ד"ר מיכל שטיין: ""אני חושבת שאנחנו נחיה עם הקורונה הזאת שנים"
(צילום: משה מזרחי)
האם ישראל בדרך למאות חולים קשים? "אנחנו רואים הבדל בין חולה מחוסן שמגיע לאשפוז, לבין חולה שלא חוסן קודם", אומרת היום (ב') לאולפן ynet ד"ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים בביה"ח הלל יפה שבחדרה, וחברת הצוות לטיפול במגפות. "המחוסנים, גם החולים שמוגדרים 'קשים' הם פחות קשים, האשפוז שלהם קצר יותר והם יוצאים מזה יותר מהר. אני קוראת כל מי שיכול להתחסן ועדיין לא התחסן, ללכת להתחסן כמה שיותר מהר".
1 צפייה בגלריה
בינתיים לא נפתחה מחדש. מחלקת הקורונה בבית החולים הלל יפה בחדרה
(צילום: דוברות בית חולים הלל יפה)
קראו עוד:
בהלל יפה עדיין לא נפתחה מחדש מחלקה ייעודית לחולי קורונה, אך מספרם ההולך וגובר של החולים בא על חשבון מיטות במחלקות הפנימיות. "כרגע כשליש ממחלקה פנימית סגור ומוקדש לחולי קורונה. יכול להיות שבהמשך ניאלץ לסגור מחלקה פנימית או לפתוח מחלקת קורונה בנוסף".
ד"ר שטיין לא מצליחה להבין איך קורה שגם היום, יותר מחצי שנה אחרי תחילת החיסונים, מגיעים לאשפוז בבית החולים בני 80 ו-90 שאינם מחוסנים. "אני פשוט לא מצליחה לתפוס את זה. יש כל כך הרבה דיסאינפורמציה וחששות סביב חיסונים בכלל וסביב חיסוני קורונה בפרט, שזה לא ייאמן. אתה רואה אפילו אנשי צוות רפואי שהם לא מחוסנים. אצלנו, בהלל יפה, 97 אחוז מהצוות הם מחוסנים או מחלימים. זה אומר שיש שלושה אחוזים שהם לא מחוסנים - וזה באמת בלתי נתפס היום".
"חולה מחוסן שמגיע לאשפוז, גם אם הוא סובל ממחלות רקע - וזה בעיקר האוכלוסייה שמגיעה לאשפוז למרות החיסון – קרוב לוודאי שיצליח לצאת מזה"
כ-40 אחוז מחולי הקורונה המאושפזים היום בהלל יפה הם מחוסנים, לעומת 60 אחוז שלא חוסנו לנגיף, ולדברי ד"ר שטיין חווים את המחלה קשה יותר לעומת המחוסנים. "חולה מחוסן שמגיע לאשפוז, גם אם הוא סובל ממחלות רקע - וזה בעיקר האוכלוסייה שמגיעה לאשפוז למרות החיסון – קרוב לוודאי שיצליח לצאת מזה, חוץ ממקרים קיצוניים של דיכוי חיסוני קשה".
מה קורה מבחינת היערכות של מיטות ותקנים? נראה כאילו חזרנו לאותו מצב כמו לפני שנה - אותו מספר מיטות, אותו מספר רופאים.
"אני חושבת שאנחנו נחיה עם הקורונה הזאת שנים והתכנון של מערכת הבריאות צריך לקחת בחשבון שיש לנו עוד מחלה אחת להילחם מולה. זה צריך להתבטא בתוספת תקינה, תוספת מיטות ייעודיות או פנימית נוספת לכל בית חולים. אני לא באה מכיוון של ניהול, אבל זה מה שנראה לי שצריך להיות כדי שנוכל לספוג את זה, כדי שהחיים יוכלו לחזור לאיזושהי שגרה".
"צריכים ללמוד לחיות לצד קורונה"
עם העיקרון שהקורונה כאן כדי להישאר מסכימה גם ד"ר אנג'לה עירוני, ראש מחוז השרון במכבי שירותי בריאות, שהתראיינה גם היא לאולפן ynet . "אנחנו צריכים ללמוד לחיות לצד קורונה וצריך להגדיר שגרות כדי שנוכל לחיות בצורה נכונה, ללא סגרים וללמוד שהחיסון הוא הדבר הכי בטוח".
ד"ר עירוני מזכירה שהסיכוי להחלים מקורונה עולה "בין פי עשרה לפי שניים, תלוי בגיל", כאשר החולה חוסן למחלה. "נכון לנקודה זו החיסון יעיל כנגד מחלה קשה ב-93 אחוז. גם חיסוני שפעת ושאר החיסונים שאנחנו נותנים לאוכלוסייה מגינים בפני תחלואה קשה וסיבוכים של המחלה, ולא בהכרח מגינים בפני ההידבקות.
כמה לא-מחוסנים יש היום במכבי?
"מעט. מכבי היא הקופה הראשונה שיש לה את אחוז המחוסנים הכי גבוה. אם ניקח את בני הנוער, 15-12, 54 אחוז מהם מחוסנים לעומת כ-32 אחוז בכל המדינה בממוצע. זה המון. אבל כשיש שיח בציבור שאולי החיסון לא מספיק יעיל, שהצעירים לא חולים קשה אז לא כדאי לחסן אותם, זו התוצאה בסופו של דבר".
