יותר מ־43 אלף בני אדם משש מדינות שונות השתתפו בניסוי הקליני לחיסון של פייזר. זהו השלב השלישי בפיתוח ועתה נותר לחכות לאישור החירום של ה־FDA בדרך להפצה המונית. כ־160 מהם נדבקו בקורונה. אבל מה עבר על הנסיינים אחרי שקיבלו את הזריקה הראשונה והשנייה?
החיסון של פייזרהחיסון של פייזר
החיסון של פייזר
(צילום: רויטרס)
אן נלסון, בת 66 מניו־יורק, סופרת וחוקרת באוניברסיטת קולומביה, מספרת בראיון ל"ידיעות אחרונות" שהסכימה לקחת חלק בניסוי אחרי ששתיים מחברותיה מתו מהמחלה. "קראתי על זה וראיתי מודעה בפייסבוק, אז יצרתי איתם קשר בספטמבר. כמעט שלא הייתי בקשר עם משתתפים אחרים. עשו לי בדיקה כללית, מדדו לי את החום, הייתה להם את ההיסטוריה הרפואית שלי ושאלו אותי על ההרגלים שלי שיכולים לחשוף אותי למחלה".
אן נלסוןאן נלסון
אן נלסון
(צילום: "ידיעות אחרונות")
הם ביקשו שתהיי במגע עם אנשים אחרים? "בוא נגיד, הם היו מאוד שמחים שאני נוסעת לפעמים בסאבווי ויוצאת לקניות. כי אין שום טעם לעשות ניסוי על מישהו שלא נחשף בכלל. הם ביקשו ממני לא לחדול מההרגלים היומיים שלי".
את הזריקה הראשונה עשתה נלסון ב־12 באוקטובר, השנייה הייתה ב־2 בנובמבר. ביום שאחרי הזריקה הראשונה החום שלה עלה והיד התנפחה באזור של הזריקה. אלו היו אינדיקציות מבחינתה שהיא אכן קיבלה את החיסון ולא את הפלצבו.
"אחרי הזריקה השנייה זה כבר היה הרבה יותר ברור. "החום שלי טיפס ל־39 מעלות, חום שלא היה לי כבר כמה שנים והיד שלי מאוד כאבה", היא מספרת. "לא הרגשתי חולה, אבל הרגשתי מאוד עייפה, ככה שאני די בטוחה שקיבלתי את החיסון".
ואיך זה הרגיש אחרי? "יום אחרי הרגשתי כבר יותר טוב, ויחד עם התוצאות של הבחירות זה היה אושר טהור. באביב איבדתי שתי חברות טובות למחלה הארורה הזו, ומחוץ למשרד שלי בקולומביה חנתה באופן קבוע משאית מתים שאליה פינו את המספר העצום של המתים מבית החולים. אני מרגישה פריבילגית לתרום חלק קטן מהמאמץ לבלום את המגפה הזו".
בדומה לנלסון, משתתפים נוספים דיווחו על תופעות לוואי חריגות כתוצאה מהחיסון. קארי, בת 45 ממיזורי, סיפרה ל"דיילי מייל" הבריטי שסבלה מכאבי ראש, חום גבוה וכאבים בגוף. לאחר המנה השנייה התסמינים החמירו. גלן דשילדס, בן 45, סיפר שהתסמינים היו דומים ל"הנגאובר חמור".
מרבית החיסונים כיום כוללים בתוכם חלק מנגיף מומת או מוחלש שעליו הלבישו מעטפת חלבון מהנגיף שנגדו רוצים לחסן. בניגוד להם, החיסון של פייזר מסתמך על טכנולוגיית mRNA, שפותחה במקור לטיפולים נגד מחלת הסרטן. החיסון גורם למעשה לתאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של COVID-19, והחלבון הנגיפי הוא שגורם לאחר מכן לתגובה החיסונית.

פיתוח מהפכני שיצרו בני מהגרים מטורקיה

המהפכה החיסונית הזאת הפכה במהרה לשיחת היום ברחבי עולם. גם בישראל חוגגים את ההצלחה של פייזר עם הסכם רכישה של שמונה מיליון מנות, שיחסנו ארבעה מיליון תושבים. יחידות הייצור וההפצה של ביונטק עובדות מסביב לשעון. מיליארדי חיסונים, במחיר ממוצע של 40 יורו לאדם, כבר הוזמנו בצפון אמריקה, אירופה וישראל. מניית החברה נסקה והכניסה את בני הזוג שאהין־טורג'י, שעומדים מאחורי פיתוח החיסון, לרשימת מאה האנשים העשירים בגרמניה.
כבר 12 שנה שבני הזוג הגרמנים, ד"ר אוּאוּר שאהין וד"ר אוזלם טורֵג'י, מנהלים את ביונטק, החברה שעומדת מאחורי החיסון של פייזר. במהלכן הם פיתחו טיפולים פורצי דרך למחלות כמו סרטן, איידס ושחפת.
"זהו ניצחון החזון וההמצאה, תחילת הסוף של הקורונה", אמר השבוע שאהין, "יום גדול למדע ולאנושות. הגענו לאבן דרך חשובה בעולם החיסונים בדיוק בזמן שהיה צריך את זה כדי לחזור לנורמליות". כשנשאל אם ייקח בעצמו את החיסון, ענה שכן, "אבל רק אחרי שנחלק אותו למי שצריך אותו קודם — צוותים רפואיים, אוכלוסיות בסיכון וזקנים".

אוזלם טורג'ה ו אואור שאהין מייסדי חברת BioNTech שמפתחת יחד עם פייזר חיסון ל קורונהאוזלם טורג'ה ו אואור שאהין מייסדי חברת BioNTech שמפתחת יחד עם פייזר חיסון ל קורונה
אוזלם טורג'ה ואואור שאהין
בביונטק יש היום 1,300 עובדים מ־60 מדינות, חצי מהן נשים. "אי־אפשר להישאר שם אם אתה לא מאמין בייעוד של החברה הזו. יש ייעוד והוא, אם לא להציל את העולם, אז לפחות לשנות אותו", אומר פרופ' מתיאס תיאובולד, עמית של שאהין בבית הספר לרפואה במיינץ, "אם אתה שם אתה גם חייב גם להאמין שאתה שם כדי לתת חזרה לחברה שבה אתה חי".
ביום האחרון של מארס, ביונטק מכריזה על הפסדים של 180 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים השנה, הפסידה החברה 215 מיליון דולר ולמעשה מעולם לא הכריזה על רווחיות. ועדיין באפריל המניה קפצה ב־30 אחוז.
החדשות מהשבוע שעבר הביאו כבר את שווי החברה ל־21 מיליארד יורו, מה שהפך את ביונטק לחברה ששווה פי ארבעה יותר מלופטהנזה וגדולה יותר מדויטשה בנק. אנשים של כסף אומרים ששאהין מכר אותה בזול (הוא מחזיק ב־17.5 אחוז ממניות החברה). אבל הוא רופא ומדען, כהגדרתו, לא יועץ השקעות. הדבר הכי חשוב בשבילו היה להשאיר את החיסון אצלו. ג'נסן מפייזר אמרה השבוע ל"וול סטריט ג'ורנל": "זה הדבר הכי גדול שהחברה הזאת עשתה אי פעם".
התקשורת והחברה הגרמנית קפצו על החדשות לא רק בגלל החיסון, אלא גם בגלל הרקע של הזוג. בימים שבהם אירופה מוצפת בידיעות על טרור איסלאמי ומפלגות ימין קיצוניות עולות בסקרים, זה היה סיפור פנטסטי על בני המהגרים שהגיעו לגדולה. סיפור הצלחה שחיבר בין הגירה וגלובליזציה.