אמנם החומר עצמו מוכר כבר מאות שנים, אך הפוטנציאל שלו לטיפול בגמילה התגלה כמעט במקרה על ידי צעיר אמריקני מכור להרואין בשנות ה-60. מאז הוא מציג תוצאות חסרות תקדים בגמילה מחומרים ממכרים במיוחד ובטיפול בפוסט-טראומה. אולם לאיבוגאין, סם פסיכדלי רב-עוצמה, יש גם צד אפל שעלול לסכן חיים.
מדוע חברות התרופות הגדולות מהססות? כיצד התערב לאחרונה הממשל האמריקני? ומסתבר שגם כאן יש חברה ישראלית קטנה שמנסה כעת לעשות היסטוריה ולפצח את הנוסחה – לצד עוד מספר חברות בודדות בעולם.
הבטחה גדולה לגמילה - והמחיר שהרפואה עדיין בוחנת | ד"ר רועי צוקר
מכת ההתמכרויות בעולם הולכת ומחמירה, והרפואה המודרנית משוועת לפריצות דרך של ממש. אחת ההבטחות הגדולות והמסקרנות ביותר בתחום מגיעה ממקור לא צפוי: צמח אפריקני בשם Tabernanthe iboga. במשך מאות שנים, חברי דת הבוויטי בגבון לעסו את קליפת השורש של הצמח בטקסי התבגרות רוחניים, ודיווחו על חזיונות עמוקים וחיבור לאבותיהם. אך העולם המערבי גילה את הפוטנציאל הרפואי של החומר הפעיל בצמח, האיבוגאין (Ibogaine), בדרך שונה לחלוטין.
בצרפת, איבוגאין נמכר במשך כ-30 שנה, עד שנות ה-60, כתרופה נוגדת דיכאון וממריצה בשם "Lambarene", בטרם הוצא מחוץ לחוק. אולם בארה"ב, הפוטנציאל האנטי-התמכרותי שלו התגלה רק ב-1962. צעיר אמריקני בשם הווארד לוטסוף החליט להתנסות בחומר, ולתדהמתו גילה שההתמכרות הקשה שלו להרואין פשוט נמחקה. הוא אסף קבוצה של עוד כמה נסיינים צעירים, שבעה מתוכם מכורים להרואין. לאחר נטילת האיבוגאין, כל השבעה דיווחו שתסמיני הגמילה נעלמו, וחמישה מתוכם לא חזרו לסם במשך חצי שנה לפחות.
4 צפייה בגלריה
איבוגאין: החוויה מתוארת לעיתים כמעין מסע תודעתי ארוך ואינטנסיבי
(גרפיקה: Shutterstock)
"לפתע הבנתי שאני לא חווה קריז", סיפר לוטסוף לימים. "אם קודם ראיתי בהרואין סם שנותן לי נחמה, כעת ראיתי בו סם שמדמה מוות. המחשבה הבאה שעלתה בראשי הייתה שאני מעדיף את החיים על פני המוות".
"ניקוי עמוק" למוח
מבחינה חווייתית, נהוג להשוות את האיבוגאין לאיוואסקה, אך מדובר בחומרים שונים בתכלית. בעוד האיוואסקה – המשקה האמזוני המבוסס DMT – מציעה חוויה של 10-8 שעות (בשילוב עם חוסמי MAO), הנחשבת לרוחנית וצבעונית יותר, האיבוגאין מספק מסע ארוך ואינטנסיבי בהרבה, שעשוי להימשך עד יממה שלמה. מדובר בחוויה פנימית וממוקדת, שמרגישה כמו "ניקוי עמוק" של הזיכרונות, הטראומות ודפוסי ההתמכרות. במובן הזה, האיבוגאין נתפס כטיפול בעל אופי "רפואי" וקליני יותר, לעומת האופי ה"רוחני" של האיוואסקה.
ד"ר רועי צוקר צילום: המרכז הרפואי איכילובהמדע עדיין מנסה להבין בדיוק כיצד ה"קסם" הזה פועל. ב-1991, המכון הלאומי האמריקני לחקר שימוש בסמים (NIDA) מימן מחקרים שהראו כי איבוגאין הפחית משמעותית צריכת הרואין, מורפין, קוקאין ואלכוהול בקרב מכרסמים. כיום, חוקרים סבורים שהחומר מגביר את ייצורם של חלבונים המעודדים גדילת נוירונים ומשפרים את הפלסטיות המוחית (Neuroplasticity) – היכולת של המוח "לחווט" את עצמו מחדש ולתקן נזקים שנגרמו עקב שימוש ממושך בסמים מסוימים או טראומה.
מחקרים חדשים בעכברים אף מראים כי האיבוגאין מעודד ייצור חלבון בשם GDNF, החיוני לשיקום תאים שנהרסים במחלת הפרקינסון – ממצא שעשוי לרמז על כיוון טיפולי למחלות ניוון עצבי בעתיד.
העדויות ליעילות החומר ממשיכות להצטבר. ב-2024 הגיע השיא במחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Medicine, ובחן טיפול באיבוגאין בקרב 30 יוצאי יחידות מיוחדות שסבלו מפגיעות ראש קלות, פוסט-טראומה ודיכאון, במסגרת פרוטוקול ברור ומבוקר. התוצאות היו מרשימות מאוד: שיפור משמעותי בתפקוד, הפחתה דרסטית בחרדה ובדיכאון, וללא תופעות לוואי חמורות – וכל זאת בתוך חודש בלבד.
סקירת ספרות נרחבת משנת 2022, שכללה 24 מחקרים ו-705 מטופלים, איששה גם היא את הממצאים: איבוגאין הוא כלי טיפולי יעיל שמפחית תשוקה לסמים ותסמיני גמילה.
4 צפייה בגלריה
בני דת הבוויטי באפריקה השתמשו באיבוגאין במשך מאות שנים בטקסים רוחניים ודיווחו על חזיונות וחיבור לאבותיהם
(צילום: Shutterstock)
אין ארוחות חינם
אבל כאן מגיע ה"אבל" הגדול. ברפואה אין ארוחות חינם, ולאיבוגאין יש תופעת לוואי מסוכנת ביותר: הוא רעיל ללב. שימוש לא מבוקר בחומר עלול להוביל להפרעות הולכה, ביניהן מצבים כמו הארכת מקטע QT, ברדיקרדיה, ובמקרים קיצוניים אף להפרעות קצב קטלניות ומוות. במחקר ב-Nature Medicine הצליחו החוקרים למתן את הסיכון הלבבי באמצעות מתן מגנזיום, אך הסכנה עדיין מרחפת מעל כל פיתוח עתידי.
מעבר לסכנה הקלינית, קיים גם חסם כלכלי. איבוגאין הוא חומר טבעי, מה שמקשה מאוד על רישום פטנט מסורתי. חברות הפארמה הגדולות, שנוטות מראש להתרחק מתחום ההתמכרויות בשל חוסר כדאיות כלכלית וסיכונים משפטיים, הותירו את הזירה לחברות ביוטק קטנות.
הממשל האמריקני, שהבין את גודל השעה, פנה לאחרונה ל-FDA בבקשה לסייע בקידום פיתוחים בתחום, אך נכון להיום אף חברה בעולם לא הגיעה לשלב הניסויים הקליניים המתקדם (Phase 3). החברה המובילה כיום, atai Life Sciences, תקועה בתקרת הזכוכית של המעבר בין שלב 1 לשלב 2 – בדיוק בגלל דרישות הבטיחות המחמירות של ה-FDA סביב רעילות לבבית.
הזווית הישראלית
בעודי חוקר את הנושא גיליתי שלתוך הוואקום הזה נכנסת חברה ישראלית קטנה, שמציגה גישה שונה לחלוטין. חברת PsyRx נחשבת כיום לאחת החברות הבודדות בעולם שלקחו על עצמן לפתח תרופה רשמית המבוססת על איבוגאין, והן עושות זאת בדרך מקורית שאמורה לעקוף את בעיות הבטיחות.
במקום לנסות לייצר חוויות פסיכדליות ארוכות שיטפלו בהתמכרות, PsyRx מתמקדת בטיפול בדיכאון עמיד. תרופת הדגל שלה משלבת תרופה מוכרת ממשפחת ה-SSRI יחד עם מיקרו-דוז (מנה זעירה) של איבוגאין. המטרה היא לנצל את הפלסטיות המוחית שהאיבוגאין משרה כדי להאיץ את השפעת התרופה נוגדת הדיכאון – כל זאת ללא יצירת חוויה פסיכדלית (הלוצינוגנית) וללא סכנה לבבית.
במרץ 2024 רשמה החברה הישג משמעותי, כשהשלימה בהצלחה מחקר בטיחות טוקסיקולוגי (פרה-קליני) בחולדות, שהצביע על פרופיל בטיחות לאחר 14 ימי טיפול.
כמו תמיד, דרך המלך ברפואה עוברת באיזון הדק שבין תועלת מרשימה לתופעות לוואי מסוכנות. האיבוגאין הוא ללא ספק אחד החומרים המרתקים - והמאתגרים - שהטבע סיפק לנו. האם פריצת הדרך שתשחרר מיליוני בני אדם ממעגל ההתמכרות והדיכאון תגיע בסופו של דבר לבית המרקחת הקרוב לביתנו? נראה שיש עוד קצת זמן, אך מיקוד הפוקוס של ה-FDA בימים האחרונים בהחלט נראה כיוון מעודד.
ד"ר רועי צוקר הוא מומחה ברפואה פנימית, מחלות זיהומיות ויו"ר החברה לרפואת להט"ב, העוסק בשנים האחרונות בנושא מזעור נזקים בשימוש בחומרים
