"לא מעט מאנשי המסיבה ברעים אושפזו בכפייה". כך אמר היום (ב') עו"ד דניאל רז, ממונה ארצי על תחום אשפוז כפוי בהנהלת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, בדיון שהתקיים בוועדת הבריאות של הכנסת. מספר הניצולים מהמסיבה שאושפזו בכפייה בשל מצוקה נפשית עולה על עשרה.
בדיון בנושא התוכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית בישראל, הודה עו"ד רז: "לא האמנתי בעצמי שנגיע למצב הקצה. 1,400 שקל ליום אשפוז כשיכולנו למנוע את זה כבר בהתחלה".
לדברי יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי, "המלחמה יצרה אירוע שלא ידענו כמותו בבריאות הנפש, ואנו שבים וקוראים למשרד הבריאות לתאם ולרכז את כל הגופים בארץ העוסקים בכך".
עוד בנושא זה:
בישיבה הוצגו נתונים מטרידים על אודות חוסר המוכנות של מערכת בריאות הנפש להתמודד עם אירוע בסדר גודל של הטבח ביישובי העוטף ב-7 באוקטובר. על פי המידע שהוצג, "עוד טרם פרוץ המלחמה מערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל הייתה במצב של חסר משמעותי, שהתבטא בין השאר בטענות חוזרות על חוסר תקציבי משמעותי, על מחסור בכוח אדם, על זמני המתנה ארוכים לטיפול פסיכותרפי או פסיכיאטרי ועל תשתיות ירודות בבתי החולים לבריאות הנפש, וזאת לצד חוסר מתמשך בנתונים שיאפשרו ללמוד על תפקוד המערכת".
עוד עלה מהמידע שהוצג כי "אין בידי משרד הבריאות מידע על כל מקבלי הסיוע הנפשי מפרוץ המלחמה, ולא ידוע לנו מתי יושלם איסוף המידע בנושא זה ומה הוא יכלול, לדוגמה האם הוא יכלול סיוע נפשי וטיפולים שניתנו על-ידי ארגוני החברה האזרחית. למשרד הבריאות גם אין הערכה על היקף הצרכים הצפוי בעתיד".

בר סימן טוב: "עלייה ניכרת בביקוש לטיפול נפשי"

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שהשתתף בדיון אמר כי "המלחמה היא אירוע בריאות נפש לאומי, וכבר נרשמת עלייה ניכרת בביקוש בטיפול וסיוע נפשי, ואנו צופים עלייה נוספת. טיפול יעיל ומהיר עשוי להפחית ב-50% את הצורך בליווי ממושך. על הסיוע להיות בחברת המטופל, בקהילה, המשפחה ומערכת החינוך, וברור שעליו להיות מותאם לכל מטופל. האוצר כבר מבין שיש צורך בשיפור ניכר בשכר הפסיכולוגים במערכת הציבורית, וכן יוגדל באופן משמעותי מספר הפסיכיאטרים, למבוגרים ולילדים".
1 צפייה בגלריה
רכבים שרופים ברעים
רכבים שרופים ברעים
מכוניות של החוגגים במסיבה הועלו באש במהלך הטבח
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
לח"כים נמסר טרם הדיון כי "על רקע הגידול הצפוי בצרכים, נדרש גידול גם בכוח האדם המטפל שכבר ערב המלחמה היה מצוי בחוסר משמעותי. נציין כי כוח האדם העוסק בטיפול נפשי בישראל הוא מגוון, וכי יש מקצועות הסובלים ממחסור כללי במשק כגון פסיכיאטרים או פסיכולוגים רפואיים ושיקומיים, בעוד במקצועות אחרים המחסור בעיקרו הוא במגזר הציבורי".
משה לוטם, אביה של הגר ברודץ, שהיא וילדיה עופרי (בת 10), יובל (בן 8) ואוריה (בת 4) נחטפו לעזה, סיפר כי "הזמן שחולף, מלמד שמשהו נעשה כאן לא בסדר – והם היו כבר צריכים להיות כאן. שבעת נכדיי נולדו וגדלו בעוטף עזה, החרדה היא חלק מחייהם, האזעקות והטילים שורטות את נפשם, ואם זה נמשך 20 שנה מישהו היה צריך למנוע זאת. אם הם לא יחזרו - החיים כאן יהיו אחרים". שמואל ברודץ, חמיה של הגר, התריע מפני הערעור הנפשי של משפחות החטופים, "בעיקר מפני חוסר ההתקדמות בעניין – כבר 38 יום. על ממשלת ישראל לקרוא להפסקת אש ואז הצלב האדום יגיע אל החטופים".
ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), חברת הוועדה שנכחה בדיון, אמרה כי "אם במדינות ה-OECD הוצאות בריאות הנפש נעה בין 8 ל-12 אחוז מתקציב הוצאות הבריאות, בישראל עד עכשיו זה היה רק חמישה אחוז מהתקציב. למה? יש להחזיר את הפסיכולוגים, להחזיר את המומחים למערכת הציבורית עכשיו ולא לתת פתרונות שהם לא מקצועיים כמו להביא סטודנטים לפסיכולוגיה שיתנו טיפול ראשוני. אסור לעשות את זה כי טיפול לא מקצועי יגרום נזק, נזק לבריאות שאחר כך יהיה קשה לשקם".