אנחנו חיים יותר שנים, מקבלים יותר טיפולים רפואיים ונהנים מידע רפואי שלא היה קיים בדורות קודמים. לכאורה, היינו אמורים להיות בריאים יותר מאי פעם. אבל מחקר חדש מבריטניה מציג תמונה אחרת: ייתכן שהדור הצעיר לא נהנה משיפור במצב הבריאות - ובחלק מהמדדים מצבו אף הידרדר.
השמנה, סוכרת, מצוקה נפשית, אסתמה ואלרגיות נמצאו בשכיחות גבוהה יותר אצל אנשים שנולדו בעשורים מאוחרים יותר, ולעיתים גם הופיעו בגיל צעיר יותר לעומת דורות קודמים. החוקרים אף העניקו לתופעה שם: "נסיגה בריאותית בין-דורית" (Generational Health Drift).
המחקר, שפורסם בכתב העת Population Studies, נערך על ידי חוקרים מיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL), קינגס קולג' לונדון ואוניברסיטת אוקספורד. החוקרים ביצעו סקירה שיטתית של 51 מחקרים ארוכי טווח שכללו עשרות אלפי משתתפים שנולדו בבריטניה בין השנים 1946 ל-2002 ונעקבו לאורך חייהם.
בשונה ממחקרים שבודקים שינויים לאורך זמן באוכלוסייה הכללית, כאן החוקרים השוו אנשים בני אותו גיל שנולדו בתקופות שונות - למשל בני 40 מדור אחד מול בני 40 מדור אחר - כדי לבדוק האם הבריאות באמת משתפרת מדור לדור. המסקנה שלהם הייתה ברורה: כמעט שלא נמצאו עדויות לכך שאנשים שנולדו אחרי 1946 בריאים יותר מקודמיהם. בחלק מהתחומים נמצאה דווקא החמרה.
8 צפייה בגלריה
למרות ההתקדמות ברפואה, המחקר מצא שבחלק מהמדדים הדורות הצעירים דווקא פחות בריאים
(צילום: Shutterstock)
לדברי ד"ר ניצן ענו, מנהל תחום הלונג'ביטי במכבי שירותי בריאות, הממצאים שעולים מהמחקר מדגישים שהאתגר הבריאותי של השנים הקרובות כבר אינו מסתכם רק בהארכת החיים - אלא בשאלה באיזה מצב בריאותי נגיע אליהם.
"המחקר הבריטי מספק לנו איתות ברור: לא מספיק לשאול כמה שנים נחיה, אלא כמה מהן נחיה בבריאות טובה. כאשר דורות צעירים מציגים שיעורים גבוהים יותר של השמנה, סוכרת, מצוקה נפשית, אסתמה ואלרגיות כבר בגילים מוקדמים, המשמעות היא שאנחנו לא יכולים להמשיך להסתמך רק על מודל רפואי שממתין למחלה אחרי שהתפרצה".
ד"ר ניצן ענוצילום: עופר חג'יובלדבריו, המציאות הזו מחייבת שינוי בגישה הרפואית - מעבר מטיפול במחלה קיימת לניהול אקטיבי של הבריאות לאורך החיים. "אנחנו צריכים לעבור לרפואה פרואקטיבית יותר: לזהות סיכונים מוקדם, להשקיע במניעה מותאמת אישית ולהתערב מוקדם יותר באורח החיים ובגורמים הסביבתיים שמשפיעים על הבריאות. זו בדיוק הליבה של רפואת לונג'ביטי - לא רק להאריך את תוחלת החיים, אלא להאריך את תוחלת הבריאות, כלומר את השנים שבהן האדם חי בתפקוד, בחיוניות ובאיכות חיים טובה".
הדור שמשמין מוקדם יותר
הממצא הבולט והעקבי ביותר במחקר היה קשור למשקל הגוף. החוקרים מצאו כי מדד מסת הגוף (BMI) ושיעורי עודף המשקל וההשמנה עלו באופן עקבי בין הדורות, כאשר ההבדלים החלו להופיע בגילים צעירים יותר ככל שהדורות התקדמו. אם בעבר העלייה במשקל בלטה בעיקר בגילים מבוגרים יותר, בדורות המאוחרים היא הופיעה מוקדם יותר במהלך החיים - תחילה בגיל ההתבגרות ובהמשך כבר בילדות.
החוקרים מדגישים כי לא מדובר רק ביותר אנשים עם השמנה - אלא בהסטה של כלל התפלגות המשקל באוכלוסייה כלפי מעלה, עם יותר אנשים שמגיעים לערכי BMI גבוהים כבר בגילים צעירים. לדבריהם, הנתונים מצביעים לא רק על עלייה בשכיחות ההשמנה, אלא גם על הופעה מוקדמת יותר שלה לאורך החיים.
8 צפייה בגלריה
בדורות המאוחרים יותר ההשמנה הופיעה מוקדם יותר - לעיתים כבר בילדות
(צילום: Shutterstock)
גם בתחום הסוכרת נמצאה מגמה מדאיגה. בהשוואה בין אנשים באמצע החיים, החוקרים מצאו כי שכיחות הסוכרת במדד שנבדק עלתה מ-3.1% בקרב ילידי 1958 ל-5.9% בקרב ילידי 1970 - כמעט הכפלה בתוך דור אחד.
כדי לבדוק שלא מדובר רק בעלייה באבחון, החוקרים לא הסתמכו רק על דיווח עצמי של המשתתפים אלא גם על מדד HbA1c - בדיקת דם המשקפת את רמות הסוכר לאורך זמן ומשמשת גם לאבחון סוכרת. לדבריהם, השילוב בין מדדים ביולוגיים לבין דיווח עצמי מחזק את ההשערה שמדובר בשינוי אמיתי במצב הבריאות של האוכלוסייה ולא רק בזיהוי טוב יותר של המחלה.
לדברי פרופ' גל דובנוב-רז, מנהל מרפאת ספורט ועודף משקל בילדים בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, מדובר באחד התחומים המתועדים והעקביים ביותר במחקרי בריאות אוכלוסייה בעשורים האחרונים.
"השמנה היא אחד המדדים הפשוטים והאמינים ביותר להערכה במחקרים מסוג זה, משום שהיא מבוססת בעיקר על מדידות אובייקטיביות של גובה ומשקל ולא על שאלונים או בדיקות מורכבות", הוא מסביר.
פרופ' גל דובנוב-רזצילום: יחידת הצילום, שיבאלדבריו, העלייה הזו אינה נובעת מגורם יחיד אלא משילוב של גורמים סביבתיים, חברתיים וביולוגיים שפועלים לאורך החיים. "אנחנו חיים בתוך מה שמכונה לעיתים 'סביבה משמינה' - סביבה שמעודדת צריכת אנרגיה ומפחיתה הוצאה אנרגטית. זה פוגש מנגנון אבולוציוני עתיק שנועד לשמר אנרגיה לתקופות מחסור במזון - מצב שכמעט אינו קיים כיום בעולם המערבי".
פרופ' דובנוב-רז מציין כי לאורך העשורים האחרונים הצטברו מספר מנגנונים אפשריים שתרמו לעלייה בשיעורי ההשמנה, אך להערכתו אחד המרכזיים שבהם הוא הירידה בפעילות הגופנית. "מאמצע שנות ה-80 חלו שינויים משמעותיים באורח החיים - כניסת המחשבים לעבודה ולשעות הפנאי, עלייה בשימוש ברכב והפחתה הדרגתית בתנועה היומיומית. כל אלה תרמו לכך שאנחנו מוציאים פחות אנרגיה במהלך היום".
ירדן גבאי, פסיכולוגית קלינית: בריאות הנפש היא אחד התחומים שבהם נראית החמרה בדורות הצעירים יותר, כחלק ממה שהחוקרים מכנים 'נסיגה בריאותית בין-דורית'
לדבריו, לצד השינויים באורח החיים נבחנים גם גורמים נוספים. "יש עדויות לכך שתזונת האם במהלך ההיריון - בעיקר תזונה עשירה בקלוריות ובשומן - עשויה להשפיע כבר ברחם על מנגנוני ויסות התיאבון של העובר ובהמשך גם על הסיכון להשמנה. בנוסף, נבדקים גורמים נוספים כמו חשיפה לזיהומים מסוימים, שינויים בהרכב חיידקי המעי בעקבות שימוש באנטיביוטיקה לאורך השנים ואפילו תנאי הסביבה המודרניים, כמו שימוש קבוע במיזוג ובחימום, שמפחיתים את הצורך של הגוף להשקיע אנרגיה בוויסות טמפרטורת הגוף".
עם זאת, הוא מדגיש כי בשלב הזה עדיין אין תשובות חד-משמעיות לגבי התרומה היחסית של כל אחד מהגורמים. "יש כיום יותר שאלות מתשובות. אנחנו עדיין לא יודעים להעריך במדויק עד כמה כל גורם תרם לעלייה בהשמנה ומה מתוך זה ניתן לשינוי. אבל עד שנדע יותר, ההמלצות נשארות דומות - להקפיד על תזונה מאוזנת, לעודד תנועה ופעילות גופנית ולהפוך אותן לחלק מהשגרה כבר מגיל צעיר".
יותר חרדה, יותר דיכאון
תחום נוסף שבו נמצאה מגמה ברורה ועקבית היה בריאות הנפש. החוקרים מצאו כי מבוגרים שנולדו בשנת 1970 דיווחו לאורך החיים על יותר תסמינים של חרדה, דיכאון ומצוקה נפשית בהשוואה לבני דורות מוקדמים יותר. הפערים לא הופיעו רק בקרב מי שחוו מצוקה משמעותית, אלא נצפו גם ברמות קלות יותר של תסמינים - ממצא שמרמז על שינוי רחב יותר במצב הנפשי של האוכלוסייה ולא רק על עלייה במקרי קיצון.
עוד עלה כי בילדות המוקדמת לא נמצאו הבדלים ברורים בין הדורות בגיל שבע, אך בגיל ההתבגרות - בעיקר סביב גילי 14 עד 16 - כבר הופיעה החמרה עקבית. בקרב ילידי השנים 2000-2002 נמצאו יותר קשיים רגשיים, יותר תסמיני דיכאון ויותר תסמינים מופנמים בהשוואה לדורות קודמים. בנוסף, באחד המחקרים שנכללו בסקירה דווח גם על יותר בעיות התנהגות, היפראקטיביות וקשיים חברתיים על פי דיווחי הורים.
החוקרים מדגישים כי ההשוואות לא התבססו על אבחנות פסיכיאטריות או על שיעורי פנייה לטיפול, אלא על שאלוני תסמינים שעברו התאמות בין הדורות ובדיקות שנועדו לוודא שההשוואה נשארת תקפה לאורך זמן. לכן, לדבריהם, קשה להסביר את הממצאים רק בכך שכיום קיימת יותר מודעות לבריאות הנפש או נכונות גבוהה יותר לדווח על קושי רגשי.
המגמה לא הסתכמה רק במדדי מצוקה נפשית. גם במדדי רווחה סובייקטיבית נמצאו פערים בין הדורות: בגילאי 25-26 שיעור אי שביעות הרצון מהחיים עלה מ-20.9% ל-31.5% בקרב גברים ומ-19.8% ל-25.1% בקרב נשים.
ירדן גבאיצילום: בן יצחקילדברי ירדן גבאי, פסיכולוגית קלינית מומחית, מדובר באחד הממצאים המשמעותיים ביותר שעלו מהסקירה. "בריאות הנפש היא אחד התחומים שבהם נראית החמרה בדורות הצעירים יותר, כחלק ממה שהחוקרים מכנים 'נסיגה בריאותית בין-דורית'".
גבאי מסבירה כי מבחינה קלינית מדובר בממצא בעל משמעות רחבה בהרבה מתחושת מצוקה רגעית או קושי רגשי חולף. "מצוקה נפשית היא לא רק חוויה פנימית - היא משפיעה על התפקוד היומיומי, על היכולת ללמוד, על קשרים חברתיים, על ויסות רגשי ועל תחושת המסוגלות. לכן חשוב להיזהר מהאשמת הדור הצעיר ולהבין שבריאות נפשית מושפעת גם מהסביבה שבה ילדים ובני נוער גדלים - סביבה שיכולה לאפשר התפתחות בריאה או להקשות עליה".
8 צפייה בגלריה
מחלות נשימה ואלרגיה הופיעו בשיעורים גבוהים יותר כבר בגילים צעירים
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, אפשר לראות בממצאים האלה קריאה להשקעה במניעה מוקדמת ולא רק בטיפול לאחר הופעת הקושי. "יש חשיבות ללמד ילדים לזהות רגשות, לבקש עזרה, להתמודד עם תסכול ואי-ודאות ולפתח חוסן רגשי. לצד זה, צריך להשקיע גם בתמיכה בהורים ובמערכת החינוך, להפחית סטיגמה ולהנגיש טיפול נפשי איכותי. בריאות נפשית היא לא מותרות - אלא מיומנות חיים בסיסית שדורשת שפה, תשומת לב ותמיכה כבר מגיל צעיר".
גם אסתמה ואלרגיות נמצאות בעלייה
המגמה שעלתה מהמחקר לא הסתכמה במחלות מטבוליות או בבריאות הנפש. החוקרים מצאו כי בדורות המאוחרים יותר נרשמה עלייה בשכיחות של מחלות ורגישויות הקשורות למערכת הנשימה והחיסון, ובהן אסתמה, צפצופים בדרכי הנשימה, קדחת השחת ואקזמה.
כך למשל, שכיחות האקזמה - מחלת עור דלקתית המכונה לעיתים "אסתמה של העור" - בגיל 16 עלתה מ-3.2% בקרב ילידי 1958 ל-6.2% בקרב ילידי 1970, כמעט הכפלה בתוך דור אחד. גם באסתמה נמצאו שיעורים גבוהים יותר בדורות המאוחרים יותר כבר בילדות ובגיל ההתבגרות.
ד"ר אביטל אבריאלצילום: מכבי שירותי בריאותלדברי ד"ר אביטל אבריאל, מומחית ברפואה פנימית ומחלות ריאה במכבי שירותי בריאות מחוז הדרום, הממצאים משתלבים במגמה רחבה יותר שנצפית בשנים האחרונות בתחום בריאות הנשימה. "הממצאים משתלבים במגמות שאנחנו רואים בשנים האחרונות בתחום בריאות הנשימה", היא אומרת.
לדבריה, החוקרים מעריכים כי חלק מהמגמה עשוי להיות קשור לשינויים סביבתיים ולהצטברות של גורמי סיכון לאורך החיים. "בין הגורמים שנחקרו נמצאים זיהום אוויר והשמנת יתר - שני גורמים שנקשרו בשנים האחרונות גם להשפעה על מערכת הנשימה. כך למשל, יש עדויות לכך שתינוקות שנולדו לאימהות עם השמנת יתר, ובייחוד כאשר קיימת גם חשיפה לעישון, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות של הריאות ושל מערכת הנשימה בהמשך החיים".
עם זאת, התמונה אינה אחידה - ברונכיטיס, למשל, נמצאה פחות שכיחה, ייתכן בין היתר בזכות ירידה בשיעורי העישון, עלייה במודעות ושיפור בטיפול. "מנגד, באסתמה, באלרגיות ובחלק ממחלות הריאה שמלוות בתהליכים דלקתיים ובשינויים ברקמת הריאה נרשמה עלייה, ותהליכים כאלה עלולים לאורך זמן להשפיע גם על התפקוד הנשימתי".
ד"ר שירה בן אורצילום: יחסי ציבורלדברי ד"ר שירה בן אור, מנהלת מרפאת אלרגיה בילדים במרכז הרפואי איכילוב, הממצאים שעלו מהמחקר הבריטי משתלבים במגמה רחבה יותר שמוכרת כיום ברפואת הילדים והאלרגיה - עלייה בשכיחות של מחלות שמושפעות, לפחות בחלקן, משינויים באורח החיים המודרני. "הממצאים מתיישבים עם מגמות שאנחנו רואים בשנים האחרונות גם בתחום האלרגיה בילדים", היא אומרת.
לצד זאת, בשנים האחרונות גובר העניין גם בהשפעת החשיפה לגורמים סביבתיים על הבריאות. "חשיפה לזיהום אוויר, למיקרופלסטיק, לחומרי ניקוי ולחומרים סביבתיים נוספים נבחנת כיום בהקשר של מגוון מחלות, ובהן גם מחלות אלרגיות ונשימתיות. ההשפעות של חלק מהחשיפות האלה על בריאות הלב והריאות כבר מוכרות היטב, ואפילו ברמה היומיומית אפשר לראות שבימים של זיהום אוויר מוגבר יש יותר התקפי אסתמה ועלייה בתחלואה לבבית במבוגרים", אומרת ד"ר בן אור.
עם זאת, לדבריה, אחד הממצאים המסקרנים במיוחד היה דווקא העלייה בשכיחות דלקת אטופית של העור. "זה ממצא מעניין משום שמדובר במחלה שמופיעה בעיקר בילדים צעירים מאוד - כלומר באוכלוסייה שלא הספיקה לצבור שנים רבות של חשיפה לאורח החיים המודרני".
8 צפייה בגלריה
גם מחלות הקשורות למערכת החיסון, כמו אקזמה, נמצאו בשכיחות גבוהה יותר
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, שיעורי הדיווח על הופעה של המחלה במהלך החיים (Lifetime prevalence) עלו מאחוזים בודדים בדורות המוקדמים לכמעט רבע מהנבדקים בדורות המאוחרים יותר. "חלק מהעלייה כנראה קשור למודעות גבוהה יותר ולאבחון טוב יותר, אבל לא הכול ניתן להסבר בדרך הזאת".
ד"ר בן אור מסבירה כי קיימות כיום השערות שלפיהן גם לסביבה היומיומית יש תפקיד. "חשיפה תכופה לחומרי ניקוי, חומרי בישום, שימוש מוגבר במגבונים והתרחקות מסביבה טבעית עשויות להשפיע על התפתחות מערכת החיסון והעור. יש כיום עניין מחקרי גובר בהשפעה של החשיפות הסביבתיות היומיומיות על מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף כבר מגיל צעיר".
לדבריה, יש גם השערות שלפיהן שחיקה של המחסום הטבעי של העור בגיל צעיר עשויה לאפשר חשיפה מוגברת של מערכת החיסון לחלבונים סביבתיים וממזון - מנגנון שנחקר כיום גם בהקשר של התפתחות אלרגיה למזון.
"המסר הרחב יותר הוא שאולי יש לבריאות שלנו קשר עמוק יותר לסביבה שבה אנחנו חיים ממה שחשבנו בעבר - ושקרבה לטבע, תנועה וחשיפה מאוזנת לעולם סביבנו הן לא רק עניין של איכות חיים, אלא גם של בריאות", היא מוסיפה.
ומה דווקא לא החמיר?
לא בכל המדדים נמצאה החמרה. בלחץ הדם לא נמצאה עדות עקבית להידרדרות בין הדורות, וחלק מהנתונים אף עשויים להעיד על שיפור בניהול התרופתי של המחלה. גם בשיעורי הסרטן לא נמצאו הבדלים ברורים - למשל בגיל 42 שיעור הסרטן עמד על 1% בשני הדורות שנבדקו. לגבי כולסטרול, החוקרים מציינים שהתמונה מורכבת יותר והנתונים להשוואה בין הדורות היו מוגבלים יותר.
8 צפייה בגלריה
השאלה כבר אינה רק כמה שנים נחיה - אלא באיזה מצב בריאותי נגיע אליהן
(צילום: Shutterstock)
לדברי החוקרים, הנתונים אינם תומכים בכך שהמגמות שנצפו מוסברות רק על ידי אבחון טוב יותר או מודעות גבוהה יותר לבריאות. לדבריהם, בחלק מהמדדים נעשה שימוש במדדים אובייקטיביים ובשיטות השוואה שנועדו לצמצם ככל האפשר את ההשפעה של שינויים בדפוסי האבחון לאורך השנים.
את המשמעות הרחבה של הממצאים סיכמה לורה חימנו, מחברת המחקר הראשית ודוקטורנטית במרכז למחקרים אורך ב-UCL. בריאיון ל-Euronews אמרה: "אם הדורות החדשים נסוגים מבחינה בריאותית, המשמעות היא שהחברה אינה מגיעה לגבולות הביולוגיים של שיפור הבריאות. במקום זאת, אנחנו רואים את ההשלכות של חשיפות חברתיות וסביבתיות שניתן למנוע, שעיצבו את בריאות האוכלוסייה לאורך זמן ובין דורות".
לדברי החוקרים, נדרש מחקר נוסף כדי להבין מה עומד מאחורי התופעה, במיוחד משום שהמגמות שנצפו הופיעו למרות ירידה בשיעורי העישון, עלייה ברמת ההשכלה ושיפור בתנאי החיים לאורך השנים. הם מציינים כי למחקר יש מגבלות - בין היתר משום שחלק ממחקרי העוקבה היו פחות מגוונים מבחינה אתנית וסבלו מנשירה של משתתפים - אך לדבריהם, מחקרים נוספים מצאו מגמות דומות. אם המגמה תימשך, ייתכן שנחיה יותר שנים - אך נבלה פחות מהן בבריאות טובה.
