משבר בריאות הנפש מחריף ביתר שאת מאז תום מגפת הקורונה, אך משרד הבריאות - הגוף שאמון על הניטור והמאבק באובדנות - לא הסדיר עד כה את איסוף הנתונים על התופעה בזמן אמת. במקום למנות רשם נתוני אובדנות, תקן שכבר הוחלט לתקצבו בממשלה הקודמת, מציע משרד הבריאות לאנשי המקצוע נתונים חלקיים בנושא מהמכון לרפואה משפטית באבו־כביר. אלא שנתונים אלה, המבוססים על מספר הנתיחות שנקבעו שבהן שהייתה התאבדות, מהווים כשני שליש בלבד מכלל המקרים והם לא מספקים תמונת מצב רחבה מספיק.
קראו עוד:
כתוצאה מכך, בידי משרד הבריאות אין נתונים מלאים באשר להיקף מקרי האובדנות בשנתיים האחרונות. עד כה המכרז למינוי איש מקצוע שיאגד את הנושא כלל לא פורסם, וזאת על אף דרישה ארוכת שנים של אנשי מקצוע לפיה, בדומה לרישום התחלואה בסרטן, יהיה בעל תפקיד ייעודי שיצביע בזמן אמת על מגמות ארציות ומקומיות של אובדנות.
על פי הנתונים שהועברו אתמול (ג') מהמשרד לבקשת "ידיעות אחרונות" ו-ynet, בין השנים 2016 ל־2020 חל זינוק של 75% בכמות האנשים ששמו קץ לחייהם בין הגילים 15 עד 24: 33 אנשים לעומת 58, בהתאמה. בנוסף, מומחים בתחום בריאות הנפש והאובדנות מבהירים כי התוכנית למאבק באובדנות, שהוקמה על רקע החלטת ממשלה משנת 2013, מתוקצבת בחוסר של כעשרה מיליון שקלים בשנה.
לדבריו של פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה ויו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, "אנחנו לא יודעים מה באמת קורה בישראל כי המדידה שלנו נסמכת על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולכן הנתונים של משרד הבריאות הם באיחור של שנתיים או שלוש. הדרך לפתור את זה היא לבנות מוסד של רשם לענייני אובדנות, בדומה לרשם בענייני סרטן, שיכול להגיד שבאזור מסוים יש עלייה. אנחנו מנסים לדחוף כבר הרבה שנים את העניין".
לדבריו, המנכ"ל הקודם, פרופ' נחמן אש, אישר את המשרה והיא הוגדרה על ידי נציבות שירות המדינה. לפיכך הוא מקווה שהתפקיד יאויש בהקדם: "ברגע שיהיה רשם נוכל לדעת מה המצב. כמו בכל מדינה מערבית. גם בזמן הקורונה שאלו אותנו אם יש ירידה או עלייה, ולא יכולנו להשיב לשאלה הזו". עוד מוסיף זלצמן כי, "ברמה העולמית יש ירידה - ולא עלייה - ברמת האובדנות. יש עלייה בדיכאון, בחרדה ובניסיונות אובדניים, אבל אין עלייה בהתאבדויות ברמה העולמית".
באשר לתוכנית למניעת אובדנות, הוא מוסיף כי גם היא אינה מתוקצבת כנדרש: "התוכנית מתוקצבת ב־17 מיליון שקלים בשנה, כשהסכום שנדרש הוא למעשה 27 מיליון שקלים בשנה. כלומר, חסרים 10 מיליון שקלים בשנה".
בארגונים המלווים את בני משפחותיהם של אלו ששמו קץ לחייהם מותחים גם כן ביקורת על הטיפול בנושא. פרופ' יוסי לוי בלז, חבר הוועד המנהל בעמותת "בשביל החיים", ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, מסביר כי העיכוב בעיבוד הנתונים מקשה על הטיפול בתופעה: "זו צרה צרורה, כי כאנשי מדע שיוצאים למלחמה בתופעה כל כך חריפה, אנחנו חייבים מודיעין. בעולם מנטרים מה קורה בזמן אמת וזה מאפשר לדעת מה קורה כשיש שינויים. בבריטניה, למשל, ראו ששימוש בפרצטמול (אקמול) מאוד מסוכן באובדנות, אז הוציאו חוק שאי־אפשר לקנות יותר משתי חבילות אקמול בבית מרקחת, ואז היה ניתן לראות את השינויים – מה קרה בשיעורי אובדנות. בארץ, לעומת זאת, אני מאוד מוטרד מההחלטה לתת נשק לכל מי שרוצה".
לכן, הוא קורא לפעול בהקדם להסדרת הנושא: "היינו רוצים לדעת מה המשמעויות בזמן אמת, אולי המחוקק צריך לדעת שיש לזה מחיר? אבל אין לנו מושג, אנחנו ממש בעלטה. הרשם ישנה את ההבנה שלנו לגבי אובדנות בישראל ויוכל לעזור להציל חיים באופן ממשי".
בתוך כך, גם מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על משרד הבריאות באשר לניהול התוכנית הלאומית, בדוח משנת 2020. על פי הדוח, "לא הוסדר הניהול והניצול של התקציב לתוכנית הלאומית, שמיועד היה לשימוש כלל השותפים לה. בתקופת הפעלת התוכנית הקטין משרד הבריאות בסך הכל ב־54 אחוזים מהתקציב הייעודי שלה. את נתח התקציב שהוקטן העביר לתקציב תקנות או תוכניות אחרות של המשרד - ולא נענה לדרישות התקציביות של המשרדים השותפים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מאחר ומדובר בתקן חדש לתפקיד של רופא האחראי על מידע ורישום, הוא עובר הליך תקינה ולאחר מכן יפורסם מכרז".
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת . "בשביל החיים"- סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו: 03-7487771
