מד סוכר רציף, שנועד במקור לחולי סוכרת, הופך באחרונה לפריט פופולרי גם בקרב אנשים בריאים שמעולם לא אובחנו במחלה. אך האם הטכנולוגיה הזו, שבעבר הייתה זמינה רק באישור רפואי, אכן מועילה לציבור הרחב? ד"ר יבגני מושקוביץ, רכז תחום סוכרת של כללית במחוז דן פתח תקווה, הזהיר בריאיון לאולפן ynet ששימוש גובר במכשירים אלו בקרב אנשים ללא גורמי סיכון רפואיים אינו מבוסס מדעית, עלול להוביל לפרשנות שגויה של נתונים ואף לעורר חרדה מיותרת.
מד גלוקוז, לא רק לחולי סכרת - ראיון לאולפן - ד"ר יבגני מושקוביץ
(צילום: ירון ברנר)
ד"ר ריאד טאהר, אנדוקרינולוג בכיר מהמכון האנדוקרינולוגי בקריה הרפואית רמב"ם, מוסיף כי "למי שאינו חולה סוכרת, מומלץ לעקוב אחר פרמטרים מטבוליים כמו משקל, רמות סוכר בצום, שומנים בדם והמוגלובין מסוכרר. ברוב המקרים זה מספיק כדי להעריך את המצב המטבולי".
שימוש מיותר וחסר תועלת
חיישני סוכר נמצאים בשימוש תחום הרפואה מזה לא מעט זמן. "מדובר במכשירים שמצמידים לגוף ובודקים את רמת הסוכר באופן רציף", מסביר ד"ר טאהר. "יש אינטראקציה בין הקצה של החיישן לבין הנוזל הבין-תאי התת-עורי וזה מאפשר לחיישן לאמוד את ערכי הסוכר. עם זאת, חשוב לציין כי החיישן משקף את הסוכר שהיה בדם 15 דקות לפני כן. אנו מסבירים למטופלים שיש קצב שינוי מסוים לאחר קבלת האינסולין, אף הוא לא זהה בדיוק לקצב שרואים בחיישן".
לדברי המומחים, כאשר מדובר באדם חולה סוכרת, המכשירים מאפשרים מעקב צמוד אחר רמות הסוכר בדם שמאפשר להם להיות עם האצבע על הדופק – אלמנט קריטי לחולי סוכרת באשר הם. "חולי סוכרת בהחלט מרוויחים מהשימוש במד סוכר רציף, כי אנחנו רואים את רמות הסוכר לאורך כל היום – גם בשעות שבהן המטופל לא מודד עם מד סוכר רגיל. החיישן מבצע מאות מדידות במהלך היממה, וזה נותן לנו תמונה של מה שקורה באמת, למשל בלילה או אחרי ארוחות", מתאר ד"ר מושקוביץ.
לדבריו, "במקום לדקור את עצמו, המטופל מקבל את המידע הזה דרך בלוטות', רידר או טלפון חכם, וזה מאוד עוזר לנו לאזן אותו, במיוחד אם הוא מטופל באינסולין. אנחנו יכולים לשנות את התוכנית הטיפולית, להעלות או להוריד אינסולין, ולמנוע אירועים של נפילות או עליות סוכר".
לדברי ד"ר טאהר, בארץ יש כמה סוגים שונים של חיישנים המותאמים באופן אישי לכל חולה סוכרת בהתאם לסוג המחלה. "אנשים עם סוכרת סוג 1 זכאים תמיד לקבל חיישן סוכר רציף. אנשים עם סוכרת מסוג 2, אם הם מטופלים עם אינסולין ארוך וקצר טווח, יכולים לקבל אישור לסוג אחד מסוים של חיישנים. אגב, גם נשים עם סוכרת בהיריון (בין אם טרום הריונית או סוכרת הריונית), זכאיות לקבל חיישן סוכר רציף".
ומה לגבי אנשים בריאים? לדבריו ד"ר מושקוביץ, אין בכך שום תועלת: "אין לזה שום תרומה. רמות הסוכר משתנות אצל אדם בריא כל הזמן, כמו לחץ דם או דופק", הוא אומר, "אנחנו נראה את התנודות, את העליות והירידות, שהן תוצאה של כל דבר כמעט – שינוי מזג האוויר, סטרס, אכילה, שינה או שתייה. אלה תנודות נורמליות, ולא נוכל ללמוד מהן שום דבר".
ד"ר ריאד טאהרצילום: הקריה הרפואית רמב"םלדבריו, גם אם הנתונים נראים מדעיים ומדויקים, הפירוש שניתן להם אצל אנשים בריאים עלול להיות מטעה. "אין לזה משמעות. בן אדם הוא לא מכונה מתוכנתת. הסוכר משתנה כל שנייה בגלל השפעות חיצוניות, הורמונים, מזון, שינה או סטרס. ככה הגוף צריך לפעול. ולכן, בעיניי זה מיותר לחלוטין".
הוא מוסיף: "כשאנחנו ממליצים על משהו, אנחנו נשענים על מחקרים קליניים, על רפואה מבוססת ראיות, ובשום מקום לא כתוב שכדאי לאדם בריא ללכת ולמדוד סוכר כשהכול תקין. רק אם יש לאדם גורמי סיכון, כמו למשל הורים או קרובי משפחה מדרגה ראשונה שחולים בסוכרת, אולי יש הצדקה לבדוק, במקרה שקיים חשד לסוכרת סמויה. אבל מלבד זה, אין בזה שום תועלת. זה פשוט טרנד".
לא צריך להיות מחוברים 24/7
גם ד"ר טאהר מסכים כי אין כיום התוויה רפואית לשימוש קבוע בחיישני סוכר בקרב אנשים בריאים, אך מדגיש כי במקרים מסוימים, החיבור הזמני למכשיר עשוי לספק מידע חשוב.
הוא מציין כי ישנם מקרים שבהם תוצאות בדיקות הדם אינן חד-משמעיות או שמתקיים חשד לסוכרת סמויה ובמצבים כאלה, חיבור זמני לחיישן עשוי לעזור. "אפשר ללמוד מהחיישן איך הגוף מגיב למזון ולפעילות גופנית, לראות את ההשפעה המיידית ולגבש מסקנות אישיות על אורח החיים. בשביל זה לא חייבים להיות מחוברים כל הזמן - מספיק שבועיים כדי להבין את דפוסי הסוכר בגוף, ולחזור על זה אחת לכמה חודשים אם צריך".
לצד זאת, הוא מזהיר ממגבלות הטכנולוגיה: "יש לי מטופלים שניסו את החיישנים האלה לתקופה קצרה, וזה בהחלט עזר להם לשנות הרגלים. אבל צריך לזכור שהדיוק של החיישנים לא תמיד מוחלט. לפעמים הם מצביעים על סוכר נמוך כשהוא בכלל תקין, וזה עלול לגרום לחרדה או לצריכת סוכר לא נחוצה. לכן חשוב להבין את המגבלות של המכשיר, ולא לפתח התנהגות אובססיבית סביבו".
