ליאת (34) מרמת גן, שמעולם לא עישנה סיגריה בחייה ורחוקה מאוד מלהוות פרופיל אופייני – גילתה בגיל 26 שהיא חולה בסרטן ריאה. זה קרה לפני שמונה שנים, בחודש מאי שנת 2014, אחרי שסבלה משיעולים וקוצר נשימה. "בהתחלה הרופאים חשבו שזה אולי אסתמה, אלרגיה או אפילו חיידק בבטן והרגיעו ששיעול לאחר מחלה או התקררות הוא האחרון שעובר".
קראו עוד:
השיעולים הפכו לצפצופים דמויי חרחורים וברגעי השיא גם היו מלווים ביריקת דם. "לכל רופא שאליו הגעתי היה הסבר מה לא בסדר, אף אחד לא חשד בסרטן ריאה. עד אז הייתי בחורה בריאה, סטודנטית להנדסת כימיה שעברה הסבה לכלכלה וניהול והייתי אמורה להמשיך את הלימודים לדוקטורט, אבל בגלל מצבי הבריאותי הפסקתי לסמסטר אחד. החלטתי שאני צריכה להתרכז בגוף שלי לפני שאני חוזרת לשגרה", היא מספרת.
4 צפייה בגלריה
"הייתי בהלם. מי חשב בכלל שמדובר בסרטן?" ליאת ואורן ביום חתונתם
(צילום: חן בוהדנה, זיו יוגב וחן כדורי )
בדיקת CT שביצעה בהפניה של רופאה פרטית חשפה את העובדה כי מדובר במשהו חמור הרבה יותר. "לא ציפיתי לזה. בבדיקה הריאות היו תקינות. אחרי שהיא שמעה כל מה שעברתי, הרופאה הפנתה אותי מיד ל-CT, בדיקה שבמשך חצי שנה של נדודים בין רופאי קופת חולים סירבו לתת לי אותה. תוצאות הבדיקה חזרו והרופאה אמרה חד משמעית שמדובר בגידול שהתפשט ושהיה קושי לגלות אותו.
"הייתי בהלם. מי חשב בכלל שמדובר בסרטן? אחרי האבחון היו בדיקות רבות לעשות וגם הרבה החלטות שצריך לקבל, ומהר מאוד נכנסים לרוטינה. בהתחלה רצו לשלוח לכימותרפיה, וכבר עשיתי בדיקת שימור פוריות והקפאת ביציות. עברתי ביופסיה והדגימה הוטסה לארה"ב, ושם מצאו שאני נושאת את המוטציה ALK שהטיפול בה הוא בכדור ביולוגי, שמאז אני נוטלת מדי בוקר. זה כדור קשה שעושה הרבה בעיות, עם תופעות לוואי קשות של העלאת כולסטרול, כאבי שרירים, בצקות ברגליים ועוד".
ליאת ביקשה מהעו"סית של בית החולים שתכיר לה צעירים אחרים שמתמודדים עם המחלה, כדי שיהיה לה עם מי לשתף ולדבר "באותה השפה". כך היא הכירה חולת סרטן בת 25, שנפטרה שנה לאחר מכן. "מיד התחברנו. היא נתנה לי את כל המידע שהייתי זקוקה לו וגם את קבוצת התמיכה הראשונה שהצטרפתי אליה, מטעם האגודה למלחמה בסרטן, ושעד היום אני הולכת אליה".
על מותה של החברה היא אמרה: "זה היה עבורי לא פשוט ודי קשוח. מההתחלה לוקחים בחשבון גם את הסיטואציה הזו. מוות זה הדבר הראשון שעולה כשאומרים את המילה סרטן. אבל אני עם זה כבר שמונה שנים - כך שזה לא בהכרח נגמר במוות".
מה היחס שלך למוות?
"אני לא חושבת על זה. המחשבה עדיין מרתיעה אותי. יש אנשים שאולי פתוחים לזה ויכולים להתנהל מולו בחוש הומור שחור, אבל לא אני".
כשהתחילה להאמין שהמחלה כבר מאחוריה והעזה לחלום על היום שאחרי הריפוי, התבשרה אחרת: "על ההתחלה אומרים לך שזה סרטן כרוני ואם אחרי חמש שנים אין חזרה של המחלה, אז מדברים על ריפוי. חשבתי שהחלמתי עד שבפסח האחרון הודיעו לי שהסרטן חזר. הייתי בשוק. ימים לא יכולתי לתפקד. עד שהתחלתי לתרגל שגרת חיים רגילה זה הרגיש לי כמו מיליון צעדים אחורה".
איך יוצאים מזה?
"זה בדיוק מה שאני שאלתי את הפסיכולוגית הרפואית. הרגשתי שאין מוצא. היא סייעה לי בהרבה שיחות. לאט-לאט את מתאפסת על עצמך ודברים נרגעים ומפנים את הזמן לאגור כוחות לשלבים הבאים. בשלב הזה, בן זוגי כבר היה בתמונה ותמך בי המון".
4 צפייה בגלריה
"אמרתי לו שאם הוא מרגיש לרגע שזה גדול או כבד עליו - הוא משוחרר". ליאת ואורן
(צילום: חן בוהדנה, זיו יוגב וחן כדורי )
כשהיא מדברת על אורן, בעלה, משהו בטון שלה משתנה. גם העובדה שהם חזרו מירח דבש בדרום איטליה, אליו יצאו כשבועיים לאחר החתונה, מסייעת. "עוד מעט אנחנו חוגגים שלוש שנים להיכרותנו. בדיוק התחילו סגרי הקורונה בארץ, כך שלקח לנו זמן להיפגש, אבל היינו בקשר טלפוני. כשנפגשנו, זה היה בפארק. מיד שיתפתי אותו. סיפרתי לו שזה מאחוריי ושגם האונקולוג וכל אנשי הצוות הגדירו אותי כמחלימה. מי האמין שאחרי שנתיים של חברות זה יחזור?".
מה הייתה התגובה שלו?
"אני אמרתי לו שאם הוא מרגיש לרגע שזה גדול או כבד עליו - הוא משוחרר. אבל הוא פשוט רצה להיות שם. ברגע הזה הבנתי שעשיתי בחירה טובה לחיים. היה לי ברור לחלוטין שהוא האחד. היינו מאורסים ואמרתי שאם אצא מכל הסיפור הזה ואחזור לחיים נורמטיביים - זה סימן שצריך להתחיל לארגן את החתונה. מהר מאוד התחלתי בכל הסידורים. הייתי נחושה שלא לתת לשום דבר להפריע לנו. החתונה הייתה מדהימה, בגן אירועים יפהפה מול מאות מוזמנים הקראנו את הנדרים שכתבנו האחד לשנייה. אני דיברתי על איך בזכותו אני מרגישה בריאה ואופטימית יותר. והוא פשוט הזכיר את מה שעברנו ביחד. את התקופה הקשה והאשפוזים. כן, היו שם הרבה מילות מחזקות של אהבה וחברות. זה היה רגע קסום ומרגש לכולנו".
עכשיו ליאת עם הפנים קדימה. "אף פעם לא היו לי חלומות להרבה ילדים והורות אפשרית עבורנו רק בפונדקאות, כי אני עדיין בטיפולים, וזו גם הסיבה שבגללה עשיתי טיפול פוריות". את החשש מגנטיקה היא מבטלת: "השינוי הגנטי יצר רק אצלי את המחלה. אני לא קיבלתי בירושה וגם לא אמורה להעביר בירושה. אורן גם היה מודע לזה מההתחלה ולכן אין גם לצורך לדוש בזה עכשיו".
4 צפייה בגלריה
"גם בימים הקסומים שבהם היינו בירח הדבש לא שכחתי מהמחלה"
(צילום: חן בוהדנה, זיו יוגב וחן כדורי )
היום חשוב לה לומר: "פעם הייתי הרבה יותר אופטימית, כי חשבתי באמת שאפשר לחיות עם זה, חיים לגמרי רגילים, היום אני מבינה שעם הישנות המחלה שזה די מאתגר. נכון, אפשר לחיות איתה לאורך שנים, אבל אשמח כשידברו איתי על החלמה - ואז אוכל להתראיין שוב ולתת מסרים יותר מחזקים ומעודדים".
לא נתת לזה לשבור אותך.
"נכון. אני ממשיכה בחיים ומנסה שזה לא ינהל אותי יותר מדי. אני כבר למדתי לשים לזה את הגבולות, לדעת לאזן ולא להישאב לחיים לחוצים מדי או חסרי מודעות למצב. אני עדיין צריכה לתחזק את הגוף שלי והבריאות שלי. גם בימים הקסומים שבהם היינו בירח הדבש לא שכחתי מהמחלה. מאז פסח האחרון אני מקבלת טיפול שדי מאתגר לי את הגוף. יש יותר תופעות לוואי וגם ענייני הביטוח רפואי - עם כל ההגבלות והבירוקרטיות שלא מקלות - די מבאסות כל אדם רגיל, לא כל שכן חולה".
ליאת, מה המסר למי שקורא את הכתבה הזו?
"גם תוך כדי ההתמודדות הכי קשה, אפשר להכיר אנשים שיעשו לך טוב, למצוא אהבה, להינשא ולעשות חיים משוגעים בחופשה חלומית. גם ככה למצוא אהבה זה לא פשוט, בטח כשיש לך מזוודה כזו שאת נושאת איתך. במילים אחרות, אם אני מצאתי - זה אפשרי".
20 אחוז מחולי סרטן הריאה – לא מעשנים
סרטן הריאה נחשב לקטלני ביותר מכל מחלות הסרטן. בישראל מאובחנים בכל שנה כ-2,800 בני אדם עם סרטן הריאה, ונפטרים ממנו כ-1,900 איש. "סרטן ריאה הוא הסרטן השני-שלישי בשכיחותו בארץ. הוא הסרטן הראשון בשכיחותו בקרב גברים ערבים, ושלישי מכל סוגי הסרטן בקרב גברים ונשים ממוצא יהודי", מסבירה ד"ר מור מושקוביץ, מנהלת השירות לגידולי ריאה במרכז האונקולוגי דוידוף שבבית חולים בילינסון ויועצת באגודה למלחמה בסרטן. "80 אחוז מהמטופלים עם סרטן ריאה הם עם היסטוריה של עישון. זה אומר ש-20 אחוז לא מעשנים ואצלם הגורם למחלה אינו ידוע. יש אולי תפקיד לזיהום אוויר, כי למעשה כ-14 אחוז מסרטן הריאה קשורים לזיהום אוויר, אך עדיין הגורם אינו ברור".
ד"ר מושקוביץ: "חשוב להעלות את המודעות לבדיקה שיכולה להציל חיים. היא יכולה להפחית לפחות ב-20 אחוז את התמותה מסרטן ריאות. זה יותר טוב מכל התרופות שיש לנו כיום"
ד"ר מושקוביץ מסבירה כי המוטציה שנמצאת אצל חלק מאותם 20 האחוזים שאינם מעשנים, היא כזו שהופיעה במהלך החיים, ולא מוטציה תורשתית. כמחצית מגידולי הריאה מאובחנים כמחלה גרורתית, מאחר שהריאה היא איבר פנימי שלא ניתן למשש בו גוש וגם אין בו עצבים היוצרים תחושת כאב, "ולכן כשהוא מתגלה – זה בשלביו המאוחרים. במחצית מהמקרים המחלה מאובחנת כשהיא כבר איננה ניתנת לריפוי".
ד"ר מושקוביץהבשורה הטובה, לדברי ד"ר מור מושקוביץ, היא שבימים אלה ממש יוצאת לדרך תוכנית לאבחון וגילוי מוקדם של סרטן ריאה. מדובר בפיילוט של משרד הבריאות למטופלים מעשנים באמצעות CT חזה, במינון קרינה נמוך, שמבוצע אחת לשנה. "הקופות כבר קיבלו הקצאה למטופלים וזה בהחלט מרגש. הבדיקה מיועדת לגילאי 50 עד 79 עם רקע של עישון. מי שמתאים – שיפנה לרופא המשפחה. חשוב להעלות את המודעות לבדיקה שיכולה להציל חיים. היא יכולה להפחית לפחות ב-20 אחוז את התמותה מסרטן ריאות. זה יותר טוב מכל התרופות שיש לנו כיום".
"תמיכה שעוזרת להחזיר את השליטה על החיים"
עו"ס אורית שפירא, מנהלת מחלקת שיקום ותמיכה באגודה למלחמה בסרטן, מספרת על קבוצת התמיכה שהיא מובילה כבר יותר מ-20 שנה, ואשר בה משתתפת גם ליאת: "מדובר ברווקים ורווקות בני 35-25 שאחרי היציאה לעצמאות והפרידה מבית ההורים – הם עוברים רגרסיה נוראית כתוצאה מהמחלה. אני מדברת על חבר'ה בתפקידים ניהוליים ופיקודיים בכירים, מכל קשת החיים, שפתאום הופכים להיות תלויים, צריכים עזרה של ההורים. ההתמודדות הזו עם המחלה לצד כל החרדות של החיים - ביניהן הקריירה, הזוגיות, המשפחה, החברים – היא לא פשוטה. אני מלווה אותם בתהליך ארוך ורואה מקרוב מה הם עושים כדי להחזיר את השליטה על החיים, לומדים לאט את הצעדים, למרות תופעות לוואי כשל בני 80 וחוסר הביטחון שלהם כלפי עצמם.
"קחי את ליאת לדוגמה, היא חלתה במחלה כזו קשה ועברה תהליך לא ייאמן, שבמהלכו היא התאהבה ונישאה. גם כשהייתה לה תחושה שלקחו לה את ההזדמנות של החיים – היא לא ויתרה ונלחמה. שבע שנים אנחנו ביחד ואני פשוט מוקסמת ממנה".
קבוצות התמיכה של האגודה פרוסות ברחבי הארץ ומשמשות בית חם בקהילה לחולים ולחולות, למחלימים ולמחלימות ולבני משפחותיהם. כל הפעילויות הן ללא תשלום.
לסיוע ומענה אנושי: 1-800-599-995
