רובנו שמענו על "מַיינדפוּלנֵס". רובנו חושבים על מיינדפולנס כעל סוג של מדיטציה, משהו שנוכל לעשות בפנסיה, כשהילדים יגדלו ויצאו מהבית, או לכל הפחות – כשהם יחזרו כבר לשגרת חיים נורמלית, ויתפנה לנו רגע לעצמנו.
ובכן, תנו לי להפתיע אתכם: המיינדפולנס אומנם חדר לחיינו מעולמות הבודהיזם הרחוקים, אך הוא עשוי להיות רלוונטי לכל רגע בחיינו ההוריים העמוסים, כן, אפילו לרגע הזה ממש, ואולי הוא הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו (ועבור ילדינו) בתקופה המאתגרת הזו שכולנו חווים.

כאן ועכשיו

גישת המיינדפולנס (Mindfulness) משמעה הפניית תשומת הלב שלנו למתרחש ב"כאן ועכשיו" של חיינו, באופן פתוח, ידידותי ובלתי שיפוטי. המיינדפולנס מכַוון אותנו להבחין במה שקורה לנו ברגע זה ממש: במחשבות שלנו, ברגשות שלנו ובתחושותינו הגופניות.
זה חשוב כי באופן שגרתי איננו מרבים לעשות זאת. מחקרים מגלים שכמחצית מהזמן איננו "נוכחים" במה שאנחנו עושים, ונדידת המחשבות פוגעת משמעותית בשמחת החיים שלנו. כהורים, מצב זה מודגש במיוחד.
 להקשיב לילדים כשהם מדברים להקשיב לילדים כשהם מדברים
להקשיב לילדים כשהם מדברים
(צילום: shutterstock)
כולנו מכירים את זה: הילדים פונים אלינו כדי לספר לנו משהו חשוב, ואנחנו שמים לב שלא באמת הקשבנו להם. לפעמים אנחנו משחקים איתם או מקריאים להם סיפור, ופתאום הודעה שמתקבלת בטלפון הנייד מקפיצה אותנו ומושכת את הקשב שלנו למקום אחר. נדידת המחשבות הזו פוגעת בתחושת האושר שלנו, כהורים וכאנשים.
רגעים של נוכחות מלאה בחיי ילדינו אינם מבטיחים רק כיף והנאה. ההורות מפגישה אותנו עם חיכוכים ועם רגשות "לא נעימים" של הילדים ושלנו עצמנו
תרגולי מיינדפולנס נועדו לתת מענה למצב זה: הם מאמנים את הקֶשב שלנו להפנות את תשומת לבנו להווה של חיינו. יש מגוון קורסים, אפליקציות וספרים שיכולים לסייע לנו בכך. עם זאת, גם בלי שנעשה זאת בצורה סדורה, עקרונות ותובנות מעולם המיינדפולנס עשויים להשתלב בחיינו ההוריים, ולהפוך אותם לטובים יותר: לתרום לשמחת החיים ולנינוחות שלנו ושל ילדינו.

אל תתנו לגירויים חיצוניים להפריע לכם

הילדים זקוקים מאוד לקשב שלנו, אלא שבחיי היומיום, רוב הזמן אנחנו עסוקים והקֶשב שלנו מתרוצץ. למרות זאת – ודווקא בשל כך – כדאי להשתדל להיות עם ילדינו, ולוּ לרגעים קצרים, בנוכחות מלאה: פשוט להקשיב להם, לשחק איתם, לשוחח איתם, לצחוק איתם – בלי לאפשר לגירויים חיצוניים להפריע (או במילים אחרות: שימו את הנייד במצב "שקט" לכמה דקות).
קראו עוד:
מחקרים מוכיחים שהיכולת שלנו להיות בנוכחות מלאה עם ילדינו, גם כשמדובר ברגעים קצרים, תורמת מאוד לוויסות הרגשי שלהם (ושלנו!), ותורמת למודעות הילדים לרגשות: של עצמם ושל אחרים.

נוכחות מלאה אינה מבטיחה כיף

שלא נתבלבל: רגעים של נוכחות מלאה בחיי ילדינו אינם מבטיחים רק כיף והנאה. ההורות מפגישה אותנו לעתים תכופות עם חיכוכים ועם רגשות "לא נעימים" של הילדים ושלנו עצמנו: כעס, חילוקי דעות, תסכולים, עלבונות, מתחים ואכזבות.
אם ננסה להילחם בהם אנו צפויים לחוות תסכול וסבל בלתי פוסקים. לכן, במקום להילחם ברגשות הקשים, מוטב לקחת נשימה עמוקה, ולמצוא את הדרכים להתנהל בנוכחותם.
 קחו נשימה עמוקה ותגיבו בהתאם קחו נשימה עמוקה ותגיבו בהתאם
קחו נשימה עמוקה ותגיבו בהתאם
(צילום: shutterstock)
אפשר לדמות זאת לגלישה על גלי הים: כשהים סוער, אין דרך לבטל את הגלים; צריך ללמוד לגלוש עליהם. היכולת שלנו לקבל את הכעס, העצב, האכזבה, לפָנות להם מקום, ולא להילחם בהם, צפויה לשפר מאוד את מצב הרוח שלנו, ולאפשר לרגשות הלא-נעימים לחלוף.

תשומת לב למחשבות

כשאנחנו מאמנים את הקשב שלנו לשים לב להווה, אנחנו עשויים להבחין שהמחשבות שלנו הן רק מחשבות, הן באות והולכות, עשויות לחלוף בראשנו כמו עננים השטים בשמיים.
כשאנחנו מאמנים את הקשב שלנו לשים לב להווה, אנחנו עשויים להבחין שהמחשבות שלנו הן רק מחשבות, הן באות והולכות
אם אני מודאגת ביחס לאחד מילדיי ("בזמן האחרון הוא נראה לי עצוב"), אני שמה לב שאני חווה דאגה. הדאגה היא רק אחת המחשבות החולפות בראשי ברגע הזה. תשומת הלב שלי למחשבות, תסייע למחשבה לחלוף, ולפנות את מקומה לתחושות ולמחשבות נוספות ("אני כל כך אוהבת את הילד הזה!").

להכיר תודה על הטוב

קשיים ובעיות הם חלק מהחיים. במקום "להיתקע" במחשבות על מה שלא עובד, מוטב להרחיב את תשומת לבנו להיבטים נוספים של חיינו, ולהכיר תודה על הטוב הרב שבחיינו. תמיד יש משהו שעלול להשתבש (כמה רלוונטי לתקופה הנוכחית). למרות זאת, ודווקא בשל כך, אם נצליח להרחיב את התמונה, להתמקד במה שטוב – חווייתנו הכללית צפויה להשתנות לטובה.
 למצוא את הטוב בכל סיטואציה למצוא את הטוב בכל סיטואציה
למצוא את הטוב בכל סיטואציה
(צילום: shutterstock)
כדאי לשים לב לכך שרגשות קשים עשויים להתקיים בצד רגשות טובים ונעימים – יש מקום לכולם. כך למשל, אַת עשויה להיות נרגשת מהתבטאות מקסימה של בתך, ובו-זמנית עצובה ונסערת מדבר-מה אחר הקשור לעבודתך. ככל שנצליח לפנות מקום בתוכנו לרגשות רבים ושונים זה מזה – נהפוך להיות מווּסתים יותר, ונצליח לא להתערער מכל דבר קטן שמשתבש.

להגיב באופן שקול יותר

כאמור, ההורות מביאה אותנו למצבי עימות רבים עם ילדינו (אתם רוצים שהוא ייכנס כבר להתקלח, והוא רוצה דברים אחרים לגמרי). המיינדפולנס מסייע לנו לייצר "מרווח" ולהגיב למצבי עימות עם הילדים באופן רגוע ושקול יותר. אם אני כועס, ואני שם לב לתחושת הכעס שמתעוררת אצלי בגוף – מתרחבת היכולת שלי לבחור איך להגיב. תשומת הלב שלי מאפשרת לי לא "לאבד את זה", ובזכות כך תגובתי צפויה להיות שקולה ומווּסתת יותר.
בשורה התחתונה, מחקרים מוכיחים שעקרונות מעולם המיינדפולנס תורמים להורות קשובה יותר, מווּסתת יותר, ובכך הם תורמים גם להפחתת המתח בינינו לבין ילדינו, וליצירת אווירה משפחתית טובה יותר. ולא, לא צריך לחכות לפנסיה. אפשר להתחיל להתאמן ממש עכשיו.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת הספר "הורים טובים" (הוצאת כנרת, זמורה, 2020)