בשנים האחרונות הפכו בדיקות DNA שמטרתן להתחקות אחר מוצא משפחתי לפופולריות במיוחד. עבור רבים הן מספקות הצצה לשורשים המשפחתיים ולחיבורים גנטיים שלא היו מוכרים קודם לכן. אולם לעיתים אותן בדיקות בדיוק מובילות גם לחשיפת סודות משפחתיים שלא נועדו להתגלות. כך קרה גם לדון אנדרסון, תושב קליפורניה בארה"ב שגילה בעקבות בדיקה גנטית כי סיפור חייו המשפחתי שונה לחלוטין מזה שהכיר.
תחילתו של הסיפור בספטמבר 2021. אנדרסון (60), מגיש פודקאסט במקצועו, גדל בתוך משפחה מורכבת. הוריו נפרדו כשהיה ילד צעיר, ובהמשך כל אחד מהם הקים משפחה נוספת. לאורך השנים היה מוקף באחים חורגים ובאחים למחצה, ורק בבגרותם נחשפה במשפחה עובדה לא מוכרת: אחותו הבכורה אינה ביתו הביולוגית של אביו, משום שאמה הייתה כבר בהיריון כשנפגשו.
3 צפייה בגלריה
גילה בגיל 60 כי אביו אינו אביו הביולוגי. אנדרסון
(צילום: עמוד הפודקאסט של אנדרסון באינסטגרם)
כדי לסייע לה להבין מי אביה הביולוגי, פנה אנדרסון לשירות הבדיקות הגנטיות 23andMe, אלא שלמרבה ההפתעה התוצאות שקיבל לא עוררו שאלות רק לגביה, אלא גם לגבי עצמו. הממצאים לא תאמו את סיפור המוצא שהכיר כל חייו. "התברר שאני בכלל לא נורווגי, למרות שזה מה שהייתי אמור להיות", סיפר. "כשהסתכלתי ברשימת הקרובים גיליתי שיש לי שתי אחיות למחצה שמעולם לא שמעתי עליהן". באותו רגע הכול התחבר. הוא הבין שגם הוא אינו בנו הביולוגי של אביו. "הרגשתי כאילו הרגליים שלי כבר לא נוגעות בקרקע - לא בגלל שאני מרחף, אלא משום שפשוט לא נשארה קרקע", תיאר.
אנדרסון אינו מקרה חריג. מדי שנה משתמשים עשרות מיליוני בני אדם בערכות בדיקה גנטיות כמו AncestryDNA ו-23andMe, לעיתים גם כמתנה לחגים, מתוך רצון ללמוד עוד על עברם המשפחתי. מחקר שפורסם בשנת 2022 בכתב העת The American Journal of Human Genetics, וכלל כ-23 אלף משתמשים, מצא כי 3% מהנשאלים גילו שאחד מהוריהם אינו הורה ביולוגי, ו-5% נחשפו לקיומם של אחים מלאים או אחים למחצה שלא ידעו עליהם קודם לכן.
בעוד שחלק מהנבדקים מספרים על חיבורים מחודשים ומשמחים עם בני משפחה שלא הכירו, אחרים נאלצים להתמודד עם גילויים מורכבים הרבה יותר. מומחים מזהירים כי מי שבוחר לעבור בדיקה גנטית צריך להביא בחשבון שהתוצאות עלולות לפתוח דלתות לשאלות ולמצבים שלא תמיד קל להתמודד איתם, במיוחד כשמדובר בקשרים משפחתיים.
"להתכונן לבלתי צפוי"
הגילוי טלטל את חייו של אנדרסון. לדבריו, ההבנה שהאב שגידל אותו אינו אביו הביולוגי העניקה לפתע הקשר חדש לילדותו. "ברגע שגיליתי שאבא שלי לא באמת אבא שלי, כל הילדות שלי התחילה סוף-סוף להסתדר", אמר. אך לצד הטלטלה, הגיע גם כאב. החיבור שפיתח לאורך השנים למוצא הנורווגי, שהיה חלק מהזהות שלו, התברר ככזה שאינו קיים כלל. עם זאת, אנדרסון מספר כי תמיד חש תחושת זרות במשפחה שבה גדל. "תמיד הרגשתי שאני לא ממש שייך למשפחה שגדלתי בה", הוסיף. מאז הגילוי הוא מצא קרבה חדשה דווקא עם שתי אחיותיו למחצה, שקיבלו אותו לחייהן.
כיום הוא מבין את מי שמעדיפים להתרחק מבדיקות כאלה. בשנה שעברה רכש ערכות בדיקת דנ"א עבור אשתו וילדיו, אך הם טרם השתמשו בהן. החשש, לדבריו, מובן, ובכל זאת, מבחינתו, אין חרטות. "אין סיכוי שלא הייתי רוצה לדעת", אמר. "הייתי עושה את זה שוב, מיליון פעמים". לדבריו, יש אנשים שמבקשים לדעת את האמת בכל מחיר – ויש כאלה שמעדיפים לא לפתוח את הדלת. כיום הוא עוסק בנושא גם בפודקאסט שהוא מגיש, העוסק במקרים של גילוי הורות שאינה ביולוגית, תופעה המכונה Non-Paternity Events (NPEs).
חוקרת שורשי המשפחה, איימי רוז-היינס: "צריך להיות מוכנים לחלוטין למה שלא צפוי. אף אחד לא מאמין שהאדם שגידל אותו כל חייו אולי אינו ההורה הביולוגי שלו. אבל חייבים להיות פתוחים לאפשרות הזו – ולהיות מוכנים גם להפתעה כזאת"
בהתייחס למקרה הנ"ל, התראיינה הגנאולוגית (חוקרת שורשי משפחה) איימי רוז-היינס למגזין USATODAY. רוז-היינס הפכה לגנאלוגית לאחר שלפני כעשר שנים במהלך ניסיון לאבחן את מחלתה של בתה, שהתבררה בהמשך כתסמונת אהלרס־דנלוס (EDS) ותסמונת הפעלת תאי פיטום. מאז פתרה רוז-היינס, בת 44 מלואיוויל קנטאקי, מאות מקרים בתחום הגנאולוגיה. לדבריה, אחת העצות החשובות ביותר לאנשים שמגלים קרובי משפחה חדשים בעקבות בדיקות דנ"א היא לנהוג בסבלנות, במיוחד בשלב הפנייה הראשונית.
"כשאדם מגלה שאחד מהוריו אינו מי שחשב, הדחף הראשוני הוא לעיתים לפנות לכל ההתאמות עם הודעות כמו: 'אומצתי' או 'אני לא יודע מי אבא שלי, אתה יכול לעזור לי?'", היא אומרת. "אני תמיד מעודדת לעצור רגע ולקחת נשימה". לדבריה, עדיף להתחיל בפנייה פשוטה ונטרלית: "אני לא יודע הרבה על עץ המשפחה שלי, ואני מנסה ללמוד יותר על ההיסטוריה המשפחתית שלי. האם תוכל לשתף את שמות הסבים והסבתות שלך, וגם את הסבים-רבים, כדי שנוכל להבין איך אנחנו קשורים?'".
מכאן שלדבריה, גם מי שמשוכנע שהוריו הם אכן הוריו הביולוגיים, כדאי שיעצור רגע לפני שהוא שולח את הדנ"א שלו לבדיקה. מי שמבקש ללמוד על מצבו הבריאותי יכול לשקול גם חלופות אחרות, כמו בדיקות גנטיות ממוקדות לגילוי סיכון למחלות, כמו למשל בדיקות גנטיות לסרטן. "צריך להיות מוכנים לחלוטין לבלתי צפוי", היא מדגישה. "אף אחד לא מאמין שהאדם שגידל אותו כל חייו אולי אינו ההורה הביולוגי שלו. אבל חייבים להיות פתוחים לאפשרות הזו - ולהיות מוכנים גם להפתעה כזאת".
בעוד שבמדינות כמו ארצות הברית בדיקות DNA ביתיות זמינות לציבור הרחב ונמכרות ללא פיקוח משפטי ישיר, בישראל ההתייחסות לבדיקות גנטיות, ובמיוחד כאלה שמטרתן בירור קשרי משפחה, שונה מהותית. הרגישות הרבה הכרוכה בגילויים מסוג זה - הן ברמה האישית והן בהשלכות המשפטיות והחברתיות שלהם - הביאה להסדרה חוקית מחמירה, שנועדה למנוע שימוש לא מבוקר במידע גנטי ולצמצם פגיעות אפשריות בפרטיות ובמרקם המשפחתי.
על רקע הסיפורים האישיים שנחשפים בעולם והדיון הציבורי סביב בדיקות DNA, הבהירו במשרד הבריאות בתגובה לפניית ynet, כי "בהתאם לחוק מידע גנטי, ביצוע בדיקה גנטית בישראל לצורך קביעת קשרי משפחה (כמו למשל בדיקת אבהות), מחייבת קבלת צו בית משפט בנושא. בהתאם לכך, חל איסור לשווק או להציע בישראל ערכות לבדיקה עצמית לקשרי משפחה. משרד הבריאות פעל ופועל בנושא זה, ואף הגיש בעבר תלונות למשטרה על כך. נציין כי תוצאות של בדיקות גנטיות שבוצעו ללא צו אינן קבילות כראיה בבתי המשפט בישראל".
המידע הראשוני התקבל ממערכת ניתוח החדשות של חברת Alchemiq
