כשמסתכלים על מוח של חולה אלצהיימר באמצעות MRI, רואים ניוון מוחי – כלומר, הצטמקות הדרגתית של המוח. אובדן חומר של המוח דומה לאובדן חומרה במחשב, שגורם לאובדן תוכן.
עוד על אלצהיימר:
שיטות הדמיה מתוחכמות מאפשרות גם לזהות משקעים של חלבונים במוח החולה. אלו נחלקים לשתי קבוצות: משקעים המכילים את החלבון טאו, ומשקעים של חלבון קטן הנקרא עמילואיד. בעבר התברר שמוטציות בעמילואיד ובחלבונים הקשורים אליו עוברות בתורשה וגורמות למחלה, אבל מוטציות אלה הן מאוד נדירות ומופיעות רק אצל חלק קטן של החולים.
2 צפייה בגלריה
חקר אלצהיימר
חקר אלצהיימר
חקר האלצהיימר מתקדם. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אצל רוב החולים, גורם הסיכון העיקרי לאלצהיימר הוא הזיקנה. הרפואה המודרנית והקפדה על אורח חיים בריא (תזונה נכונה, מדדי בריאות תקינים, סביבה נעימה, השכלה רחבה, חיי חברה ותרבות מגוונים) יכולות להגן על המוח שלנו, אבל גם לגנטיקה יש תפקיד, וקיימים גנים וחלבונים המהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה.
אז איך מתפתחת אלצהיימר, ומהו הממצא המפתיע שהתגלה באחד המחקרים? לפניכם שאלות ותשובות בנושא.

מה הגורם להצטמקות המוח?

הצטמקות המוח באלצהיימר מתחילה באיבוד הסינפסות - הקשרים בין תאי המוח – ומתפתחת עד למותם של התאים. משקעים של עמילואיד וטאו קשורים לתהליכים רעילים. התרופות הראשונות שפותחו נגד הידרדרות התודעה באלצהיימר מטפלות בעידוד הקשר בין תאי המוח - טיפול שמזכיר תיקון של קשר טלפוני קווי שמתנתק בגלל התיישנות החוטים המקשרים. אבל הטיפול הזה אינו מספיק ואינו מונע את תהליך הניוון, שכן הוא לא מחליף את התאים שמתו. מתברר גם שהמוח של החולה צובר מוטציות במהלך ההזדקנות, ואלה יכולות לזרז את התקדמות המחלה.
דור שני של תרופות, שמפותח כיום, תוקף את משקעי העמילואיד. במחקרים שנערכים זה 30 שנה מנסים למגר את המחלה על ידי חיסון נגד העמילואיד. הממצאים מראים שצריך להתחיל עם החיסון מוקדם מאוד בתהליך המחלה, וגם אז יש תופעות לוואי הפוגעות בנימי דם במוח. עוד מתברר כי סילוק משקעי העמילואיד קשור גם הוא בהצטמקות המוח. ועדיין, המחקרים הקליניים מעלים שיש שיפור במצבם של המטופלים, והתרופות כבר אושרו על ידי ה-FDA בכפוף למעקב באוכלוסייה המטופלת.

איך משפיע הגן ADNP על התפתחות המחלה?

במחקרים שערכנו באוניברסיטת תל אביב גילינו גן שקראנו לו ADNP. הגן הזה חיוני להתפתחות המוח בכך שביכולתו להגן מפני היווצרות משקעים של טאו המאפיינים אלצהיימר ומחלות נוספות. התברר גם שהוא משפיע באופן שונה על המוחות של שני המינים, והערכנו שהממצא הזה עשוי לתת תשובה לשאלה, מדוע אלצהיימר פוקדת יותר נשים מגברים. מצאנו גם שלגן ADNP יש ביטוי משמעותי באזור של המוח הקשור לכישורי זיכרון ולמידה - כישורים שאובדים אצל חולי אלצהיימר. להפתעתנו, אצל גברים מצאנו קצת יותר ADNP בחלק זה של המוח בהשוואה לנשים. מחקרים נוספים העלו כי הגן הזה אחראי, בין היתר, על בקרה של גן אחר, הנחשב לגורם סיכון עיקרי לאלצהיימר ומתבטא גם הוא במוח.
2 צפייה בגלריה
אלצהיימר דמנציה קשישה זקנה קשישים
אלצהיימר דמנציה קשישה זקנה קשישים
נשים לאחר גיל המעבר מהוות 70% מכלל חולי האלצהיימר
(צילום: shutterstock)
מסקנתנו הייתה שייתכן שהגן ADNP הוא אחד הגורמים להבדלים בין המינים בנטייה לחלות באלצהיימר. מצאנו גם שהכמות של הורמון המין הנשי, האסטרוגן, ושל הורמון המין הגברי, הטסטוסטרון, תלויה בכמות ה-ADNP המיוצרת בגוף הנקבה והזכר, בהתאמה.
חשוב לציין שנשים לאחר גיל המעבר מהוות 70% מכלל חולי האלצהיימר. אם בודקים את מוחן של החולות, רואים שאצל נשים שגיל המעבר החל אצלן מוקדם יותר, יש יותר משקעים של החלבון טאו. ככל שגיל המעבר מתחיל מאוחר יותר, יש פחות משקעים, והאישה מוגנת יותר מאלצהיימר. בעבר נמצא שהורמון הטסטוסטרון מגן על גברים מפני המחלה. כל אלה מעידים שרצוי להסתכל על נשים וגברים לחוד לצורך הבנה ומתן טיפול מיטבי.

האם יש קשר בין אוטיזם להבנת התפתחות אלצהיימר?

להפתעתנו, מתברר שכן. יש חפיפה גבוהה בין מוטציות המאפיינות ילדים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית לבין מוטציות במוחם של חולי אלצהיימר. נמצא כי למוטציות בגן ADNP יש תפקיד חשוב בהתפתחות המוח ובהגנה על מבנה תאי העצב במוח. כמו כן נמצא כי טיפול באמצעות מקטע קצר של החלבון ADNP, הנקרא דוונטיד, עשוי להגן על המוח מפני השפעת המוטציות ולסייע גם לחולי אלצהיימר. אנחנו שוקדים על פיתוח של הטיפול הזה.
פרופ' אילנה גוזספרופ' אילנה גוזס

האם הפער המגדרי קיים גם במחלות מוח נוספות?

מתברר שכן. פרקינסון, למשל, מחלת מוח ניוונית, נפוצה קצת יותר בקרב גברים, ואילו דיכאון נפוץ יותר בקרב נשים. בישראל סובלים מדיכאון כ-5.5% מהאוכלוסייה - 6.9% מהם נשים ו-4.1% גברים.
גם בסכיזופרניה, שנחשבת למחלת נפש, קיימים הבדלי מגדר, אבל הם מתהפכים עם הגיל: בתחילת החיים סובלים ממנה יותר גברים, ואחרי גיל 30 היא פורצת יותר בקרב נשים. אשר לאוטיזם – נמצא שבנים לוקים בו בשיעור גבוה פי 4 מבנות.
הכותבת היא מנהלת המעבדה ע"ש אלטון לנוירואנדוקרינולוגיה מולקולרית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וחברה במועצה המדעית של עמותת עמד"א (למען אנשים עם דמנציה ואלצהיימר)
פורסם לראשונה: 08:10, 12.07.23