עבור אנשים שמתמודדים עם דיכאון ולא מוצאים הקלה גם אחרי כמה טיפולים תרופתיים, האפשרות שמנה אחת של טיפול תביא לשיפור ממושך מעוררת תקווה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA מצא כי מנה אחת של מבופוטנין, חומר פסיכדלי שניתן בתרסיס לאף לצד ליווי פסיכולוגי, הפחיתה תסמיני דיכאון אצל מטופלים שלא הגיבו לטיפולים קודמים. השיפור ניכר כבר למחרת הטיפול, וההבדל לעומת קבוצת ההשוואה נשמר לאורך שמונת שבועות המעקב.
בניסוי השתתפו 193 מבוגרים עם דיכאון בינוני עד קשה, שלא הגיבו לשניים עד חמישה טיפולים בנוגדי דיכאון במהלך האפיזודה הנוכחית. כעבור ארבעה שבועות, כשליש מהמטופלים שקיבלו את המינונים הפעילים השיגו ירידה של לפחות 50% בחומרת התסמינים, לעומת 12% בקבוצת ההשוואה.
חומרים פסיכדליים / פסיכדליי / חומרים משני תודעה
חומרים פסיכדליים / פסיכדליי / חומרים משני תודעה
השיפור בתסמיני הדיכאון ניכר כבר למחרת הטיפול ונשמר לאורך שמונה שבועות המעקב
(צילום: Shutterstock)
"מבופוטנין, או 5-MeO-DMT, הוא חומר פסיכדלי שמשפיע על מערכת הסרוטונין במוח", מסביר ד"ר איתמר כהן, חוקר פסיכדליים ומחבר הספר "מגדיר סמים". "אחד הדברים המעניינים בו הוא שהחוויה הפסיכדלית נמשכת פחות משעה, בניגוד לחומרים כמו פסילוסיבין".
אחד המאפיינים שהחוקרים ביקשו לבחון הוא משך ההתאוששות: רוב המשתתפים שקיבלו מינון פעיל הוערכו כמוכנים לשחרור בתוך שעתיים. עם זאת, בפועל פרוטוקול הניסוי אפשר שחרור רק לאחר ארבע שעות לפחות.

מנה אחת, לצד תמיכה פסיכולוגית

המחקר נערך ב-38 מרכזים רפואיים בשש מדינות, בהן ארה"ב ובריטניה. גיל המשתתפים הממוצע היה 41, וכ-59% היו נשים. בממוצע, הם אובחנו בדיכאון כ-13 שנים לפני המחקר, ותקופת הדיכאון הנוכחית שלהם נמשכה כשנתיים וחצי.
המשתתפים חולקו באקראי לשלוש קבוצות: שתיים קיבלו את החומר במינונים של 8 או 12 מיליגרם, והשלישית קיבלה מינון נמוך מאוד של 0.3 מיליגרם ושימשה להשוואה. המינון הנמוך נועד שלא לעורר חוויה פסיכדלית מורגשת.
ד"ר איתמר כהןד"ר איתמר כהןצילום: זוהר שיטרית
התרסיס הניסיוני, המכונה BPL-003, מכיל גרסה סינתטית של מבופוטנין, חומר שפועל על קולטני סרוטונין במוח. איש צוות מיומן נתן לכל משתתף התזה אחת לאחד הנחיריים, בחדר פרטי וכשרופא נמצא בקרבת מקום. הטיפול כלל גם הכנה ותמיכה פסיכולוגית לפני מתן החומר, בזמן השפעתו ולאחר מכן.
כדי לבדוק את השפעת התרסיס ללא נוגדי דיכאון נוספים, משתתפים שנטלו תרופות כאלה הפסיקו אותן בהשגחה רפואית, לפחות שבועיים לפני הטיפול. עם זאת, במהלך שמונת שבועות המעקב, 12 משתתפים התחילו ליטול נוגדי דיכאון.

השיפור נשמר לאורך המעקב

החוקרים בדקו עד כמה השתנתה חומרת הדיכאון ארבעה שבועות לאחר הטיפול, באמצעות סולם מקובל להערכת תסמיני דיכאון. בשתי הקבוצות שקיבלו מינון פעיל נמצא שיפור גדול יותר מאשר בקבוצת ההשוואה. אצל מקבלי 12 מיליגרם ירד הציון בממוצע בכ-11 נקודות, ואצל מקבלי 8 מיליגרם בכ-12.5 נקודות, לעומת כ-5.5 נקודות בקבוצת ההשוואה.
סרוטונין
סרוטונין
מבופוטנין פועל על קולטני סרוטונין במוח. הדמיה
(צילום: Shutterstock)
החוקרים בדקו גם כמה משתתפים הגיעו להפוגה, כלומר לרמה נמוכה של תסמיני דיכאון לפי הסולם. אחרי ארבעה שבועות, הפוגה נרשמה אצל כ-26% ממקבלי 8 מיליגרם וכ-18% ממקבלי 12 מיליגרם, לעומת כ-8% בקבוצת ההשוואה. מדובר במצבם בזמן הבדיקה, ולא בהוכחה שהדיכאון חלף לצמיתות.
"התוצאות בהחלט מעודדות", אומר ד"ר כהן. "זה פער משמעותי, במיוחד כשמדובר באנשים שכבר ניסו טיפולים אחרים ללא הצלחה. עם זאת, עדיין מוקדם לקבוע שהטיפול יעיל יותר מטיפולים קיימים כמו אסקטמין או גרייה מגנטית". המחקר לא השווה ישירות בין התרסיס לטיפולים האלה.
השיפור לעומת קבוצת ההשוואה ניכר כבר למחרת הטיפול ונשמר לאורך שמונת שבועות המעקב. בסיומם, כ-28% ממקבלי 8 מיליגרם וכ-32% ממקבלי 12 מיליגרם השיגו ירידה של לפחות מחצית בחומרת התסמינים, לעומת כ-11% בקבוצת ההשוואה. נמצא גם שיפור באיכות החיים. עם זאת, בשאלון נוסף שהמשתתפים מילאו בעצמם, השיפור בקבוצת 8 המיליגרם לא היה גדול מספיק לעומת קבוצת ההשוואה כדי לקבוע שהוא מובהק סטטיסטית, אחרי ארבעה ושמונה שבועות.

מהן תופעות הלוואי?

במהלך המעקב, כ-76% ממקבלי 8 מיליגרם וכ-85% ממקבלי 12 מיליגרם דיווחו על תופעות שהופיעו לאחר הטיפול, לעומת כ-73% בקבוצת ההשוואה. כמעט כולן היו קלות או בינוניות, ובהן בחילות, כאבי ראש, חרדה וכאב או אי-נוחות באף. נרשמו גם עליות זמניות בדופק ובלחץ הדם, שחזרו לטווח התקין בתוך שעה.
סרוטונין
סרוטונין
דופמין הוא חומר שמעביר מסרים בין תאי עצב ופועל בגוף גם כהורמון. הדמיה
(צילום: Shutterstock)
משתתף אחד שקיבל 12 מיליגרם חווה שני התקפי פאניקה קשים, שהחוקרים ייחסו לטיפול. איש מהמשתתפים לא פרש בגלל תופעות לוואי. לא תועדה התנהגות אובדנית, אך היו דיווחים על מחשבות אובדניות. בקרב מקבלי המינונים הפעילים, המחשבות היו ללא כוונה לפעול לפיהן והופיעו אצל אנשים שכבר חוו מחשבות כאלה בעבר.
"אנשים עם מצבים כמו פסיכוזה או הפרעה דו-קוטבית עשויים להיות בסיכון מיוחד, והבטיחות עבורם עדיין לא הוכחה", אומר ד"ר כהן. "לכן מדובר בטיפול שדורש סינון רפואי ונפשי קפדני".
שני המינונים הביאו לשיפור דומה בדיכאון, אך במינון הגבוה חלק מתופעות הלוואי היו שכיחות יותר. לפי החוקרים, מינון 8 מיליגרם שילב טוב יותר בין השפעה טיפולית לבין תופעות לוואי, ולכן נבחר לבדיקה בניסויי שלב 3, השלב הבא במחקר הקליני.

מה עדיין צריך להוכיח?

אחד הקשיים במחקר היה שהמשתתפים ואנשי הצוות הצליחו במקרים רבים לנחש מי קיבל מינון פעיל. "כשאדם חווה חוויה פסיכדלית עוצמתית, קשה מאוד להסתיר ממנו שקיבל חומר פעיל", מסביר ד"ר כהן. "הידיעה הזאת יכולה להשפיע על הציפיות שלו ועל התוצאות". אנשי המקצוע החיצוניים שהעריכו את חומרת הדיכאון הצליחו להישאר פחות חשופים למידע הזה. גם התרומה של התמיכה הפסיכולוגית לשיפור לא נבדקה בנפרד.
גבר מתמודד עם דיכאון
גבר מתמודד עם דיכאון
כשליש מהמטופלים שקיבלו מינון פעיל השיגו ירידה של לפחות 50% בתסמיני הדיכאון
(צילום: Shutterstock)
החוקרים לא מצאו קשר בין עוצמת החוויה המיסטית שעליה דיווחו המשתתפים לבין מידת השיפור בדיכאון. עם זאת, הם מציינים שייתכן שהשאלון שבו השתמשו לא תיאר היטב את החוויה שמעורר החומר. רוב המשתתפים היו לבנים, וייתכן שהמחקר לא כלל מספיק אנשים עם דיכאון עמיד במיוחד, ולכן לא ברור עד כמה התוצאות מייצגות גם אוכלוסיות אחרות.
המחקר מומן בידי החברה המפתחת, Beckley Psytech, מקבוצת AtaiBeckley. עובדי החברה היו מעורבים בתכנון המחקר ובביצועו, בניתוח הנתונים ובכתיבת המאמר.
"החדשות המעודדות הן שהיתרון הטיפולי נשמר לאורך שמונת שבועות המעקב", אומר ד"ר כהן. "אבל האם הוא יימשך גם חצי שנה או שנה? האם יהיה צורך במנות חוזרות, והאם הן בטוחות? אלו שאלות שעדיין אין לנו תשובות עליהן".