"זרזו את הליך הזיהוי של בעלי כדי שאוכל לשאוב זרע מגופו", התחננה אתמול (יום ד') הזמרת שי-לי עטרי, שבעלה, יהב וינר, נרצח בשבת על ידי מחבלי חמאס בכפר עזה. עטרי רצתה להשתמש בזרעו של בעלה כדי להביא לעולם אח או אחות לבתם שיה בת החודש. בקשתה נענתה, הזיהוי נעשה, אבל בסוף התהליך התברר שלא ניתן להשתמש בזרעו של וינר. הזעקה שלה העלתה למודעות הציבור את האפשרות של שאיבת זרע מהמת.
"לצערנו, בגלל שגופתו של אהובי, יקירי, בעלי, המתינה שעות רבות מדי בחום, הזרע שנשאב אינו שמיש עוד", אמרה עטרי. "המדינה שלנו הפקירה את גופתו, ואנחנו היינו צריכים לעבור שבעת מדורי גיהינום כדי לגלות שלא הצלחנו".
1 צפייה בגלריה
יהב וינר ושי-לי עטרי
יהב וינר ושי-לי עטרי
יהב וינר ז"ל ושי-לי עטרי. "היינו צריכים לעבור שבעת מדורי גיהינום כדי לגלות שלא הצלחנו"
(צילום: אינסטגרם)
קראו עוד:

כל התהליך - מזיהוי הגופה ועד לשאיבת הזרע

שי-לי עטרי היא לא היחידה שביקשה השבוע לשאוב זרע מבן זוגה המת. "במהלך השבוע הגיעו אלינו עשרות פניות מקרובי הנרצחים, חיילים ואזרחים, לשאיבת זרע, ואנחנו נערכים למהלך", נמסר מבית החולים שיבא בתל השומר. בבית החולים בילינסון שבפתח תקווה בוצעו השבוע שאיבות זרע מארבעה חיילים שנהרגו במתקפת חמאס, ולבית החולים קפלן ברחובות הגיעו שלוש משפחות שביקשו לבצע את ההליך.
בשלב הראשון פונה המשפחה השכולה לבית משפט לענייני משפחה ומבקשת צו הסכמה. פרופ' שיר דפנה-תקוע, עובדת סוציאלית בקפלן ומנהלת החדר האקוטי, שליוותה את המשפחות לאורך כל התהליך, מספרת שהשבוע ניתנו הצווים מיד. "כשהצו הגיע", היא אומרת, "העברתי אותו להנהלת בית החולים ואחר כך הפגשתי בין בני המשפחה לרופא הפריון שביצע את השאיבה.
"ליוויתי אותן ברגע הנורא של זיהוי גופת יקירן והליך הפרידה הכל-כך לא טבעי", היא אומרת. "לצד זה, היה לי חשוב לשמור על זכויות המשפחה ולהציע את האופציה של שאיבת זרע".
היו לך דילמות אתיות סביב ההליך הזה? "לא. בזה יעסקו בתי המשפט. כעובדת סוציאלית אני צריכה להנגיש למשפחות השכולות את זכויותיהן, ובעיניי, גם שאיבת זרע היא זכות. כשהמשפחה הסכימה לכך, הנחיתי אותה כיצד לפעול, צעד אחר צעד. גם פניתי מיד להנהלת בית החולים, שנעזרת בייעוץ המשפטי שלנו ומעדכנת".
פרופ' שיר דפנה-תקוע, קפלן: "ליוויתי אותן ברגע הנורא של זיהוי גופת יקירן והליך הפרידה הכל-כך לא טבעי. לצד זה, היה לי חשוב לשמור על זכויות המשפחה ולהציע את האופציה של שאיבת זרע"
את שלוש השאיבות בקפלן ביצע ד"ר יובל אור, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים. "חשוב לשאוב זרע מגבר מת כמה שיותר מהר", הוא אומר. "ככל שחולפות השעות מרגע המוות, איכות הזרע יורדת, ויורד הסיכוי להפרות באמצעותו ביצית ולהשיג היריון ולידה. ניתן לשאוב עד 24-12 שעות ממועד המוות, אם כי אנחנו שואבים גם 72 שעות אחרי המוות".
מה קורה בדרך כלל בפגישה שלך עם בני המשפחה השכולה? "קודם כול, אני משתתף בצערם. אני גם חוזר על דברי ההסבר שהם קיבלו מהעובדת הסוציאלית ומאפשר להם לשאול כל שאלה".
אתה מסביר להם איך מתבצעת שאיבת הזרע? "לא, כי אני לא חושב שזה חיוני. הטכניקה ממש לא רלוונטית עבורם ברגעים הקשים האלה".

1994: נולד ילד ישראלי ראשון מזרע של אביו המת

שאיבת זרע מאדם שהלך לעולמו אינה נושא שמרבים לעסוק בו. פרופ' יחזקאל מרגלית, מומחה לביו-אתיקה מבית הספר למשפטים של מכללה האקדמית נתניה, השיב לשאלות ynet בנושא.
מהו הליך שאיבת זרע מאדם מת? "עד 36-24 שעות מרגע מותו של גבר ניתן לשאוב ממנו זרע, שאותו אפשר להקפיא למשך תקופה ארוכה. לאחר הפשרתו ניתן לעשות בו שימוש לצורך הולדת ילד גם שנים לאחר המוות. שאיבת הזרע הראשונה בעולם שדווחה הייתה ב-1981, בצרפת. בית משפט צרפתי דן בנושא לראשונה וקבע שאין צורך בהסכמה כתובה ומפורשת של המת בחייו כדי לשאוב את זרעו".
מתי התחילה הפרקטיקה הזו בארץ? "תביעות ראשונות בנושא שהוגשו לבתי משפט ישראליים מתוארכות לאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת. ב-1994 נולד בארץ לראשונה ילד יתום מזרע של אביו שנעשה בו שימוש להזרעת האלמנה".
מה מצב החקיקה בעולם בנושא? "מדינות רבות אינן מאפשרות לעשות שימוש בזרע של מת אלא אם הוא הסכים לכך במפורש. במדינות לא מעטות ההיתר לכך לא ניתן גם אם המת הסכים".
פרופ' יחזקאל מרגליתפרופ' יחזקאל מרגליתצילום: יאיר קרל
מה מצב החקיקה בארץ בנושא? "אין חקיקה מסודרת בנושא בארץ, אבל עם ריבוי המקרים שבהם התבקשו בתי המשפט בתחילת המאה הנוכחית לאשר שימוש בזרעו של מת, החליט היועץ המשפטי לממשלה להתייחס לנושא ופרסם הנחיות. היועץ קבע שניתן לעשות שימוש בזרע של מת אם הוא הסכים לכך מפורשות, או אם זוגתו מבקשת זאת.
"מאז 2016 נתן בית המשפט העליון שישה פסקי דין שבהם הוא חזר על הגבולות שהתווה היועץ: כלומר, רק אם המת הותיר הנחיות ברורות בעניין שאיבת זרעו, או שבת הזוג רוצה לעשות שימוש בזרע, ניתן יהיה לעשות זאת".
ומה בנוגע לעשיית שימוש בביציות של אישה מתה? "בשנה האחרונה ניתנו בארץ כמה פסקי דין בנושא, ולפיהם, אם בן הזוג מבקש לעשות שימוש בביציות של זוגתו, המהלך יתאפשר רק אם יוכח שהמנוחה הסכימה לכך בכתב ובפני רופא. אם מדובר בקרוב משפחה אחר, שאינו בן זוג, הבקשה תסורב".
פרופ' יחזקאל מרגלית: "בגלל המצב החריג הנוכחי החליט היועץ המשפטי של משרד הביטחון שהורים יוכלו לבקש שאיבת זרע מחלל עד ה-17 באוקטובר בלי לפנות לבית המשפט, אבל כדי להשתמש בזרע, הם יהיו חייבים לקבל את אישור בית המשפט"
ד"ר אור מציין שהחוק אינו מאפשר להורים של מנוח לבקש לשאוב את זרעו, אלא רק לבת הזוג, אבל הם יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו הסכמה לשאיבה בלבד. "בעבר נעשה בידול בין שימור זרע לשימוש בו", הוא אומר, "והוחלט שרק בת הזוג של המנוח מקבלת אישור לשאיבה שכולל גם אישור לשימוש. כלומר, גם אם בית המשפט אישר להורים לשאוב זרע מבנם המת, לא בטוח שהוא יאשר גם את השימוש.
"בגלל המצב החריג הנוכחי החליט היועץ המשפטי של משרד הבריאות שהורים יוכלו לבקש שאיבת זרע מחלל עד ל-17 באוקטובר בלי לפנות לבית המשפט, אבל כדי להשתמש בזרע, הם יהיו חייבים להגיש פנייה".