נערה בת 17 ללא מחלות רקע, שלא חוסנה נגד שפעת, מאושפזת בבית החולים אסותא אשדוד כשהיא מורדמת ומונשמת בעקבות סיבוך של המחלה. משרד הבריאות קרא הערב (ב') לציבור להתחסן, ומסר כי עונת השפעת החלה השנה מוקדם מהרגיל. איך מחלה שרוב הצעירים והבריאים עוברים בלי סיבוכים מובילה חלק מהם עד לטיפול נמרץ, ומתי החיסון שאקבל יתחיל להגן עליי? ynet מסביר.
תחלואת השפעת: ד"ר רבקה שפר, רופאת מחוז תל אביב במשרד הבריאות, קוראת להתחסן
(צילום: משרד הבריאות )
במה שפעת שונה מהצטננות?
שפעת היא מחלה ויראלית שתוקפת את דרכי הנשימה. נגיפי השפעת שמדביקים בני אדם מתחלקים לשלושה סוגים: A, B ו-C, וסוג A אחראי לרוב מקרי השפעת העונתית. מדי שנה, לקראת החורף, עולה השכיחות של זיהומים בדרכי הנשימה, ובהם השפעת העונתית. בשונה מהצטננות קלה, שפעת עלולה להסתבך ולהוביל לאשפוז ואף למוות, בעיקר בקרב קבוצות סיכון.
גם בלי סיבוכים, זו לא מחלה שעוברת בקלות. "רוב האנשים הצעירים והבריאים שיחלו בשפעת לא ימותו ממנה ולא יסתבכו מזה, אבל יש סיבה למנוע שפעת גם אם לא מתים ממנה, כי זו מחלה מאוד לא נעימה", הסביר פרופ' טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ומרכז הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות. "שפעת זו מחלה נאלחת עם חום מאוד גבוה. אתה לא הולך לעבודה, אתה מושבת לפחות שלושה-חמישה ימים, וגם לוקח זמן להחלים ממנה. זו מחלה עם סימפטומים משמעותיים, לא מדובר בסתם נזלת".
מי בסיכון לסיבוכים?
הסיכון גבוה במיוחד בקרב בני 65 ומעלה, תינוקות וילדים עד גיל חמש, נשים בהיריון וחולים במחלות כרוניות. לדברי פרופ' ברוש, "יש מי שהרזרבות הגופניות שלהם מוגבלות, אם בשל מחלת ריאה או מחלת לב ברקע, ומספיק שהאיבר קצת חולה וזה כבר יכול מאוד לדרדר אותם ולגרום להם למצב מסכן חיים".
אלא שהנגיף עלול לסכן גם צעירים ובריאים. לא כל מי שנדבק מפתח סיבוך, אבל פרופ' ברוש ציין כי בבתי החולים נתקלים גם במטופלים צעירים ובריאים שמתאשפזים עם סיבוכים משמעותיים.
מה קורה בגוף כשהשפעת מסתבכת?
פרופ' ברוש פירט מה עומד מאחורי הסיבוכים הללו: "יש לכך שני מנגנונים עיקריים. מנגנון אחד הוא שמחלת השפעת פוגעת בהגנות של דרכי הנשימה כנגד זיהומים חיידקיים, ולכן זה מאוד נפוץ שבעקבות שפעת, וכהמשך למחלת השפעת, מופיעים זיהומים חיידקיים, מה שאנחנו מכנים 'זיהום משני'. כלומר, השפעת היא הזיהום הראשוני - כאשר היא פוגעת בין השאר ברירית דרכי הנשימה, ובמנגנון סילוק ההפרשות, ואלה גורמים לרגישות מאוד גדולה לחיידקים שנמצאים בדרכי הנשימה לגרום לזיהומים, ואז אנחנו רואים סינוסיטיס חיידקית או דלקת ריאות חיידקית, וזה סיבוך שיכול להיות קשה".
פרופ' טל ברושצילום: אלבום פרטיד"ר נועה רוזנפלד, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ ילדים באסותא אשדוד, תיארה תמונה דומה: "בקרב אנשים בריאים הנגיף יכול להחליש משמעותית את מערכת החיסון, וכתוצאה מכך חיידקים מצליחים לתקוף את הגוף ולגרום לדלקת ריאות חיידקית קשה ולזיהומים נוספים, עד כדי צורך באקמו".
המנגנון השני הוא פגיעה ישירה של הנגיף בריאות. "אצל חלק מהאנשים, ואנחנו לא תמיד מבינים למה אצל אחד כן ואצל אחר לא, הווירוס יכול לגרום לפגיעה מאוד קשה ולדלקת ריאות ויראלית, שדי קשה לטפל בה כי בסוף אין לנו תרופות טובות לשפעת", אמר פרופ' ברוש. "יש תרופות אנטי-ויראליות אבל הן לא מאוד יעילות. כלומר ברגע שזה קורה אנחנו מחכים לשכוך הסערה. אנחנו יכולים לתת חמצן, להנשים, להעלות את המטופל על אקמו, אבל הגוף צריך לרפא את זה בעצמו".
סיבוכים אפשריים נוספים הם דלקת בשריר הלב (myocarditis) ודלקת במוח (encephalitis). "מטופלים מגיעים עם פרכוסים או ירידה במצב הכרה, בעיות מנטליות זמניות. אלה סיבוכים שמופיעים גם באנשים צעירים. למה מופיעים אצל מישהו אחד ולא אצל אחר, זה לא בדיוק ברור", הוסיף פרופ' ברוש. "לא מדובר בזן של הנגיף, וייתכן שזה קשור אולי להבדלים גנטיים בין אנשים, אך אנחנו לא באמת יודעים".
האם החיסון מונע הדבקה?
לא באופן מוחלט. לפי משרד הבריאות, ברוב המקרים החיסון מקל את חומרת המחלה ומפחית משמעותית את הסיכון לתחלואה קשה או למוות. "אמנם החיסון לא סופר יעיל במניעת המחלה עצמה, כלומר אפשר להתחסן ולהידבק בשפעת, אבל הוא מאוד יעיל במניעת אשפוזים, סיבוכים קשים ומוות", הבהיר פרופ' ברוש. "בדרך כלל מי שמתאשפזים הם אלה שלרוב לא התחסנו".
ד"ר נועה רוזנפלדצילום: דוברות אסותא אשדודלדברי ד"ר רבקה שפר, רופאת מחוז תל אביב במשרד הבריאות, "שפעת היא מחלה מידבקת שעלולה להיות קשה ואף מסכנת חיים. חיסון נגד שפעת הוא הדרך הטובה ביותר להפחית סיבוכים ותמותה. מחקרים מראים שהוא מפחית עד לחצי את הסיכון למות מהמחלה".
ד"ר רוזנפלד הוסיפה: "אנחנו נמצאים בתחילת עונת השפעת. כמנהלת טיפול נמרץ ילדים אני רגילה לראות במהלך החורף ילדים חולים מאוד משפעת, עם הורים שמביעים בפניי את צערם ושואלים: איך לא חיסנו? מחקרים רבים הוכיחו כמה הסיכון פחת באוכלוסייה שחוסנה. בשל כך אני ממליצה מאוד לכל המשפחה להתחסן".
האם החיסון יכול לגרום לשפעת?
"החיסון הוא לא חיסון מסוכן, הוא חיסון עם מעט מאוד תופעות לוואי", מסביר פרופ' ברוש. "חשוב להבהיר כי החיסון שניתן בזריקה לא יכול בשום צורה ביולוגית לגרום לשפעת. הוא כן יכול לגרום לתופעות לוואי קלות, בהן חום לזמן קצר, כאבי שרירים או כאב ראש. מי שהתחסן וחלה בשפעת, זה אומר שהתחסן ונדבק בשפעת או במחלה דמוית שפעת באותו זמן".
למי מומלץ להתחסן?
החיסון ניתן בקופות החולים ללא תשלום, ומומלץ לכל מי שגילו שישה חודשים ומעלה, ובמיוחד, לדברי ד"ר שפר, לנשים בהיריון, לבני 65 ומעלה ולבעלי מחלות רקע.
"שפעת היא מחלה מידבקת שעלולה להיות קשה ואף מסכנת חיים"
(צילום: shutterstock)
לפי נתוני משרד הבריאות, נכון ל-18 באוקטובר התחסנו נגד שפעת בקופות החולים 480,332 מבוטחים, שהם 4.9% מכלל המבוטחים. השיעור הגבוה ביותר נרשם בקרב בני 65 ומעלה (19.2%), והנמוך ביותר בקרב בני 18-13: 1.2% בלבד.
מתי חייבים לפנות עם ילד לבדיקה?
ד"ר רוזנפלד הדגישה: "אם רואים ילד המתקשה בנשימה בצורה משמעותית, אינו מגיב בצורה תקינה, אינו שותה, אפאטי וממעט במתן שתן גם לאחר הורדת החום, חובה לגשת לבדיקה רפואית בהקדם".
האם כבר מאוחר להתחסן?
לא. "אנחנו ממש בתחילת העונה. אנחנו מתחילים לראות מקרי שפעת, בינתיים מדברים על מקרים די בודדים. אנחנו בשלב העלייה של הגרף, יש לפנינו עוד המון שבועות של שפעת", אמר פרופ' ברוש. "מי שמתחסן היום, עדיין רוב העונה לפניו, וזה עדיין יעזור לו להגן על עצמו ברוב העונה".
"השפעת כבר כאן, אני קוראת לכם, אל תחכו, התחסנו נגד השפעת כבר עכשיו", אמרה ד"ר שפר. "החיסון מתחיל להגן כשבועיים לאחר קבלתו, לכן זה הזמן להתחסן. גשו לקופות החולים והתחסנו, זו ההגנה הטובה ביותר לעצמכם וליקירכם".
