עדות נוספת לכך שמחלימי הקורונה אינם בהכרח מוגנים מהדבקה נוספת: נתונים חדשים של מרכז שירותי הדם של מד"א, מגלים כי רמת הנוגדנים אצל אלה שנדבקו בנגיף צונחת במהירות תוך שבועות. אצל כשישית מהמחלימים כלל לא נמצאו נוגדנים.
מזה כחמישה חודשים שמרכז שירותי הדם של מד"א אוסף תרומות פלסמה ממחלימים. הפלסמה, נוזל הדם, אמור להכיל נוגדנים נגד נגיף הקורונה, מה שאמור לנטרל את הפולש האלים ולהוביל לקיצור משך ההחלמה ולמניעת סיבוכים.
בעבר, כבר נעשה שימוש בפלסמה עם נוגדנים, למשל בטיפול בחולים בקרב חולי SARS במהלך ההתפרצות בשנת 2002, ובישראל ניתן טיפול דומה בעבר לחולים בקדחת הנילוס המערבי. בחודש מרץ אישר משרד הבריאות הישראלי וה-FDA האמריקני את הטיפול בפלסמה שנלקח ממחלימי הקורונה, אותו נותנים לחולים.
איסוף הפלסמה מתבצע 14 יום לאחר ההחלמה המלאה של החולים. העירוי מתבצע במכונה מיוחדת הנקראת פלסמה פרזיס, שמחזירה לגוף התורם את כדוריות הדם האדומות, ומשאירה בשקית התרומה רק את נוזל הפלסמה. התרומה עוברת בדיקות שונות, כולל בדיקות סרולוגיה לרמות הנוגדנים נגד קורונה. כל מחלים יכול לתרום שוב שבועיים אחרי התרומה הראשונה, חודש אחרי התרומה השניה, וחודש נוסף לאחר התרומה השלישית.
מנתוני שירותי הדם שהגיעו לידי ynet עולה כי רק חלק קטן ממחלימי הקורונה מסכים להגיע ולתרום פלסמה להצלת חיי החולים: מתוך כמעט 22 אלף החולים הפעילים, כמחציתם מתאימים לתרומה, מבחינת הגיל ומצבם הרפואי. אלא שעד כה, הגיעו לתרום רק 1,300 איש.
גילם של התורמים נע בין 17 ל-72 שנים, 83% מהם גברים ו- 17% נשים. מאלה נתרמו 1,805 מנות, שניתנו ל-500 חולי קורונה. כ-30% מהתורמים תרמו יותר מפעם אחת, מתוכם 100 איש שתרמו 3 פעמים ו-10 שתרמו 4 פעמים. על פי הידוע בספרות הרפואית, כאשר עירוי הפלסמה ניתן בשלבים מוקדמים של המחלה, הוא מצליח לקצר את משך המחלה ולמנוע סיבוכים בסבירות גבוהה.
אבל לא רק מיעוט הישראלים המחלימים מהווה בעיה מרכזית: במד"א מצאו כי רמת הנוגדנים אצל המחלימים צונחת במהירות: כך למשל, בגרף הבא, ניתן לראות 10 מחלימים שתרמו 4 פעמים, אצל 9 מהם (90%) חלה ירידה הדרגתית ברמת הנוגדנים לאורך זמן. הממצא המדאיג יותר הוא שאצל 17.4% מהמחלימים שהגיעו לתרום, לא נמצאו כלל נוגדנים נגד קורונה.
גרף נוגדניםגרף נוגדנים
"בניגוד למחשבה בעבר שהתחלואה בקורונה יוצרת נוגדנים והגנה לאורך זמן, הממצאים מראים שרמת הנוגדנים הולכת ויורדת במהירות", אומרת הפרופ' שנער, "לצערנו רוב המחלימים מקורונה אינם מגיעים לתרום פלסמה, למרות שהוכח שהיא במקרים רבים יכולה בפירוש להציל חיים".
"הנתונים שלנו מצביעים על כך שקיימת תקופה קריטית לאחר ההחלמה שבה קיימת רמה מספקת של נוגדנים שתתאים לחולי הקורונה", מוסיפה הפרופ' שנער, "לכן אנחנו שבים וקוראים לכל מי שהחלים מקורונה, להגיע למרכז שרותי הדם שלנו בתל השומר ולתרום שבועיים לאחר ההחלמה והחזרה לשגרה".

בעולם: לפחות 4 מקרי הדבקה חוזרת

הצניחה ברמת הנוגדנים עשויה להתאים לדיווחים האחרונים, לפיהם לפחות 4 איש נדבקו מחדש בקורונה. בשבוע שעבר דיווחנו על תושב הונג קונג בן 33 שנדבק שוב בנגיף ארבעה וחצי חודשים לאחר שנדבק לראשונה במחלה. עם זאת, בפעם השנייה לא סבל מתסמינים כלשהם של מחלת הקורונה, מה שעשוי להעיד על כך שההדבקות החוזרות מתונות יותר.
כמה ימים אחר כך דווח על שני מקרי הדבקה נוספים בקורונה גם באירופה: חולה בשנות ה-50 לחייה מבלגיה נדבקה שוב בחודש יוני, לאחר ההדבקה הראשונית בחודש מרץ. במקרה השלישי, תושב הולנד קשיש נדבק בשנית. השבוע, דווח על חולה רביעי, הפעם בארה"ב, שנדבק בשנית במחלה.
ארגון הבריאות העולמי התייחס לדיווחים ומסר: "מרבית החולים, גם אלה שלקו במחלה קלה, מפתחים תגובה חיסונית לנגיף. מה שלא ידוע הוא לכמה זמן התגובה החיסונית מחזיקה מעמד. אי-אפשר לקפוץ למסקנות כלשהן, נדרש מספר מקרים גדול יותר לאורך זמן כדי להבין טוב יותר את תגובת הנוגדנים המנטרלים לנגיף".
צפו: פרופ' אילת שנער מסבירה על תרומת הנוגדנים
(צילום: אורי דוידוביץ, משי בן עמי, ירון ברנר)