באור צהוב, תחת תנאי סטריליות קפדניים, מתבצע מדי יום בבנק הלאומי לחלב אם של מד"א תהליך מדויק ושקט. חלב אם שנשאב בבתיהן של אימהות מניקות, נשמר בהקפאה ונאסף על ידי נציגי מד"א, מגיע למעבדות בקריית מד"א ברמלה ועובר סינון, סירקוז ופסטור לפי רגולציה מחמירה. רק לאחר בדיקות איכות קפדניות, סימון אצווה והקפאה במינוס 30 או 80 מעלות, יוצאים הבקבוקונים ליעדם – פגיות ובתי תינוקות חולים ברחבי הארץ, שעבורם כל מנה היא לעיתים שאלה של חיים או מוות.
במסדרון המעבדה קשה לפספס את התחושה שמדובר במקום חריג בנוף הרפואי. על "קיר שביל החלב" - אחד הקירות המכוסים במדבקות כוכבים - מופיע על כל מדבקה שמה של אם שבחרה לתרום חלב. מספר הכוכבים ממחיש עד כמה המערך הזה נשען על התגייסות אישית ושקטה. זהו מפעל הצלה שקט, כזה שלא נראה בכותרות, אבל עבור מאות פגים ותינוקות חולים הוא מכרה זהב אנושי של ממש. פגשנו את ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, מנהלת הבנק, שמלווה מקרוב את התהליך שמניב מדי חודש כ-350 עד 400 מנות חלב, ושבו חלב אם הופך למשאב מציל חיים.
מה קורה בבנק החלב של מד"א? פגשנו את ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, מנהלת הבנק
בימים אלה, על רקע מלחמת "שאגת הארי", מזכירים בבנק החלב שהוראת שעה של משרד הבריאות, שהוצאה לאחר 7 באוקטובר ונותרה בתוקף, קובעת שתינוק שמפונה לבית חולים כאלמוני יוזן כברירת מחדל בחלב מבנק החלב. ההנחיה חלה גם במקרים שבהם האם אינה יכולה, בשל הנסיבות, להניק או לספק חלב שאוב.
11 צפייה בגלריה
מאחורי כל מנה עומדת שרשרת תרומה שמתחילה בבית של אם מניקה ומסתיימת בעריסת פג הזקוק לה
(צילום: דוברות מד"א)
"ההוראה רלוונטית גם למשפחות שבהן האם נקראת לשירות מילואים או לשירות קבע, ואין ברשותה די חלב שאוב או מלאי במקפיא", מבהירה ד"ר ברנסבורג-צברי. "במצבים אלה הבנק מספק גיבוי ומעביר חלב לתינוק. כל תינוק שחלב אימו אינו נגיש עבורו בשל הנסיבות, זכאי לחלב מהבנק".
בנק החלב: מכרה זהב אנושי ומציל חיים
מאחורי כל בקבוקון חלב שמגיע לפגייה עומדת שרשרת ארוכה ומבוקרת, שמתחילה בבית של אם מניקה שמבקשת לתרום: "אימהות לתינוקות בריאים פונות לבנק החלב, ממלאות שאלון ועוברות ריאיון רפואי, ולאחר מכן מגיעה מתנדבת מטעם הבנק אל ביתן, כדי להתרשם שהתינוק בריא ומשגשג ושסביבת הבית עומדת בסטנדרטים של תחזוקה והיגיינה", מספרת ד"ר ברנסבורג-צברי.
11 צפייה בגלריה
ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, מנהלת בנק החלב, מלווה מקרוב כל שלב בתהליך, מהתרומה הביתית ועד לרגע שבו הבקבוקון מגיע לפגייה
(צילום: שאול גולן)
רק לאחר האישור הזה יוצאת התרומה לדרך: "היולדות שואבות את עודפי החלב במשאבה אישית מאושרת, מעבירות אותו לשקיות ייעודיות שמספק הבנק ושומרות אותו בהקפאה, עד שנציג מד"א מגיע לאיסוף". כל שקית מסומנת בקפידה - נפח, שם, תאריך השאיבה ואירועים חריגים - ומשם ממשיך החלב, בתנאי קירור, אל הבנק עצמו, שם הוא עובר מסלול מוקפד וטכנולוגי עד שהוא מוכשר לשימוש עבור התינוקות הזקוקים לו.
ד"ר ברנסבורג-צברי: "בישראל נולדים מדי שנה כ-15 אלף פגים, שחלקם במשקל גוף נמוך במיוחד. עבור תינוקות אלה, חלב אם אינו רק מזון, הוא מקור לנוגדנים ולמרכיבים חיסוניים המסייעים בהגנה מפני מחלות, תורמים לבניית מערכת החיסון ומקדמים את הבשלת המערכת המוחית והגוף. בדומה למנת דם, מנת חלב היא רקמה אנושית. יש בה תאי גזע ותאי דם לבנים, ואין לה תחליף"
"מרגע שמנת החלב נכנסת בשערי הבנק, היא יוצאת למסלול קפדני ומפוקח שאין בו קיצורי דרך", אומרת ד"ר ברנסבורג-צברי. "כל מנה עוברת סינון ועיבוד תחת רגולציה מחמירה, הכוללת דיגום, סירקוז ופסטור, ורק לאחר בדיקת איכות אחרונה ניתן האישור שהיא בטוחה לשימוש. אז מטביעה עובדת מעבדה ברקוד אצווה על כל בקבוקון, והחלב עובר להקפאה עמוקה - במינוס 30 או 80 מעלות - שם הוא נשמר לתקופה של תשעה חודשים עד שנה".
יש הרבה חלב שנפסל בדרך?
"יש חלב שנפסל בגלל זיהומי מזון. לא המון, אבל זה קורה. הפסילות מתרחשות כאשר החלב לא עומד במדדים שנקבעו על ידי משרד הבריאות והנהלים המקובלים בעולם. מדובר בזיהומים חיידקיים - אי-קולי, סלמונלה ואחרים. כל מטבח שבו מכינים אוכל, גם בבית שמקפיד על ניקיון, אינו סביבה סטרילית. מזהמים קיימים בירקות, בביצים ובבשר, והם עלולים לחדור לעיתים גם לחלב אם".
11 צפייה בגלריה
כל בקבוקון עובר תהליך קפדני של בדיקות, סינון ופסטור לפני שהוא מגיע לפגיות ברחבי הארץ
(צילום: דוברות מד"א)
אחר כך, בין חדרי המעבדה, שכל אחד מהם מיועד לשלב אחר בתהליך ופועל תחת תנאי סטריליות קפדניים, מתערבל החלב במכלים גדולים, עובר סירקוז ופסטור, ומוזרם דרך פיית צינור דקה אל הבקבוקונים. את כל העבודה מלווה אור צהוב, לא במקרה: "מגע של אור רגיל על חלב אם עלול לפגוע באיכותו, וכדי לשמר את הוויטמינים ושאר המרכיבים החיוניים – במיוחד עבור תינוק חולה או קטן – מקפידים בבנק לעבוד בתאורה שמגינה על כל טיפת חלב", מסבירה ד"ר ברנסבורג-צברי.
איזה תהליך החלב עובר אצלכם?
"התהליך מתחלק לשלושה חלקים עיקריים", מפרטת ד"ר ברנסבורג-צברי. "שלב קבלת החלב והעיבוד הראשוני הוא ידני: החלב מגיע בשקיות, מנקים, בודקים, מעבדים ושולחים למעבדה". השלב הבא כבר נראה אחרת. "כשהמנה נמצאת מתאימה, עוברים לחדר הפסטור. בעבר עבדו שם שתי עובדות, והיום מילוי הבקבוקים מתבצע באופן רובוטי. העובדת מבצעת את ההכנות ומוודאת שהכול תקין ונקי".
לדבריה, השילוב בין ידני לרובוטי הוא הכרחי. "בישראל כוח האדם יקר, והרובוט מסייע מאוד – גם בחיסכון בכוח אדם וגם בכך שקל יותר לשמור כך על היגיינת עבודה".
מה הגורם המרכזי ביותר שמגביל היום את מספר התורמות לבנק החלב?
"קודם כל, לא כל אישה שילדה יכולה לתרום חלב. בניגוד לדם, כאן יש גם 'תורם שקט' – התינוק של האם התורמת – וחובה לוודא שהתרומה לא תפגע בו".
הגורם הבסיסי ביותר, לדבריה, הוא שיעור ההנקה המוצלחת בישראל, שאינו גבוה במיוחד. מעבר לכך נבחנת גם המסוגלות של האם עצמה: "צריך לוודא שהיא פנויה רגשית, שהיא יכולה לטפל במשפחה שלה וגם לשאת את העומס הנוסף של תרומת חלב, ושאין פגיעה בתינוק – שאין מחסור ושיש ייצור חלב מספק וטוב. במערך הזה מעורבים תמיד שני תינוקות: תינוק חולה שזקוק לחלב, ותינוק בריא. התפקיד שלנו הוא לשמור על איזון בין הצרכים של שניהם".
המפגש המרגש בין האימהות אחרי 7 באוקטובר
במפגש מרגש בין נטלי לולו שמריז (30), תושבת כפר עזה שפונתה מביתה ב-7 באוקטובר, לבין שלומית שקד (31) ממרכז הארץ – אם טרייה שתרמה חלב אם לבנק החלב של מד"א – התגלמה באופן מוחשי חשיבותו של הבנק בשעת חירום, כגשר אנושי שמחבר בין אימהות זרות ברגעים שבהם כל טיפת חלב הופכת לעוגן של חיים.
11 צפייה בגלריה
בכל חודש מניב הבנק מאות מנות חלב, שכל אחת מהן עשויה להיות קריטית עבור תינוק במצב רפואי מורכב
(צילום: דוברות מד"א)
"צריך לוודא שהאם פנויה רגשית, שהיא יכולה לטפל במשפחה שלה וגם לשאת את העומס הנוסף של תרומת חלב, ושאין פגיעה בתינוק – שאין מחסור ושיש ייצור חלב מספק וטוב. במערך הזה מעורבים תמיד שני תינוקות: תינוק חולה שזקוק לחלב, ותינוק בריא. התפקיד שלנו הוא לשמור על איזון בין הצרכים של שניהם"
"את מלאכית, את נקודת האור היחידה שיש לי בימים הקודרים שאני ומשפחתי עוברים, מאז שעקרו אותנו מהבתים שלנו. תרומת החלב שלך, ושל כל תורמת – היא עבודת קודש", אמרה נטלי לשלומית באותו מפגש, שנערך בפברואר 2024 ופורסם ב"ידיעות אחרונות".
מאחורי הרגע המרגש הזה עומד סיפור שהחל ב-7 באוקטובר, כאשר נטלי נכנסה עם בעלה, בתם יהלי בת השנתיים ושתי הכלבות לממ"ד, כשהיא בשמירת היריון בשבוע ה-26. "נשארנו בממ"ד 22 שעות בלי מים, בלי אוכל ובלחץ עצום מהצעקות בערבית ששמענו קרוב לחלון ומהיריות הבלתי פוסקת", סיפרה. כתוצאה מהלחץ והמועקה שחשה לאחר הפינוי והאובדן, התדלדל החלב של נטלי ולא היה כשיר – והיא מצאה את עצמה אם לפג שנזקק לחלב אם.
בינתיים, בביתה בראש העין מגלה שלומית, שעשרה חודשים לפני כן ילדה את בתה הראשונה, שהיא התברכה בשפע חלב דשן. "בעלי, שיריונר מיל', גויס. גם אני רציתי לתרום למאמץ המלחמתי, וכך נחשפתי לבנק החלב של מד"א. התינוקת שלי ניזונה היטב וגדלה וכבר לא הייתה זקוקה לכמות חלב גדולה, אז שאבתי והעברתי לבנק החלב".
11 צפייה בגלריה
ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, מנהלת הבנק, עם ה"גביע הקדוש" - בקבוק חלב אם שמוחזק בהקפאה עמוקה
(צילום: שאול גולן)
"חלב אם הוא כמו מנת דם"
החשיבות של חלב אם מוכרת זה שנים במחקר הרפואי, אבל עבור פגים היא מקבלת משמעות מצילת חיים של ממש. "כעשרה אחוזים מכלל הלידות בעולם הן לידות פגים, ובישראל נולדים מדי שנה כ-15 אלף פגים, שחלקם במשקל גוף נמוך במיוחד", מדגישה ד"ר ברנסבורג-צברי. "עבור תינוקות אלה, חלב אם אינו רק מזון, הוא מקור לנוגדנים ולמרכיבים חיסוניים המסייעים בהגנה מפני מחלות, תורמים לבניית מערכת החיסון ומקדמים את הבשלת המערכת המוחית והגוף. בדומה למנת דם, מנת חלב היא רקמה אנושית. יש בה תאי גזע ותאי דם לבנים, ואין לה תחליף".
את הרקמה החיונית הזו תורמות נשים מניקות שמסוגלות לשאוב 100–200 סמ"ק חלב ביממה, בתקופה שבין שלושה לתשעה חודשים לאחר הלידה. מנתוני מד"א עולה כי במהלך שנת 2025 סיפק בנק החלב כ-4,200 ליטר חלב אם לפגים נזקקים בכל רחבי הארץ ולתינוקות חולים בבתיהם, כשמעגל התורמות משקף את כלל האוכלוסייה בישראל.
11 צפייה בגלריה
תחת תאורה צהובה ותנאי סטריליות מחמירים, מעובד חלב האם כך שישמור על מרכיביו החיוניים עבור תינוקות חולים ופגים
(צילום: דוברות מד"א)
"מאז 7 באוקטובר 2023 הבנק פועל במתכונת חירום. במהלך הלחימה סופקו כ-2,400 ליטר חלב לתינוקות יתומים ולתינוקות שאמותיהם נפצעו או גויסו, ובצד זאת ממשיכים להגיע גם מקרים חריגים בשגרה – כמו אותו אב שפנה אליהם לאחר שאשתו נפטרה מיד אחרי הלידה"
ברוב המקרים, הקשר בין התורמות לבנק החלב אינו חד-פעמי. לדברי ד"ר ברנסבורג-צברי, משך התרומה הממוצע עומד על ארבעה עד חמישה חודשים, אם כי יש גם חריגות. "אחת לחצי שנה יש צורך בבדיקות דם חוזרות, ולכן הקשר עם התורמות הוא מתמשך", היא מסבירה. "התורמת הוותיקה ביותר שלנו תרמה במשך שנתיים וקצת, ולצד זאת יש גם אימהות שבוחרות לתרום פעם אחת בלבד".
הבנק, היא מדגישה, מקפיד שלא להפעיל לחץ. "אנחנו לא לוחצים על אף אחת לתרום. מצד אחד שואפים לזמינות, ומצד שני מקפידים שלא להפעיל כפייה או לחץ מכל סוג".
כשיש קפיצה בביקוש, איך נקבעת הקדימות?
שאלת הקדימות בין תינוקות ופגים, לדבריה, כמעט ולא נבחנה בפועל. "לשמחתי, עד היום זה היה תיאורטי בלבד", היא אומרת. "עמדנו בכבוד בכל ההקפצות. בחודש שעבר הייתה דרישה ל-310 ליטר, החודש אנחנו כבר קרובים ל-500 ליטר".
11 צפייה בגלריה
גם בימי חירום והסלמה ביטחונית ממשיך הבנק לפעול בכוננות מלאה, כדי להבטיח אספקה רציפה לתינוקות הזקוקים לכך
(צילום: דוברות מד"א)
הקפיצות, לדבריה, אינן קשורות רק לחירום. "אתמול למשל פנו מפגייה מאוד קרובה וביקשו בדחיפות 20 ליטר, כי בלילה אחד נולדו שני זוגות תאומים ועוד תינוק אחד קטן מאוד". עקרון התיעדוף ברור: "בחלב שמיועד לבתי חולים ולפגיות, התיעדוף תמיד יהיה לפי מצב רפואי – פגים במשקל נמוך מאוד, תינוקות אחרי ניתוחים ומצבים רפואיים מורכבים, שעבורם זה ממש הצלת חיים. בחלב שמיועד לתינוקות בקהילה, לא ליילודים, כיום אין בעיית תיעדוף, ובמהלך המלחמה ניסינו להקדים מקרים אקוטיים יותר".
הבנק שפועל גם תחת אש
מאז 7 באוקטובר 2023 פועל הבנק במתכונת חירום: "במהלך ימי הלחימה סופקו כ-2,400 ליטר חלב לתינוקות יתומים ולתינוקות שאמותיהם נפצעו או גויסו, ובצד זאת ממשיכים להגיע גם מקרים חריגים בשגרה - כמו אותו אב שפנה אליהם לאחר שאשתו נפטרה מיד אחרי הלידה".
אף שבתקופות חירום משתנה אופן העבודה, הדרישות עצמן אינן מתרככות. "במצבי חירום אנחנו מורידים את הנפח המינימלי שנדרש לאיסוף ולתרומה", אומרת ד"ר ברנסבורג-צברי. "בנוסף, כדי לא לסכן אימהות ביציאה מהבית, אנחנו מגיעים אליהן - עושים בדיקות דם ואוספים את החלב בבית. אבל הדרישות עצמן לא משתנות: הן בינלאומיות וקשיחות".
מאחורי כל החלטה מי זכאי למנת חלב עומדת מדיניות ברורה שקבע משרד הבריאות, אבל בשטח, כפי שמדגישה ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, זו כמעט תמיד הכרעה גורלית. "ברוב המוחלט של המקרים - כ-99% - מדובר בפגים שנולדו עם בעיות בריאות מורכבות: כאלה שהגיעו לעולם לפני שבוע 32, במשקל גוף נמוך מ־1.5 קילוגרם, או במצבים שבהם האם מנועה מכל סיבה מהנקת התינוק או התינוקת".
את המדיניות הזו מיישם הבנק הלאומי לחלב אם של מד"א, הפועל מקריית מד"א ברמלה בסמיכות לבנק הדם - שני גופים המוגדרים נכסים אסטרטגיים. מאז הקמתו בשנת 2019, בשיתוף משרד הבריאות, יישרה ישראל קו עם המדינות המפותחות ברחבי העולם והצטרפה למיזם חיוני, שמספק לפגים ולתינוקות החולים ביותר משאב שאין לו תחליף.
