בשורה לנשים לפני ואחרי לידה המעוניינות להתחסן נגד קורונה: מומחי משרד הבריאות פרסמו מסמך עמדה, בה נקבע כי אין מניעה לחסן נשים בהיריון, נשים מיניקות ואף נשים בטיפולי פוריות בחיסוני הקורונה, זאת על סמך כלל הספרות הרפואית שנסקרה אודות החיסונים בעולם, ועל סמך דיווחי חברות החיסונים.
עם זאת, מדגישים המומחים – ההחלטה על החיסון תהיה בכל מקרה לגופו, בשקילת הסיכון בתחלואה בקורונה, אל מול העובדה שנשים אלה לא נכללו במחקרים עדיין.
מבצע החיסונים לכלל האוכלוסייה החל. צפו:
(צילום: רועי עידן, אביהו שפירא, משה מזרחי )
בסוף השבוע האחרון נשלח למנכ"ל משרד הבריאות סיכום ישיבת הוועדה המייעצת לחיסונים. הצוות נועץ עם המועצה הלאומית לרפואת נשים בישראל, האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, והמרכז הארצי לייעוץ בהרעלות, וסקר את הספרות המקצועית של הארגונים המובילים בעולם ברפואת נשים ומיילדות. לאור זאת הוא קבע כי לאור מנגנון הפעולה של החיסון שאינו גורם למחלה ואינו משנה את הקוד הגנטי של המתחסן, אין מניעה מחיסון נשים המתכננות היריון, נשים הרות או מיניקות.
נשים המתכננות היריון
רוב אנשי הצוות סבורים כי אין מניעה לאפשר חיסון למי שנמצאות בטיפולי פוריות, או כאלה המתכננות היריון ומעוניינות בקבלת החיסון. יחד עם זאת, הדעות חלוקות בין מתן המלצה להתחסן כבר כעת לבין הדעות שתמכו בהמתנה להצטברות מידע נוסף.
נשים המתכננות היריון הסובלות ממחלות רקע כמו השמנת יתר וסוכרת, מצויות בסיכון גבוה למחלת קורונה קשה אם יידבקו, לעומת הסיכונים התיאורטיים מקבלת החיסון, ולפיכך רוב צוות החיסונים ממליץ לנשים אלה המתכננות היריון – להתחסן.
נשים בהיריון
כל חברי הצוות סברו כי אין מניעה לאפשר חיסון לנשים בהיריון המעוניינות בקבלת החיסון, במיוחד כאשר הן עובדות בסביבה שבה יש חשיפה אפשרית לחולי קורונה. במקרה של היריון לא מתוכנן לאחר חיסון, אין להפסיק את ההיריון מסיבה זו. כמו כן, החיסון מותר לנשים מיניקות.
האיסור הראשוני על מתן החיסון לנשים בהיריון בהנקה או בטיפולי פוריות, נבע מהעובדה הפשוטה שקבוצת נשים זו לא נכללת לרוב בשלבי החיסונים הראשונים של שלב 3, וגם הפעם כללו חברות פייזר ומודרנה רק אנשים בריאים, או בעלי מחלות רקע בגילאים השונים. בדיקה בנשים בהיריון מתבצעת לרוב לאחר סיום שלב 3 ותקופת מעקב אחר המתחסנים.
גם ה-FDA קבע באישורו, כי אישור החיסון אינו כולל נשים בהיריון או נשים מיניקות, זאת על סמך מסמכי הבקשה שהגישו חברות פייזר ומודרנה. עם זאת, סקירת הספרות הרפואית של כלל החיסונים שניתנים בעולם, מראה כי אין סכנה צפויה במתן החיסון, לא לאם ולא לעובר, שכן כאמור טכנולוגיית ה-mRNA אינה גורמת לשינוי כלשהו במטען התורשתי בתאים, ולהיפך: הפעלת מערכת החיסון ויצירת הנוגדנים בנשים, צפויה להגן עליהם ממחלה קשה מאוד שמסכנת אותן ואת העובר.
באחרונה הופצו בארה"ב מספר המלצות של איגודים רפואיים, הקובעים אף הם כי אין סכנה במתן החיסון לנשים בהיריון, נשים מיניקות או נשים המתכוונות להיכנס להיריון, וכי התועלת מהחיסון עולה על הסכנה בהן. עם זאת, הדגישו הארגונים שההחלטה על מתן החיסון צריך להיות של האישה, תוך התחשבות בסיכון שלה להידבק בקורונה, ובסיכון לתחלואה קשה.
מדוכאי חיסון
חברי הוועדה התייחסו גם למדוכאי חיסון וקבעו כי אלה לאחר טיפול אונקולוגי או המטולוגי או לאחר השתלה, מצויים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים ותמותה מקורונה ולכן דווקא אצלם יש להקפיד על מתן חיסון לקורונה. מאחר שמערכת החיסון שלהם לא תספק את העלייה הנדרשת המקסימלית בנוגדנים, גם בני ביתם יתבקשו להתחסן לקורונה.
בוועדה ציינו עוד כי החיסונים החדשים של פייזר ומודרנה לא מכילים וירוס חי מומת או מוחלש, וה-mRNA עובר פירוק מהיר זמן קצר לאחר שהוא מוזרק לגוף, ולכן המומחים אינם צופים בעיה בטיחותית מיוחדת.
בינתיים, מבצע חיסוני הקורונה בישראל זוכה להצלחה רבה: ביום החיסונים הראשון חוסנו 10 אלף איש מקבוצות הצוותים הרפואיים, ואתמול (ב') בוצעו 23 אלף חיסונים – בקרב אוכלוסיות הקשישים, וצוותים רפואיים נוספים.
