בית המשפט העליון של זמביה ביטל לאחרונה את הרשעתה של ויולט זולו בת ה-26, שנידונה לשבע שנות מאסר לאחר שביצעה הפלה בעצמה - מקרה שעורר מחדש את הדיון בגישה להפלה חוקית במדינה. זולו ייצגה את עצמה בבית המשפט מבלי להבין את מלוא ההשלכות של הודאתה. במשך כמעט שנתיים לא ראתה את שני ילדיה או בני משפחה אחרים. רק לאחר שפרטי המקרה הגיעו לארגוני זכויות בינלאומיים שסייעו לה להגיש ערעור, שוחררה.
כעת, לאחר ששוחררה בחודש שעבר, זולו מספרת לסוכנות AP כיצד הופקרה בכל שלב בדרך: על ידי בן זוג שעזב אותה כשהייתה בהיריון, על ידי מערכת בריאות ציבורית שסירבה להעניק לה הפלה חוקית, ועל ידי מערכת משפט ששלחה אותה לכלא שמור לאחר שסיימה את הריונה בעצמה. סיפורה מייצג נשים רבות באפריקה הנאלצות לקבל החלטות נואשות כאשר הן ניצבות בפני חסמים בגישה לשירותי הפלה חוקיים.
תחילתו של המקרה בעיר לוסקה, בירת זמביה. זולו, בת 26, עובדת ניקיון המשתכרת כ-40 דולר בחודש, גילתה כי היא בהיריון. בתחילה ניסתה לפנות למרפאה ציבורית בבקשה להפלה חוקית. לדבריה, המרפאה הייתה אמורה להעניק לה ייעוץ או שירות - אך החזירה אותה לביתה. בהמשך פנתה לבית מרקחת פרטי, שם התבקשה לשלם 800 קוואצ'ה זמבי - כ-43 דולר, עבור תרופות להפלה - סכום השווה לשכרה החודשי.
באותה העת התקשתה להאכיל את שני בניה הצעירים ולעיתים נאלצה לבקש מזון מקרובי משפחה. לבסוף, מתוך ייאוש, החליטה לשתות תערובת צמחית שהכינה בעצמה, שידועה ככזו שגורמת להפסקת היריון. "מעולם לא רציתי להפסיק את ההיריון שלי, אבל הנסיבות בבית הן שאילצו אותי לעשות זאת", אמרה. "פחדתי כששתיתי את התערובת, אבל לא באמת היה אכפת לי מה יקרה לי".
בעדותה בבית המשפט תיארה איך עברה הפלה באסלה, הניחה את העובר בשק והשליכה אותו לתעלה סמוכה. לדבריה, סיפרה על כך לחברה, אך השמועה התפשטה והשכנים דיווחו למשטרה שעצרה אותה. לזולו, שעזבה את בית הספר בכיתה ח', לא הוצע ייצוג משפטי בחינם אף שהייתה זכאית לבקש זאת. היא ייצגה את עצמה והודתה בעבירה של ביצוע הפלה עצמית. לדבריה, לא הבינה את חוקי ההפלה וסברה שתקבל אזהרה בלבד. כאמור, נגזרו עליה שבע שנות מאסר, מהן ריצתה שנתיים, ושוחררה התאפשר רק לאחר שפרטי המקרה הגיעו לארגוני זכויות אדם בינלאומיים שסייעו לה להגיש ערעור.
מערכת שכשלה
למרות סיפורה הקשה, זולו לא קיבלה אהדה רבה במולדתה זמביה - מדינה שבה חלקים מהחברה רואים בהפלה מעשה פסול. אמה של זולו אמרה כי הסכימה עם עונש המאסר שנגזר עליה, אך סברה שהיה עליו להיות קצר יותר. משרד הבריאות של זמביה לא השיב לפניות המדיה בנוגע למקרה.
"זו מערכת שכשלה בטיפול", אמרה רוזמרי קירוי, יועצת משפטית לאפריקה בארגון Center for Reproductive Rights, שסייע בערעור. "לא מדובר בכך שהיא לא ניסתה. היא פשוט לא יכלה להרשות לעצמה את שירותי ההפלה, למרות שהיא אמורה להיות זכאית להם כאזרחית זמביה".
לדברי שרון וויליאמס, מנהלת ארגון Women and Law in Southern Africa בזמביה, הזכאות התאפשרה לפי סעיף בחוק המאפשר לרופאים לשקול סיכון לרווחת ילדיה הקיימים, אך זולו לא הייתה מודעת לכך, בין היתר בשל הסודיות, הסטיגמה והבושה סביב נושא ההפלה, שאינו מפורסם במסגרת מערכת הבריאות הציבורית.
וויליאמס הוסיפה כי חלק מהבעיה נעוץ בכך שזמביה אמנם חוקקה חוק המתיר הפלות בנסיבות מסוימות, אך במקביל מגדירה את עצמה בחוקתה כמדינה נוצרית מובהקת. לדבריה, המקרה צריך להוביל לשיחה לאומית על הצורך בהסברה טובה יותר בנוגע לזכות החוקית להפלה.
יש לציין כי ברוב מדינות אפריקה ההפלות עדיין מוגבלות מאוד, ורק מדינות מעטות מתירות אותן מעבר למקרים של סכנה לבריאות האם או העובר. מקרה זה ממחיש את הקושי בביצוע הפלה גם במדינות שבהן קיימת מסגרת חוקית מסוימת כמו זמביה בשל אמונות דתיות, ערכים שמרניים ומחסור במידע המקשים על נשים לממש את זכויותיהן.
אפריקה ואמריקה הלטינית הן האזורים עם השיעורים הגבוהים ביותר של הפלות לא בטוחות. לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-75% מההפלות באפריקה מוגדרות כלא בטוחות. בדוח שפרסם מכון גוטמאכר בשנת 2019 - מכון מחקר אמריקני המתמחה באיסוף וניתוח נתונים בתחום בריאות מינית ורבייה, הוערך שיותר משש מיליון הפלות לא בטוחות מתרחשות מדי שנה באפריקה שמדרום לסהרה. בדוח צוין כי חוק ההפלות בזמביה קיים בעיקר ברמה הצהרתית אך הוא אינו מבטיח גישה רחבה בפועל.
בדרום אפריקה, הנחשבת לבעלת החקיקה המתקדמת ביותר ביבשת בתחום זה, הפלה חוקית זה כמעט 30 שנה ומותרת לפי בקשה עד שבוע 13 להיריון, ומטעמים שונים עד שבוע 21, אך מחקרים מעריכים כי רק כ-7% מהמתקנים הציבוריים מציעים בפועל שירותים כאלה.
בשנת 2023 עורר מקרה של נערה בת 14, שנדחתה שלוש פעמים על ידי עובדי מערכת הבריאות מטעמים שנקבעו כלא תקפים, בדיקה ציבורית מחודשת. לאחר הליך משפטי דחוף הורה שופט לאפשר לה לעבור הפלה שבוצעה ביום האחרון שבו הייתה זכאית לכך לפי החוק. נציג הארגון שייצג אותה אמר אז כי חוקי ההפלה בדרום אפריקה נפגעים בשל "שימוש לרעה בידע רפואי על ידי אנשי מקצוע בניסיון למנוע הפלות". כעת, זולו אמרה כי היא עדיין חשה צער על מה שעשתה, אך עליה לפרנס את בניה. בימים אלו היא נמצאת בתהליכי חיפוש של עבודה חדשה.
