מתחילת המלחמה התקבלו בקשות של 48 משפחות או בנות זוג לשאיבת זרע מיקיריהן שנפלו או נרצחו. שבעה מתוכם אזרחים והיתר חיילים. נתון עדכני זה הוצג הבוקר (יום ד') בדיון שערכה ועדת הבריאות של הכנסת בנושא הצעת החוק לשימוש בזרע הנפטר לשם הולדה.
המחלוקת העיקרית בנוגע לחוק נסובה סביב שאלת הסמכות לשימוש בזרעו של המת, וביתר שאת כיצד ניתן יהיה להוכיח את רצונו של המת להיות אב עוד בימי חייו. אחד הרעיונות בהקשר זה הוא ליצור מעין "כרטיס אדי" שבמסגרתו גברים המיועדים לשירות צבאי או גברים ככלל יביעו את רצונם שייעשה שימוש בזרע שלהם לאחר מותם.
הדיון בוועדת הבריאות על שימוש בזרע של נפטרים
(צילום: ערוץ כנסת)
עוד סוגיה במחלוקת היא השאלה על מי יחול החוק. משרד הביטחון רוצה להחיל את החוק החדש לא רק על החיילים אלא על כל האזרחים, ואילו חלק מחברי הוועדה ביקשו לעשות הפרדה בין שתי הקבוצות.
עוד בנושא זה:
בדיון השתתפה גם רחל כהן-שבתאי, אמו של סמל קיוון-יצחק כהן ז"ל, שנהרג באוגוסט 2002 מירי צלף פלסטיני ברצועת עזה ושלפני עשר שנים נולדה בתו מהזרע שלו. "אני אמא ראשונה שלקחה את הזרע ואחרי 11 שנים של מלחמה יש לי נכדה שהיום היא בת 10", סיפרה. "עברתי כל כך הרבה טלטלות לבד. מה הבעיה שלכם? אני לא מבינה. למה האנשים האומללים המסכנים האלה, איך בכלל אפשר להביא אותם לפה? לא מספיק מה שקרה להם?".
בהמשך אמרה: "אנחנו צריכים לבוא, לבקש מכם ולנשק לכם את הרגליים כדי שרק תקשיבו לנו? אני פה. יש לי נכדה מקיוון בת עשר. היא ממלאה לי את השולחן של שבת ויש לי קשר טוב עם אמא שלה ואיתה ביחד. ילדה חכמה, נבונה. תתנו אור למשפחות האלה, ריבונו של עולם. די! אתם יודעים בכלל מה זה אובדן?".
היא הדגישה כי משרד הביטחון מתנגד לחוק בגלל ההכרה התקציבית שיצטרך להעניק לילד היתום ואילו נגה שילדהאוז, היועצת המשפטית של אגף המשפחות במשרד הביטחון, טענה כי המשרד בעד חוק שיסדיר את ההליך גם לאזרחים.
חברי ועדת הבריאות אישרו את הצעתה של ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), מיוזמות החוק, שהזמן שיתאפשר להורים או לבת הזוג לעשות שימוש בזרע – יוארך משנתיים לשלוש שנים.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד נועה בן שבת, הוסיפה כי לפי הנוסח הנוכחי, בת הזוג הקבועה מייצגת נאמנה את רצונו של הגבר, והיא יכולה להמשיך בהליך, אלא אם הורי הנפטר יטענו שהיא אינה עומדת בהגדרות בת הזוג, או שהנפטר התנגד למעשה. בנוסף, תהיה הצהרה מפורשת של הנפטר – ברצונו בהליך.
פרופ' טליה אלדר-גבע, נציגת משרד הבריאות, דרשה שייקבעו הנחיות ברורות, והשלכת מנת הזרע לא תושאר לשיקול דעתו של מנהל המעבדה. היא ציינה כי מחקר שנעשה אצל חולי סרטן שהפקידו זרע לפני המחלה – העלה כי 90% ביקשו שאם לא ישרדו – מנת הזרע תושמד.
הוועדה דנה בהרחבה במעמד הילד שיוולד ושם המשפחה שיוענק לו, ומשרד הפנים טען כי אוטומטית יוענק שם המשפחה של האם. ההורים השכולים התנגדו לכך בחריפות. הוועדה הציעה כי לילד יוענקו שני משפחות משפחה – אא"כ ההורים-הסבים יתנגדו לכך. בנוסף דנה הוועדה בהליך המשפטי של השמדת הזרע, מניעת מסחר בזרע והסדרי הראיה של הילד אצל הסבים. עו"ד ליאורה אברמוביץ', נציגת משרד הרווחה, דרשה כי לילד יוענקו זכויות בן של חלל צה"ל, בהזמנה לטקסים ולא בזכויות כלכליות.
