רוב הפירות והירקות שנבדקו בארצות הברית הכילו שאריות של חומרי הדברה, וביותר מ-60% מהדגימות נמצאו גם תרכובות PFAS - "כימיקלים נצחיים" שעלולים להישאר בגוף ובסביבה במשך שנים. כך עולה מהמדריך השנתי "Dirty Dozen" לשנת 2026 של ארגון הבריאות הסביבתי EWG, שהתבסס על יותר מ-54 אלף בדיקות של משרד החקלאות האמריקני (USDA).
לפי הדוח, שפורסם השבוע ודווח ב-CNN, גם לאחר שטיפה, קרצוף וקילוף נמצאו בפירות ובירקות מאות סוגים שונים של חומרי הדברה.
4 צפייה בגלריה
תרד, תותים וענבים דורגו בראש רשימת הפירות והירקות עם רמות חומרי ההדברה הגבוהות ביותר
(צילום: Shutterstock)
בראש רשימת הפירות והירקות עם רמות שאריות חומרי ההדברה הגבוהות ביותר דורגו תרד, תותים וענבים, לצד ירקות עליים כמו קייל. בהמשך הרשימה הופיעו גם נקטרינות, אפרסקים, דובדבנים, תפוחים, פטל שחור, אגסים, תפוחי אדמה ואוכמניות. לפי הדוח, התרד דורג במקום הראשון והכיל את הכמות הגבוהה ביותר של שאריות חומרי הדברה לפי למשקל, ובממוצע נמצאו בו ארבעה סוגים שונים של חומרי הדברה או יותר.
לצורך הכנת הדוח ניתחו חוקרי הארגון 54,344 דגימות של 47 סוגי פירות וירקות. לפני כל בדיקה, הפירות והירקות נשטפו, קורצפו או קולפו באופן שנועד לדמות את התנהגות הצרכנים בבית. למרות זאת, נמצאו שרידים של 264 חומרי הדברה שונים, מהם 203 שנמצאו בפירות ובירקות שנכללו ברשימת "תריסר המזוהמים".
ד"ר אופיר לבון צילום: אלי דדון, ביה"ח כרמלבארגון EWG הזהירו כי חשיפה למספר חומרי הדברה במקביל עלולה להיות בעייתית במיוחד. לפי הדוח, כמעט כל סוגי הפירות והירקות שנבדקו הכילו בממוצע לפחות ארבעה חומרי הדברה שונים, למעט תפוחי אדמה שבהם נמצאו בממוצע שניים בלבד.
"לא נכון לעורר בהלה מפירות וירקות"
ד"ר אופיר לבון, מנהל היחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית במרכז הרפואי כרמל מקבוצת כללית, מדגיש כי עצם מציאת שאריות חומרי הדברה במזון אינה מעידה אוטומטית על סכנה בריאותית.
"הסיכון הטוקסיקולוגי תלוי בסוג החומר, בריכוז שלו, בכמות המזון הנצרכת, במשקל הגוף של מי שצורך אותו, במשך החשיפה ובערכי הבטיחות שנקבעו", הוא מסביר. "לכן עצם מציאת 'שארית' של חומר אינה הופכת אוטומטית את המזון למסוכן".
4 צפייה בגלריה
דוח אמריקני חדש מצא שאריות חומרי הדברה במרבית הפירות והירקות שנבדקו, גם לאחר שטיפה
(צילום: Shutterstock)
לדבריו, הימנעות מפירות וירקות בגלל החשש משאריות חומרי הדברה אינה מומלצת. "ברוב המקרים, הסיכון משאריות חומרי הדברה ברמות שעומדות בתקנים נמוך משמעותית מהתועלת הבריאותית של תזונה עשירה בפירות וירקות", הוא אומר.
עוד מדגיש ד"ר לבון כי מקורות החשיפה לשאריות אינם נובעים רק מריסוס ישיר במהלך הגידול החקלאי. "גם קרקע ומים מזוהמים יכולים להשפיע, ולכן גם תוצרת אורגנית עשויה להכיל מזהמים כימיים", הוא מסביר. לדבריו, תרכובות PFAS אינן בהכרח חומרי הדברה עצמם. "הנוכחות שלהן במזון יכולה לנבוע ממקורות רבים, בהם מים, קרקע, ציוד עיבוד, אריזות מזון ועוד".
חשש מחשיפה כרונית ומצטברת
לראשונה השנה, הדוח התמקד גם בנוכחות של תרכובות PFAS - קבוצת חומרים המכונה "כימיקלים נצחיים" בשל היכולת שלהם להישאר בסביבה במשך שנים ארוכות מבלי להתפרק. לפי הדוח, יותר מ-60% מהדגימות ברשימת "תריסר המלוכלכים" הכילו חומרי PFAS, ושלושת חומרי ההדברה שנמצאו בשכיחות הגבוהה ביותר היו חומרים ממשפחה זו.
מחקרים קודמים קשרו חלק מחומרי ה-PFAS לסרטן, השמנה, מחלות בבלוטת התריס, כולסטרול גבוה, ירידה בפוריות, פגיעה בכבד, שיבושים הורמונליים ופגיעה במערכת החיסון.
ד"ר לבון: "יש חומרי הדברה שנספגים אל תוך הפרי או הירק עצמו, לצד חומרים אחרים שנצמדים לקליפה בצורה חזקה יותר... אין צורך להשתמש בסבון, משום שהוא אינו מיועד למזון, ובדרך כלל מים זורמים עדיפים על השרייה"
"מדובר במשפחה גדולה של תרכובות פלואורואורגניות סינתטיות, שמאופיינות בעמידות גבוהה מאוד לפירוק סביבתי", מסביר ד"ר לבון. "המשמעות של מציאתן במזון אינה בהכרח סכנה מיידית, אלא חשש מחשיפה כרונית ומצטברת, משום שחלק מהחומרים הללו עלולים להצטבר בגוף לאורך זמן".
לדבריו, תרכובות PFAS עשויות להגיע לפירות ולירקות דרך מים או קרקע מזוהמים, תהליכי ייצור שונים ולעיתים גם דרך אריזות או ציוד לעיבוד מזון. "ממצא של PFAS אינו מעיד בהכרח על סכנה מיידית, אלא מהווה מעין דגל אזהרה לחשיפה מצטברת אפשרית", הוא אומר. "ההבנה המדעית לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של החומרים האלה עדיין נמצאת בתהליך התפתחות".
האם שטיפה במים באמת עוזרת?
לדברי ד"ר לבון, שטיפה במים זורמים היא פעולה פשוטה אך חשובה, שיכולה להפחית חלק משאריות חומרי ההדברה שנמצאות על פני השטח, לצד לכלוך ומזהמים מיקרוביאליים. עם זאת, הוא מדגיש כי לא תמיד ניתן להסיר לחלוטין את כל החומרים. "יש חומרי הדברה שנספגים אל תוך הפרי או הירק עצמו, לצד חומרים אחרים שנצמדים לקליפה בצורה חזקה יותר", הוא מסביר.
4 צפייה בגלריה
שטיפה במים זורמים יכולה להפחית חלק משאריות חומרי ההדברה שעל פני הפירות והירקות
(צילום: Shutterstock)
לדבריו, הדרך הנכונה היא לשטוף את הפירות והירקות תחת מים זורמים ולשפשף היטב את הקליפה. "אין צורך להשתמש בסבון, משום שהוא אינו מיועד למזון, ובדרך כלל מים זורמים עדיפים על השרייה", הוא אומר.
עוד מציין ד"ר לבון כי במקרים מסוימים כדאי לשקול קילוף של פירות וירקות או הסרה של העלים החיצוניים בירקות כמו חסה וכרוב.
האם זה נכון שנשים בהיריון וילדים רגישים יותר?
לדברי ד"ר לבון, ילדים נחשבים לקבוצת סיכון רגישה יותר לחשיפה כרונית לחומרים רעילים, משום שהם צורכים יותר מזון ביחס למשקל גופם ומערכות הגוף שלהם עדיין נמצאות בתהליך התפתחות. "גם נשים בהיריון ותינוקות רגישים יותר לחשיפה לחומרים סביבתיים", הוא אומר. "עם זאת, חשוב להבין שהתקנים וערכי הבטיחות מביאים בחשבון גם אוכלוסיות רגישות כמו ילדים ונשים בהיריון".
לדבריו, אין המלצה גורפת לאנשים עם מחלות כרוניות להימנע מפירות וירקות, אך ייתכן שיש מקום לזהירות מוגברת אצל אנשים עם מחלות כבד או כליות קשות, או אצל מי שהתזונה שלהם מוגבלת במיוחד.
תעשיית ההדברה: "קמפיין הפחדה"
ארגון Alliance for Food and Farming, המייצג חקלאים של תוצרת אורגנית וקונבנציונלית, מתח ביקורת על הדוח. בהודעה שצוטטה ב-CNN נטען כי חקלאים פועלים תחת רגולציה מחמירה, וכי עצם קיומן של שאריות חומרי הדברה אינו אומר בהכרח שהמוצר מסוכן.
גם בארגון CropLife America, המייצג את תעשיית חומרי ההדברה, תקפו את הממצאים. "מדובר בקמפיין הפחדה שנתי שמעודד חוסר אמון במערכת המזון ובכלים שבהם משתמשים החקלאים כדי להגן על היבולים", מסר דובר הארגון ל-CNN. לדבריו, יותר מ-99% מהתוצרת שנבדקה נמצאה מתחת לרמות הבטיחות שקבעה הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית (EPA).
4 צפייה בגלריה
מומחים מדגישים: אין סיבה להפסיק לאכול פירות וירקות, אך חשוב לשטוף היטב ולגוון בתזונה
(צילום: Shutterstock)
לדברי ד"ר לבון, גם בישראל מתבצע ניטור קבוע של שאריות חומרי הדברה. "משרד הבריאות מבצע ניטור שוטף של מזון, בעיקר של פירות וירקות טריים, ותוכניות הדיגום מבוססות על ניהול סיכונים ומתייחסות גם להרגלי הצריכה של ילדים ומתבגרים", הוא מסביר.
עוד מציין ד"ר לבון כי קיימת חלוקת אחריות בין משרד החקלאות, שאחראי על רישום תכשירי ההדברה והפיקוח על הייצור החקלאי המקומי, לבין משרד הבריאות, שמפקח על בטיחות המזון בשיווק ובייבוא.
"בישראל מתפרסמים דוחות וסקרי ניטור בנושא שאריות חומרי הדברה, אך לא בטוח שרוב הציבור באמת נחשף אליהם", אומר ד"ר לבון. "המסר לציבור לא צריך להיות להפסיק לאכול פירות וירקות, אלא להקפיד על שטיפה טובה, לגוון בין מקורות ותוצרת ולעקוב אחר הודעות משרד הבריאות ומשרד החקלאות במקרה של חריגות".
