה רק בהיבט אחד – זיכרון חיסוני. ברגע שמערכת החיסון שלנו רואה את המרכיב החלבוני של הנגיף, אנחנו מקווים שלנצח היא תדע לזהות אותו, אם יופיע. לוקח למערכת החיסון שבוע-שבועיים לייצר תגובה לגורם זר שפלש לגוף. בזמן הזה, הנגיף עלול להתרבות ולגרום נזק. אם מערכת החיסון כבר מכירה את הנגיף, התגובה שלה תהיה מיידית. כך החיסון מגן עלינו. ברגע שהנגיף חודר לגוף של אדם מחוסן הוא מזוהה מיד ומושמד".
פרופ' רוג'ר קורנברגפרופ' רוג'ר קורנברג
פרופ' רוג'ר קורנברג
(GettyImages)
מה לגבי יעילות החיסון? עדיין לא ברור אם הוא ימנע הדבקה או רק יפחית תחלואה קשה. "כאן צריך לחזור למספרים. ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) קבע סטנדרטים מחמירים. המספרים חייבים להראות הוכחה סטטיסטית ליעילות שהיא מעבר לכל ספק אפשרי. לכן לקח כל כך הרבה זמן, וכל כך הרבה אנשים היו צריכים לקבל את החיסון לפני שהמספרים הגיעו לנקודה שבה הסטטיסטיקה סיפקה את הדרישות של ה-FDA. אני מאמין שאנחנו יכולים לבטוח במספרים הללו. צריך לזכור שבחיסונים אין יעילות של מאה אחוז. המשמעות היא שיהיה מספר קטן של מחוסנים, בין חמישה לעשרה אחוזים, שיקבל את החיסון אבל לא יפתח חסינות. זה נשמע אולי מעט, אבל באוכלוסייה של מדינה או של העולם כולו מדובר במספר משמעותי של אנשים. במקרה כזה אפשר לסמוך על חסינות העדר, שתבטיח שגם אם הנגיף יופיע הוא לא יתפשט. בנוסף, חשוב להמשיך לפתח תרופות נגד הנגיף שיוכלו לסייע לאנשים שיישארו פגיעים".

"התרופה אפקטיבית בקופים"

פרופ' קורנברג מספר כי הוא שותף בפיתוח של תרופה ישראלית שעשויה להגן מפני זיהום גם אחרי חשיפה לנגיף. "זה משהו שיכולים להיות גאים בו בישראל", הוא אומר, "אני עובד עם קבוצת מדענים בחברה קטנה בפתח-תקווה, ששמה SirVir. אנחנו יוצרים תרופת RNA שהיא בטוחה ביותר מול קוביד-19. הראינו שהתרופה אפקטיבית ביותר בחיות שהכי דומות לבני אדם – הקוף האפריקאי הירוק, שיש לו מערכת נשימה זהה לזו של בני אדם. בדקנו את התרופה שלנו בקופים האלה והראינו שהטיפול יכול להינתן באופן מניעתי, לפני הדבקה בזיהום ויראלי, והוא יספק 98 אחוזי הגנה. אנחנו מצפים שמשך היעילות יהיה בין שבועות לחודשים.
"זו דוגמה לסוג חדש של תרופות. התרופה ניתנת בשאיפה חד-פעמית. יש 23 וירוסים שכיחים של מערכת הנשימה, ואנחנו יכולים בתוך דקות להכין את אותו סוג של תרופה לכל מחלה כזו. ברגע שנוכיח את מה שתיארתי נוכל להכין תרופה דומה להגנה מפני כל אחד מהנגיפים הללו. זה יהיה יעיל לא רק לאנשים שמסיבה כזו או אחרת לא משיגים חסינות, אלא גם לאנשים באזורים של העולם שבהם אין אספקת חיסונים. והכי חשוב – זו ההגנה הטובה ביותר נגד המגפה הבאה. כי הרבה לפני שיפתחו את החיסון, תרופה כזו יכולה להיות בשוק ומושגת לכולם בזול בתוך ימים. הצעד הבא הוא להתחיל ניסויים בבני אדם".
לסיכום, האם החיסון יעצור, לדעתך, את המגפה, והאם הוא באמת יעיל נגד המוטציות שהתגלו? "החיסון ימגר את המגפה. אין שום ספק לגבי זה. מוטציות מתגלות כל הזמן. לא סביר שהן יפגעו ביעילות של החיסון בטווח הקצר. מה יקרה בטווח הארוך בתחום הזה? אנחנו לא יודעים. המשימה של העולם כרגע היא להתחסן מהר ככל הניתן, כדי שאפשר יהיה לחזור לחיים רגילים".