כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מדום נשימה חסימתי בשינה, הפרעת שינה שבה דרכי הנשימה העליונות קורסות שוב ושוב בלילה. כתוצאה מכך, הגוף חווה הפסקות נשימה חוזרות, ירידות חדות ברמות החמצן בדם והפרעות בדפוס השינה הטבעי. רבים מהחולים אינם מודעים כלל לכך שהם סובלים מהמצב, ומייחסים את עייפותם ואת נחירותיהם לשגרה בלבד. עבור רבים, האבחון מגיע באיחור של שנים, לאחר שנצברו נזקים בריאותיים משמעותיים.
במחקר שערכנו לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, שפורסם בכתב העת הבינלאומי Sleep and Breathing, גילינו כי לדום נשימה בשינה יש השלכות מדאיגות גם על שרירי השלד - ולא רק על הלב, כלי הדם והתפקוד הקוגניטיבי, כפי שהיה ידוע עד כה. מצאנו קשר משמעותי בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין איכות שרירי השלד. ממצא זה עשוי להצביע על סיכון מוגבר להידרדרות חוזק השרירים עם הגיל - דבר שרבים מאיתנו אינם מודעים לו.
2 צפייה בגלריה
נחירות הן לא רק מפגע ווקאלי שפוגע באיכות השינה. הן עלולות להצביע על דום נשימה חסימתי בשינה
(צילום: LightField Studios / shutterstock)
במסגרת המחקר נבדקו 209 מבוגרים בגילאי 24 עד 88, שפנו לבדיקת שינה עם תסמינים כגון נחירות, הפסקות נשימה במהלך השינה או ישנוניות מוגזמת בשעות היום. כל הנבדקים עברו סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של החזה או הבטן, ונתונים אלה שולבו עם בדיקות שינה מפורטות שנשלפו ממסד הנתונים של מרכז רפואי סורוקה. נמצאה צפיפות שרירים נמוכה, המצביעה על שינוי מבני ותפקודי בשרירים. יתרון מרכזי של גישה זו הוא שמדובר בנתונים הקיימים כבר במערכת הרפואית ואינם מצריכים כל בדיקה נוספת מהמטופל. ניתוח הנתונים בוצע באמצעות עיבוד תמונות הדמיה של ה-CT בחוליות עמוד השדרה המותני, שבעזרתן הערכנו הן את צפיפות העצם והן את הרכב השרירים.
לגיל ולהשמנת יתר תפקיד קריטי
הממצא המפתיע שגילינו הוא שהחולים הציגו בו-זמנית צפיפות שרירים נמוכה אך גם מסת שריר גבוהה. נתון זה מצביע על כך שדום נשימה חסימתי קשור לעלייה במסת שריר, אך לאיכות שרירים מופחתת. כלומר, השרירים גדולים יותר בנפחם אך מלאים בשומן, מה שהופך אותם לחלשים ופחות יעילים מבחינה תפקודית. אדם כזה עשוי להיראות "חזק מבחוץ", אך למעשה שרירי גופו אינם מבצעים את תפקידם כראוי.
שילוב זה משקף חדירת שומן והשמנת יתר מושפעת-גיל. המסקנה העולה מהנתונים היא שגיל והשמנת יתר משפיעים בצורה חזקה יותר מחומרת דום הנשימה. לממצא זה חשיבות גדולה, שכן הוא מכוון את הרופאים להתמקד לא רק בהפרעת השינה עצמה, אלא גם בגורמים מטבוליים ובהרכב רקמות הגוף של המטופל.
2 צפייה בגלריה
שימוש במכשיר CPAP למניעת דום נשימה חסימתי בשינה
(צילום: perthstagedtosell / shutterstock)
עם הגיל, הגוף נוטה לאבד שריר ולצבור שומן - תופעה המכונה "סרקופניה", המאופיינת באובדן מסת שריר וחוזקו, נכות פיזית, איכות חיים נמוכה יותר ותמותה מוגברת. תופעה נלווית היא חדירת שומן לתוך השריר - מצב שבו רקמת שומן חודרת לתוך סיבי השריר עצמם ומחלישה אותם מבפנים. יחד, שתי התופעות פוגעות ביכולת התנועה, גורמות לחולשה גופנית ומעלות את הסיכון לנפילות, לשברים ולאיבוד עצמאות.
לבנות תוכנית טיפול כוללת
שכיחות שני המצבים עולה עם הגיל ומחמירה עקב מחלות כרוניות, חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה. דום נשימה בשינה והסננת שומן לתוך השריר חולקים גורמי סיכון משותפים רבים: השמנת יתר, עמידות לאינסולין, סוכרת מסוג 2, הזדקנות ותפקוד מטבולי לקוי - אלה עשויים להשפיע זה על זה דרך מסלולים דלקתיים, מטבוליים והורמונליים. מכאן שלא מדובר בשתי בעיות נפרדות, אלא במצבים המזינים זה את זה ומקשים זה על זה.
"נדרש שינוי ממשי בדרך שבה מטופלים חולי דום נשימה בקהילה. דום נשימה חסימתי בשינה הוא הרבה יותר מנחירות. ללא אבחון וטיפול מוקדמים, זו מחלה שעלולה להוביל לשברים, לתפקוד שרירים מופחת ואף לאובדן עצמאות"
מחקר זה מצטרף למחקר קודם שלנו שמצא קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין ירידה בצפיפות העצם, שפורסם בכתב העת Scientific Reports. המשמעות המצטברת של שני המחקרים מצביעה על כך שדום נשימה חסימתי בשינה אינו מתבטא רק בפגיעה בשרירי השלד, אלא עשוי להיות קשור גם לשינויים במטבוליזם של העצם, הנקשרים לירידה בצפיפות העצם ולעלייה בסיכון לשברים - בעיקר באוכלוסייה המבוגרת.
אחד הממצאים המעשיים החשובים ביותר של המחקר הוא שניתן לאבחן את הפגיעה בשרירים ובעצמות ללא כל בדיקה נוספת. סריקות CT המבוצעות כבר כחלק מהפרקטיקה הקלינית השגרתית יכולות לשמש ככלי סינון יעיל לזיהוי מוקדם של חולים בסיכון. מטופלים שעברו CT בשל בעיות רפואיות אחרות או מעקב אחר מחלה כרונית יכולים לקבל מידע קריטי על בריאות שרירי השלד שלהם, ללא חשיפה נוספת לקרינה וללא כל עלות נוספת. מדובר בגישה חדשנית המכונה "הדמיה אופורטוניסטית", שבה ממידע קיים מפיקים ערך רפואי נוסף. משמעות הדבר היא שבאמצעות שיתוף נתונים בין מחלקות שינה, מחלקות דימות ומחלקות אנדוקרינולוגיה, ניתן לבנות תוכנית טיפול כוללת ומותאמת אישית לכל חולה.
נדרש שינוי משמעותי בדרך שבה מטופלים חולי דום נשימה בקהילה. דום נשימה חסימתי בשינה הוא הרבה יותר מנחירות. ללא אבחון וטיפול מוקדמים, זו מחלה שעלולה להוביל לשברים, לתפקוד שרירים מופחת ואף לאובדן עצמאות.
אנו קוראים לשילוב שגרתי של הערכת צפיפות העצם ואיכות השרירים בניתוח סריקות CT קיימות, ולפיתוח מסלולי מעקב וטיפול ייעודיים לחולים עם דום נשימה בשינה, במטרה לאפשר אבחון מוקדם, התערבות יעילה ושינוי משמעותי במהלך הפרעות הנשימה הקשורות לשינה. אם קריאה זו תתממש, מיליוני אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה ברחבי העולם יוכלו לקבל אבחון מוקדם ומשמעותי יותר, עוד לפני שהנזק לשרירים ולעצמות הופך לבלתי הפיך.
פרופ' אריאל טרסיוק, חוקר במחלקה לפיזיולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהל היחידה להפרעות שינה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; פרופ' אילן שלף, מנהל מכון דימות בסורוקה; ד"ר שרון דניאל חוקר במחלקה לאפידמיולוגיה וביוסטטיסטיקה בבן-גוריון ובחטיבת הילדים בסורוקה
