המחלה עברה, התסמינים נשארו: שלושה חודשים חלפו מאז שהחלימה רותי נורטמן (60) מפתח תקווה מקורונה, אבל היא עדיין לא מצליחה לחזור לשגרת החיים. "אני לא אותו אדם שהייתי קודם", היא אומרת הבוקר (ב') בריאיון לאולפן ynet.
קראו עוד:
"אני מרגישה חולשה מאוד חזקה", מפרטת נורטמן. "קודם הייתי מתעמלת, עושה הליכות, עושה הכול בעצם - ועכשיו אני מרגישה שהזדקנתי ב-20 שנה. פעם הייתי מרימה שקיות עם קניות, והיום קשה לי להרים אפילו שקית עם לחם. אני לא מתפקדת בבית כמו שתפקדתי קודם.
"יש לי כאבי שרירים בידיים, ברגליים. ברגע שאני קצת זזה, אני מתחילה להתעייף, הנשימות כבדות. אני מרגישה לחץ בחזה, בגרון, ואז קושי בנשימה ורעד בגוף. זה ממש שינה לי את החיים".
לשאלה אם היא פנתה לאחת המרפאות למחלימי קורונה כדי לקבל עזרה, השיבה: "הייתי במחלקת מחלימי קורונה בבילינסון והפנו אותי לפיזיותרפיה, אבל יש שם תור ארוך, וזה יקרה רק באמצע יוני. בינתיים אני לא עובדת כבר שלושה חודשים: יושבת בבית, סובלת, לא יכולה לתפקד".
1 צפייה בגלריה
רותי נורטמןרותי נורטמן
"פעם הייתי מרימה שקיות עם קניות, היום קשה לי להרים אפילו שקית עם לחם": רותי נורטמן
(צילום: ynet)
בריאיון השתתפה גם ד"ר ליאורה בהם, האחראית על מרפאת מחלימי הקורונה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, שדבריה של נורטמן לא היו זרים לה. "מטופלים רבים מתלוננים על איזושהי תשישות, חולשה", היא אומרת. "אנשים מדווחים שהם לא חזרו לעצמם. אצלנו יש שיתוף פעולה בין כל הדיסציפלינות בבית החולים. יצרנו למחלימים תמיכה פסיכולוגית וקבוצות שיקום ופיזיותרפיה".
ד"ר בהם: "מטופלים רבים מתלוננים על איזושהי תשישות, חולשה. אנשים מדווחים שהם לא חזרו לעצמם. אצלנו יש שיתוף פעולה בין כל הדיסציפלינות בבית החולים. יצרנו למחלימים תמיכה פסיכולוגית וקבוצות שיקום ופיזיותרפיה"
לשאלה אם נתקלה בתופעות יותר קיצוניות מחולשה ומתשישות, השיבה ד"ר בהם: "יש גם תופעות של קוצר נשימה. יש גם מספר מטופלים שהיו עם פגיעה ריאתית, אבל לשמחתי, אחרי כחצי שנה רואים שיפור אצל רובם. מה שרותי מתארת, מוכר לנו. התופעות האלה מגבילות מאוד את המטופלים. הם אמנם הוגדרו כמחלימים, וכלפי חוץ לא רואים את התופעות שלהם, אבל הם עדיין מאוד-מאוד סובלים".