בזמן שמספר בדיקות הקורונה הולך ויורד, ובישראל מנסים למצוא פתרונות לייצור מקומי של מטושים, חוקרים מהאוניברסיטה העברית מודיעים היום (א׳) כי הם פיתחו שיטה חדשה לאבחון קורונה. השיטה הזו, לטענתם, מהירה וזולה לפחות פי ארבעה מהבדיקה הנפוצה היום, וכי רוב חומרי הבדיקה נמצאים בכל מעבדה בישראל.
כבר שבועות שכלי התקשורת מדווחים על מחסור בחומרי הבדיקה לנגיף הקורונה. קצב הבדיקות בישראל מואט, ועמו עולה הסכנה כי יותר ויותר חולי קורונה לא מאובחנים ידביקו את האוכלוסייה הבריאה. החומרים הנחוצים לבדיקות הללו מגיעים כערכות מוכנות מחברות מסחריות בחו"ל, שאינן מצליחות לעמוד בכמויות ובקצב הביקוש העולמי.
פתיחת מתחם בדיקות קורונה לאוכלוסיית המהגרים בדרום תל אביבפתיחת מתחם בדיקות קורונה לאוכלוסיית המהגרים בדרום תל אביב
בדיקות לגילוי קורונה: מגיעות כערכות מוכנות מחו"ל
כדי להתגבר על הצורך בגורמים חיצוניים, נרתמו חוקרי האוניברסיטה העברית והסטודנטים לתגבור מערך הבדיקות הקליניות של בית החולים הדסה בראשות פרופסור דנה וולף. השיטה בה עובדת הבדיקה הנפוצה כיום לאבחון קורונה, היא הפקת מולקולות של RNA מדגימה של חולה פוטנציאלי ובדיקה אם בין המולקולות שהופקו יש RNA ויראלי שמאשר את נוכחות וירוס הקורונה. הבדיקה החדשה שפיתחו החוקרים עושה את אותה הפעולה, אך מחומרים שאין בהם מחסור בארץ ובמהירות גבוהה בהרבה.
"יש לנו פרוטוקול יעיל להפקת RNA, מהיר פי 4 מהפרוטוקול הנוכחי אם הוא מתבצע באופן ידני, ואף יכול להגיע למהירות פי עשרה בביצוע רובוט, שמתבסס על חרוזים מגנטיים. הפרוטוקול כבר עבר סדרה של בדיקות בבית החולים הדסה על מאות דגימות, ועכשיו הופך למבצעי". כך אומרת ד"ר נעמי חביב מהמרכז לחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית, שפיתחה את שיטת הבדיקות החדשה יחד עם פרופ׳ ניר פרידמן מהמכון למדעי החיים ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית.
בין חומרי הבדיקה החסרים: מטושים בין חומרי הבדיקה החסרים: מטושים
בין חומרי הבדיקה החסרים: מטושים
(צילום: shutterstock)
לדברי החוקרים, יתרון נוסף של הבדיקה החדשה הוא שרוב החומרים לביצועה זמינים וניתנים לייצור בישראל ובעלות נמוכה משמעותית מהערכות שמיובאות כיום. החרוזים המגנטיים הנדרשים לביצוע הבדיקה באמצעות רובוט, הם האלמנט היחיד שמצריך ייבוא מחו"ל, אך הם ניתנים למיחזור ושימוש בבדיקות קורונה נוספות. פרופ' ניר פרידמן: "השיטה שלנו מאפשרת עצמאות ומפחיתה משמעותית את התלות בגורמים חיצוניים לקיום הבדיקות. כבר הרצנו את השיטה על מאות דגימות מטושים בהדסה וכל הבדיקות יצאו זהות לתוצאות שמקבלים בבדיקה הנוכחית".
השלב הבא במחקר הוא לפתח שיטה שתאפשר בדיקה של עשרות אלפי דגימות במקביל, ולא רק אלפי בדיקות כפי שנעשה היום. בינתיים, הם טוענים, התוצאות מבטיחות. "אנחנו בעיצומו של פיתוח בדיקה שתאפשר בדיקה של 15,000 איש במקביל", מספר פרופ׳ פרידמן, "יש לנו כבר אינדיקציות חיוביות מאוד שמעודדות אותנו שזה יכול לעבוד".
צוות גדול של כ-15 חוקרים וסטודנטים ממעבדות שונות ובעלי מומחיות משלימות, עבד על פיתוח הבדיקה וכלל את ד"ר איילת רהט וד"ר מאשה אדם, אלון צ'פלבוים, ד"ר רונן שדה וד"ר אנייס קלושנדלר, יחד עם שני מומחי רובוטיקה מהתעשייה, ד"ר אורי שאבי וד"ר משה כהן. המחקר מומן על ידי קרן קיסריה.