השמנת ילדים הפכה לאחת האתגרים הבריאותיים המשמעותיים ביותר של המאה ה-21. אבל מה אם היה ניתן לחזות את הסיכון לעודף משקל כבר בהיריון, ואף למנוע אותו באמצעות התערבות תזונתית פשוטה? במחקר ישראלי חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי International Journal of Obesity של Nature פיתחו צוות חוקרים מודל בינה מלאכותית שמסוגל לחזות סיכון לעודף משקל אצל ילדים בגיל שנתיים - סמן מוכר להשמנת ילדים - על בסיס נתונים שנאספו במהלך ההיריון והלידה בלבד.
המחקר, שבוצע באגף נשים ומיילדות במרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" באשקלון, בשיתוף רופאות/ים וחוקרות/ים ממרכזים אחרים בארץ, העלה ממצאים מרתקים על הקשר בין תזונת האם, תפקוד בלוטת התריס וסיכון להשמנת ילדים.
4 צפייה בגלריה
"אולי נוכל למנוע מראש עודף משקל אצל הצאצא". משקל התינוק מושפע מגורמים שונים
(צילום: shutterstock)
"השכיחות של השמנה עלתה באופן דרמטי בשני העשורים החולפים, ונכון לשנת 2019 התמותה שקשורה להשמנה הוערכה בערך בכחמישה מיליון מקרים לשנה", אומר ד"ר יניב עובדיה, מנהל היחידה לחקר נתוני עתק ודיאטן מחקר בבית החולים ברזילי, ממובילי המחקר. "ההערכות הן ששיעורי ההשמנה ועודף משקל בקרב ילדים בעולם עלולים להגיע לשליש עד שנת 2030. זה הצפי. עודף משקל והשמנה בשלבים המוקדמים של החיים קשורים לתחלואת לב וכלי דם בהמשך החיים ואפילו לתמותה בטרם עת. במילים אחרות, הם עלולים לקצר את החיים".
ד"ר נעמה פיש-שוולב, רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר שהשתתפה במחקר מדגישה כי ההתמודדות עם השמנה לאחר שהיא כבר מתפתחת אינה פשוטה. "ברגע שיש השמנה, קשה מאוד להתמודד איתה, כי היא מתמשכת, וחלק ניכר מהטיפולים הקיימים לא תמיד מאפשרים להחזיר את הגלגל לאחור. חלקם גם כוללים ניתוחים ושימוש בתרופות כאלה ואחרות. כל זה מוביל, בשורה התחתונה, לכך שכדאי להתמקד במניעה".
ד"ר יניב עובדיהצילום: בית חולים ברזיליבמסגרת המחקר בדקו החוקרים את ההשערה שלפיה שילוב של מדדים ביולוגיים, תזונתיים ואנתרופומטריים כבר במהלך ההיריון עשוי לנבא סיכון לעודף משקל אצל ילדים בשנים הראשונות לחייהם. בין היתר נבחן הקשר בין תפקוד בלוטת התריס של האם, מצבה התזונתי ומאפיינים פיזיולוגיים נוספים, לבין הסיכון שהצאצא יפתח עודף משקל בגיל שנתיים.
"ניסינו לראות אם ניתן לשלב מדדים שקשורים לתפקודי התריס של האם בהיריון עם מדדים אנתרופומטריים כמו הגובה והמשקל שלה, יחד עם הצריכה התזונתית, בדגש על יוד, ועם משתנים ידועים נוספים, כדי להעריך את הסיכוי שהצאצא יהיה עם עודף משקל בגיל שנתיים", מסביר ד"ר עובדיה. לדבריו, נקודת המוצא של המחקר הייתה שהשמנה בגיל הרך אינה תופעה מקרית, אלא תוצאה של שילוב מורכב בין גורמים הורמונליים, מטבוליים וסביבתיים שמתחילים לפעול כבר בשלב ההיריון.
כשנתונים פוגשים אלגוריתם
ישראל, כמו מדינות מפותחות רבות אחרות, מוגדרת כאזור עם מחסור קל עד בינוני ביוד. במחקר הארצי הראשון שביצעו החוקרים ב-2017, הם מצאו כי ריכוז היוד בשתן של נשים הרות ישראליות היה נמוך משמעותית מהערכים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי. כעת, המחקר הנוכחי ביקש לבחון האם מחסור זה, בשילוב עם נתונים נוספים שנאספים כבר במהלך ההיריון והלידה, עשוי להיות קשור גם לסיכון לעודף משקל אצל הצאצאים בשנים הראשונות לחייהם.
"עקבנו אחרי 191 זוגות של אם והיילוד שלה. את הנתונים אספנו כבר מנשים שהגיעו לאגף נשים בבית החולים. אספנו 87 משתנים שונים הכוללים מדדים אנתרופומטריים כמו גובה ומשקל האם, תפקודי בלוטת התריס, כולל רמות FT3 (הורמון התריס טי 3 החופשי בדם), צריכת מזונות עשירים ביוד, וריכוזי יוד בשתן. השתמשנו בשאלון תזונתי מפורט, שאיפשר לנו לחשב את צריכת היוד היומית הממוצעת מהתזונה", מפרט ד"ר עובדיה.
"לאחר מכן חיכינו בסבלנות עד שהילדים הגיעו לגיל שנתיים, אז נלקחו נתוני הגובה והמשקל שלהם במסגרת הבדיקה בטיפת חלב. עודף משקל הוגדר אצלנו כמשקל באחוזון 85 ומעלה בגיל שנתיים (מתוקנן למין וגיל מדויק). כלומר, כל מי שהיה ב-15% העליונים של עקומת המשקל נחשב כתינוק או תינוקת עם עודף משקל".
ד"ר יניב עובדיה: "מספר ההריונות של האם והגובה שלה התגלו כמנבאים חזקים. בנוסף, היקף הראש של התינוק בלידה היה גורם משמעותי. מהבחינה התזונתית ראינו שתזונה עשירה ביוד, כמו צריכה של דגים מסוימים, הייתה משמעותית. גם מוצרי חלב כמו מוצרלה ופרמזן התגלו כמנבאים חזקים, ואפילו ארטיקים על בסיס חלב - שלגונים. לכל המזונות האלה הייתה השפעה על הסיכון לעודף משקל של הצאצא"
בשלב הבא נותחו הנתונים באמצעות מודלים של בינה מלאכותית. "בחנו מספר אלגוריתמי למידת מכונה לבעיות סיווג, ובסופו של דבר בחרנו את האלגוריתם שהציג את ביצועי החיזוי הטובים ביותר, כבר בשלב הלידה, לזיהוי ילדים שימצאו בעודף משקל בגיל שנתיים", מוסיפה ד"ר אביגיל פרדייס-ויט, חוקרת נתונים המתמחה בבינה מלאכותית ומרצה מהחוג למערכות מידע במכללה האקדמית עמק יזרעאל, שנטלה חלק חשוב בתרגום של תוצאות חשיבת המכונה לממצאים ברי הבנה. "המודל התבסס על נתוני האם - התזונה שלה, המדדים האנתרופומטריים ותפקודי בלוטת התריס - וגם שקלל את משקל היילוד והיקף ראשו".
ד"ר אביגיל פרדייס ויטבסיום המחקר התברר כי המודל זיהה נכון 74.3% מהמקרים בקבוצת הבדיקה, וחשוב מכך - זיהה נכון חמישה מתוך שבעה ילדים (71%) שאכן נמצאו בעודף משקל בגיל שנתיים. "המדדים שהתגלו כמשפיעים ביותר על הסיכון לעודף משקל בגיל שנתיים היו שילוב, באופן מפתיע, של גורמים מיילדותיים, אנתרופומטריים, הורמונליים ותזונתיים", אומר ד"ר עובדיה.
הוא מפרט: "מהצד האנתרופומטרי, מספר ההריונות של האם והגובה שלה התגלו כמנבאים חזקים. בנוסף, היקף הראש של התינוק בלידה היה גורם משמעותי. מהבחינה התזונתית ראינו שתזונה עשירה ביוד, כמו צריכה של דגים מסוימים, הייתה משמעותית. במקביל, גם מוצרי חלב כמו מוצרלה ופרמזן התגלו כמנבאים חזקים, ואפילו ארטיקים על בסיס חלב - שלגונים. לכל המזונות האלה הייתה השפעה על הסיכון לעודף משקל של הצאצא, ולתזונה של האם בדגשים הספציפיים האלה. בכל הנוגע לתפקוד בלוטת התריס, ההורמון החופשי FT3 היה מנבא חזק".
4 צפייה בגלריה
המחקר מצא כי לתזונת האם במהלך ההיריון השפעה על הסיכון להשמנה עתידית בקרב היילוד
(צילום: shutterstock)
לדבריו, מאחורי כל אחד מהגורמים האלה עומד כנראה מנגנון שונה. "ראינו שדגי ים רזים כמו דניס, ברבוניות ולוקוס מכילים כמות גדולה של יוד, שיכול לפעול לטובה על חילוף החומרים בהיריון ולהשפיע, דרך חילוף החומרים של האם, גם על חילוף החומרים של היילוד. מצד שני, ראינו שמזונות כמו מוצרלה, פרמזן ושלגונים, שיש בהם אחוז שומן גבוה, יכולים להיות קשורים גם הם לחילוף החומרים של היילוד, רק בדרך אחרת: מי שצורכת יותר מזון שומני, כנראה נמצאת לעיתים בעודף אנרגיה, ויכול להיות שהגדילה ואגירת הנפח אצל העובר והיילוד היו גדולות יותר - עם השפעה בגיל מאוחר יותר. זו הייתה אחת ההשערות שלנו".
4 צפייה בגלריה
צריכת מוצרי חלב בעלי אחוז שומן בזמן היריון גבוה נמצאו כגורם סיכון להשמנה בקרב היילוד
(צילום: shutterstock)
הערכת סיכון כבר בהיריון
עם זאת, החוקרים מדגישים כי למחקר יש גם מגבלות שחשוב להביא בחשבון. הם מציינים כי מדובר במחקר בודד שטרם אומת בקבוצות נוספות של נשים הרות ממדינות אחרות. לדברי ד"ר פיש-שוולב, "דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא כי המעקב אחר עקומת הגדילה של הילדים לא התבצע לאורך זמן, אלא בנקודת זמן אחת - בגיל שנתיים בלבד".
עוד הם מוסיפים כי במחקר לא נאספו נתונים על תזונת הילדים עצמם, גורם שעשוי להשפיע על תוצאות המשקל. "כך למשל, ייתכן שהעדפת שלגונים על פני יוגורט אצל האם משקפת רמת מודעות ואורחות חיים משפחתיים נוספים, שעשויים להשפיע על נטיית הצאצא לעודף משקל", מציין ד"ר עובדיה. בנוסף, ד"ר פרדייס ויט מדגישה כי "חלק מהנתונים ששימשו לאימון המודל היו נתונים סינתטיים, שנוצרו על ידי האלגוריתם לצורך הגדלה ואיזון של מספר המקרים - נתון שמחייב זהירות בהכללת הממצאים".
אחרי המספרים, המודלים והמגבלות, עולה גם השאלה הרחבה יותר: כיצד נתונים אלו יוכלו לשרת אותנו למניעת אחת המגפות הגדולות של המאה ה-21. כאן, לדבריו של ד"ר יניב, עשויה להימצא אחת התרומות המשמעותיות של המחקר. "יכול להיות שהחידוש כאן הוא ביכולת לעזור למקבלי החלטות - רופאות, רופאים, דיאטניות ודיאטנים לתכנן טוב יותר כבר בשלב ההיריון את נושא המשקל של הצאצא", אומר ד"ר עובדיה.
"זה יכול לאפשר בעתיד פרופיל סיכון אישי לכל אישה הרה, ובעקבות זה לתת טיפול ממוקד, כולל המלצות תזונה מותאמות אישית", הוא מפרט, "הרווח של כולנו הוא שאולי נוכל למנוע מראש, בשאיפה, עודף משקל אצל הצאצא - בעיקר באמצעות תכנון נכון יותר של ההיריון. זה כלי שיכול להיות טוב מאוד, כי יש כאן סיוע של בינה מלאכותית, וזה עשוי לחסוך שאלות וזמן לזיהוי הנטייה. כלומר ,יש כאן תקווה 'להקדים תרופה למכה' אם כלי כזה יפוּתח".
המחקר בוצע על ידי צוות רב-תחומי הכולל את ד"ר סימון שנהב, פרופ' אייל ענתבי, ד"ר טטיאנה קצלך, ד"ר דב גפל, ד"ר יניב עובדיה, פרופ' נטליה בילנקו, ד"ר אורית מצא, ד"ר נעמה פיש-שוולב, ד"ר אביגיל פרדייס ויט, גב' שני רוזן, גב' יעל אברהמי-בניונס, ד"ר לודמילה גרויסמן, ד"ר אפרת רורמן, מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, משרד הבריאות, מרכז שניידר לרפואת ילדים, המרכז הרפואי לוינשטיין בכללית שירותי בריאות, המכללה האקדמית עמק יזרעאל ובית הספר לתזונה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
