רק גברים מתחת לגיל 38 יוכלו לתרום זרע, מספר המשפחות שיכולות לקבל תרומה מאותו תורם יוגבל ל-12, כל נתרמת תוכל לדעת אם התורם כֹּהֵן או נפסל להינשא ברבנות. משרד הבריאות מפרסם הבוקר (ג') להערות ציבור חוזר חדש בנושא ניהול בנקי הזרע בישראל - לראשונה מאז 2007. בחוזר החדש, שמגיע על רקע אירועים חריגים בארץ ובעולם של לידת ילדים חולים ממוטציות גנטיות שלא זוהו בתורמים, הוגדרו גם תנאים רפואיים מינימליים חדשים לקבלת תורמים והוטלה דרישת דיווח למשרד הבריאות על כל ממצא גנטי בצאצאים.
כמו כן, הוגדרו תנאים רפואיים מינימליים לקבלת תורמים, בהם קבלת מידע רפואי מלא מהתיק הרפואי בקופת החולים, לרבות מידע פסיכיאטרי וגנטי, והוטלה דרישת דיווח למנהל בנק הזרע הרלוונטי ולמשרד הבריאות על כל ממצא גנטי כדי למנוע מחלה בצאצאים נוספים.
עד היום לא הייתה הסדרה להגבלת מספר המשפחות לתורם זרע, כלומר אין חוק שמגדיר במפורש מהו המספר המרבי של משפחות שיכולות להשתמש בתרומות של תורם יחיד. כל בנק זרע קבע לעצמו את הסף, מתוך מטרה לצמצם את הסיכון לקשרי משפחה סמויים - למשל נישואים בין אחים למחצה. החוזר החדש מגדיר לראשונה את הנושא ומגביל כאמור ל-12 את מספר המשפחות שיוכלו לקבל תרומה מאותו תורם, ובנוסף לחמש נשים שמעוניינות בשימור פוריות בלבד.
"בחוזר הקודם היה כתוב להימנע מתרומות זרע רבות, אבל כעת אנחנו מגדירים את זה בצורה מדויקת", הסבירה פרופ' טליה אלדר גבע, מנהלת המחלקה לפריון והולדה במשרד הבריאות, בתדרוך לכתבים. "החשבון שעשינו דומה לחשבון שנעשה בבנקי זרע בחו"ל שמתייחס למספר הצאצאים ביחס לאוכלוסייה. באופן תיאורטי אם רוצים לוודא ב-100% שלא יהיו נישואי קרובים, אז תורם אחד למשפחה אחת, ויש בעולם מקום אחד שמציע זאת תמורת 250 אלף דולר - זה לא מעשי או מציאותי בשל הבדיקות הרבות שצריך התורם לעשות. המספר 12 מתאים לחישובים שנעשו בבנקי זרע בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה".
החשש המרכזי: מחלות גנטיות
לדבריה, בניגוד למה שסברו בעבר, החשש המרכזי אינו נישואי קרובים, שכן קיים מנגנון שמאפשר לצמצם למינימום את הסיכון. הבעיה המרכזית נעוצה דווקא במחלות גנטיות. "עיקר הבעיה שאנחנו ערים לה היום היא מחלות גנטיות שיכולות לעבור לצאצאים. גם עם כל הבדיקות שאנחנו מחייבים לעשות היום, אנחנו יודעים שאין לנו את כל הכלים לאבחן את כל המחלות הגנטיות שעלולות להיות, ולכן הגענו למספר הזה", אמרה.
מלבד הגבלת מספר המשפחות לתורם זרע, בחוזר החדש הוגדרו תנאים רפואיים מינימליים לקבלת תורמים. אלו כוללים קבלת מידע רפואי מלא מהתיק הרפואי בקופת החולים, לרבות מידע פסיכיאטרי וגנטי, דרישה לבדיקות גנטיות מקיפות וכן דרישה לשמור DNA לצורך ביצוע בדיקות גנטיות בעתיד. "אנחנו יודעים שלא ניתן לבצע את כל הבדיקות הקיימות, ולכן חשוב שיישמר DNA לעתיד", הסבירה פרופ' אלדר גבע. לדבריה, כל הדרישות הללו מתייחסות הן לתורמי זרע בארץ והן לתורמי זרע מחו"ל.
במשרד הבריאות מציינים כי בשל האחריות שמוטלת על מנהלי בנקי הזרע לבצע את ההתאמה בין התורם לנתרמת, מגדיר הנוהל החדש דרישה מהנתרמות לבצע לפחות את הבדיקות הגנטיות שבסל הבריאות. המידע יאפשר את התאמת התורם לנתרמת על מנת להקטין למינימום את הסיכון למחלות גנטיות בצאצאים.
לצורך צמצום לידת ילדים חולים, החוזר אף מטיל דרישת דיווח למנהל בנק הזרע הרלוונטי ולמשרד הבריאות על כל ממצא גנטי או שעשוי להיות גנטי בצאצאים מתרומת זרע, כדי לבחון את המשך השימוש בתרומה ולמנוע מחלה בצאצאים נוספים.
האם הילד ממזר?
נקודה מעניינת נוספת היא הוספת פירוט המידע המינימלי שיינתן על התורם לנתרמות, לרבות דת לפי הצהרתו ומידע הלכתי נוסף אם נמסר - כלומר אם התורם כהן, או אם ידוע לו שהוא פסול קהל או יוחסין או אם סורב להינשא ברבנות.
בתגובה לשאלת ynet הסבירה פרופ' אלדר גבע כי "מדובר במה שיקרה לילד שיוולד - אם חלילה האב הוגדר על ידי הרבנות כממזר, זה נמשך עד עשרה דורות, , כמו שאנחנו יודעים. כלומר גם הילד עלול להיחשב כממזר, ויש הרבה נתרמות וגם בני זוגן שמאוד חשוב להם לדעת שהתורם לא נפסל ולא סורב להינשא ברבנות. אם הוא מצהיר שהוא לא יהודי, זה רלוונטי לחלק גדול מהאנשים שנזקקים לתרומת זרע".
בחוזר החדש הוסדרו גם הכללים לניהול מאגר תורמי הזרע במשרד, כדי למנוע אפשרות שתורם זרע יתרום ביותר מבנק אחד ולאפשר העברת מידע באופן מאובטח בין הבנקים על ממצאים גנטיים ואחרים שנמצאו בצאצאים.
פרופ' אלדר גבע הסבירה עוד כי למרות שנכון להיום ניתן לתת ולקבל בישראל רק תרומה אנונימית, החוזר מגדיר כי נתרמת ותורם זרע יוכלו לציין בטופס ההסכמה כי הם מעוניינים לשקול לאשר שהתרומה תהפוך לתרומת זרע שאינה אנונימית, בכפוף לכל דין ובהתאם למצב המשפטי שיחול באותה עת. כמו כן, יתאפשר בירור קרבת משפחה בין בני זוג שאחד מהם או שניהם נולדו מתרומת זרע.
באשר לגיל התורמים, החוזר החדש מגדיר כאמור שגברים עד גיל 38 יוכלו לתרום זרע, וכי תורם נשוי או ידוע בציבור יצטרך להצהיר שיידע את אשתו או בת זוגו, מה שיפחית את הסיכון לנישואי קרובים בין הצאצאים. החוזר מתייחס גם להקלות במנגנון היבוא ובבירוקרטיה - כך שמשניתן אישור ייבוא מבנק זרע בחו"ל, יוכלו כל בנקי הזרע בארץ שיש להם רישיון לייבא מאותו בנק.
ד"ר הגר מזרחי: "החוזר המעודכן מציג מסגרת מקצועית עדכנית, הנשענת על ידע רפואי מתקדם וניסיון מצטבר, תוך חיזוק ההגנה על בריאות הנתרמות והצאצאים ושמירה על זכויות התורמים"
ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות ד"ר הגר מזרחי אמרה כי "עדכון החוזר מהווה צעד משמעותי בהצבת סטנדרט רפואי ואתי גבוה בתחום רגיש ומורכב זה. החוזר המעודכן מציג מסגרת מקצועית עדכנית, הנשענת על ידע רפואי מתקדם וניסיון מצטבר, תוך חיזוק ההגנה על בריאות הנתרמות והצאצאים ושמירה על זכויות התורמים. לצד זאת, החוזר כולל התאמות נדרשות לשינויים החברתיים של השנים האחרונות תוך שהוא מפחית רגולציה עודפת במקומות שבהם הדבר מתאפשר - מבלי להתפשר על בטיחות, איכות ושקיפות. מדובר במהלך שיחזק את אמון הציבור ויבטיח טיפול אחראי, בטוח ואיכותי המותאם למציאות העכשווית".
בישראל רשומים כיום 17 בנקי זרע הפועלים בפיזור ארצי - 16 בבתי חולים (מהם שלושה בבתי חולים פרטיים ו-13 בבתי חולים ציבוריים) ועוד אחד פרטי מחוץ לבית חולים. בנוסף לתרומות זרע מישראלים, מייבאים חלק מבנקי הזרע בארץ גם זרע מבנקים בחו"ל, בהתאם לתנאים שפרסם מנהל אגף רישוי מוסדות בשנת 2015. ניתן לייבא זרע תורמים משמונה בנקי זרע בחו"ל, המפורסמים באתר משרד הבריאות.
עלייה בביקוש לתרומות מחו"ל
במשרד הבריאות מסבירים כי בשנים האחרונות התרחשו מספר תהליכים הנוגעים לתחום תרומות הזרע, בהם עלייה בביקוש לתרומות זרע, בעיקר בקרב נשים יחידניות ובקרב זוגות חד-מיניים, וזאת כאשר מספר התורמים הישראלים לא עלה ואינו עונה על הביקוש. בנוסף, עלייה במחיר תרומות זרע מחו"ל, קושי בגיוס תורמים לנוכח ההחמרה בדרישות רפואיות ורגולטוריות - בעקבותיה רק כ-10%-15% מהמעוניינים נמצאים מתאימים, וכן עלייה משמעותית בעלויות בשל הצורך בביצוע בדיקות רבות.
לצד אלה, נרשמו גם כמה אירועים חריגים בארץ ובחו"ל, בהם נעשה שימוש בתרומות זרע מתורמים נשאי מחלות תורשתיות שלא זוהו טרם התרומה. לפני כמה שבועות פורסם תחקיר עיתונאי מטלטל באירופה, שלפיו לפחות 197 ילדים נולדו ברחבי אירופה מתורם זרע שנשא ללא ידיעתו מוטציה גנטית שמעלה באופן דרמטי את הסיכון לסרטן. מנות הזרע נמכרו מ"בנק הזרע האירופי" (European Sperm Bank) בדנמרק. חלק מהילדים כבר מתו, ורק חלק קטן ממי שירשו את המוטציה יימלטו מסרטן במהלך חייהם.
ביוני האחרון עדכן המשרד על גבר שתרם זרע בשנים 1985-1974 במרפאות במרכז הארץ ונפטר לאחרונה, שהתגלה כנשא של תסמונת לינץ' - מוטציה גנטית שמעלה באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות סרטן, בעיקר סרטן המעי הגס וסרטן הרחם.
במשרד הבריאות מסבירים כי לפני כשנתיים וחצי הוקמה מחלקה לפריון והולדה במשרד, מתוך הצורך להסדרת נושא טיפולי הפוריות בישראל. מאז פורסמו חוזרי משרד הבריאות בנושאים כמו אמות מידה לפעילות יחידות IVF, כללים להפשרת ביציות וביציות מופרות שאין להן דורש, יבוא ביציות וביציות מופרות, ועוד. כעת מעדכן המשרד גם את הרגולציה והסטנדרט בתחום בנקי הזרע בישראל.
בשנת 2021 הקים משרד הבריאות מאגר ארצי מקודד לרישום תורמי זרע, במטרה לעקוב אחר תרומות הזרע, מעבר תורמים בין בנקי הזרע ולהבטיח סדר בתחום. כחלק ממהלך זה, הוקמה תשתית לצורך העברת המידע באופן מקודד ומאובטח מבנק הזרע אל המאגר במשרד הבריאות ושמירת המידע במאגר. מנהלי הבנקים מדווחים למנהלת המאגר על כל גבר המועמד להיות תורם זרע בישראל. רק לאחר בדיקה שהתורם לא תרם בבנק זרע אחר ושלא נפסל בעבר, ניתן אישור לקבלו. מפתיחת המאגר ועד כה אושרו כ-600 תורמי זרע ישראלים. המאגר שהוקם במשרד הבריאות מרכז גם את ייבוא הזרע מתורמים מחו"ל.
