בלילה שבין חמישי לשישי (26–27 במרץ 2026), בשעה 02:00, יוזז השעון שעה קדימה ל-03:00 – וישראל תעבור לשעון קיץ. כמו בכל שנה, גם הפעם חוזרת השאלה הקבועה: האם השעה שנגזלת מאיתנו פוגעת בלב? במשך שנים, התשובה נראתה ברורה. כותרות חזרו שוב ושוב על נתון מדאיג - שהתבסס בין היתר על מחקר ישן יחסית ממישיגן שאף צוטט על ידי איגוד הלב האמריקני - ושלפיו נרשמה עלייה של 24% בהתקפי לב ביום שלאחר המעבר לשעון קיץ. אלא שככל שהצטברו עוד נתונים - התמונה נעשתה מורכבת יותר.
מחקרים שונים, בהם אותו מחקר ממישיגן שצוטט על ידי איגוד הלב האמריקני וכן מחקרים תצפיתיים נוספים שנסקרו בבלוג הרפואי של UT Southwestern, הצביעו על עלייה מסוימת בהתקפי לב לאחר המעבר לשעון קיץ, אך הממצאים אינם אחידים והיקף האפקט אינו ברור לחלוטין. גם איגוד הלב האמריקני עצמו מדגיש כי הקשר בין שינוי השעה לבין אירועים לבביים אינו חד-משמעי, וככל הנראה קשור לשיבוש הקצב הצירקדי ולחוסר שינה.
אבל זה לא אומר שאין השפעה. דווקא בתחומים אחרים התמונה עקבית יותר: מחקר מפינלנד על שבץ מוחי מצא עלייה של כ-8% בשבץ ביומיים הראשונים לאחר המעבר. בנוסף, מחקרי תעבורה שפורסמו ב-Current Biology הצביעו על עלייה של כ-6% בתאונות דרכים קטלניות, בעיקר בשעות הבוקר שלאחר שינוי השעה. כלומר, הגוף כן מגיב – גם אם לא תמיד דרך הלב באופן ישיר.
כששעון הקיץ פוגש את השעון הביולוגי
ההסבר המרכזי לכך הוא השעון הביולוגי, או הקצב הצירקדי, מנגנון פנימי שמסנכרן בין הגוף לבין מחזור האור והחושך. שינוי פתאומי של שעה אחת, במיוחד כשהוא כרוך בקיצור שינה, גורם לחוסר התאמה זמני בין השעון הפנימי לבין הסביבה. התוצאה יכולה להיות ירידה בערנות, שיבוש הורמונלי והשפעה על מערכות פיזיולוגיות שונות.
פרופ' קובי שחםצילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילובפרופ' קובי שחם, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי איכילוב, מסביר כי השנה המעבר לשעון קיץ מתרחש על רקע תקופה שבה רבים מאזרחי ישראל חווים שינה לא סדירה. "כאשר מזיזים את השעון, לוקח לגוף זמן להסתנכרן מחדש. ממילא, בתקופות כאלה משך השינה מתקצר, והשילוב הזה עלול להוביל לעלייה בהפרשת הורמוני סטרס – מה שמעלה את הסיכון לאירועים לבביים, בעיקר אצל אנשים שנמצאים מלכתחילה בקבוצת סיכון", הוא אומר. לדבריו, מדובר למעשה במעין "ג'ט לג" של שעה אחת, בעיקר בימים הראשונים שלאחר המעבר.
פרופ' שחם: "יש גם היבטים חיוביים למעבר לשעון קיץ. הארכת שעות האור תורמת לעלייה במצב הרוח. במדינות עם פחות אור שמש רואים שיעורים גבוהים יותר של דיכאון ואף אובדנות, כך שלחשיפה לאור יש השפעה משמעותית על תחושת החיוניות והבריאות הנפשית"
עם זאת, הוא מדגיש כי לצד הסיכונים קצרי הטווח, יש גם היבטים חיוביים למעבר לשעון קיץ. "הארכת שעות האור תורמת לעלייה במצב הרוח. במדינות עם פחות אור שמש רואים שיעורים גבוהים יותר של דיכאון ואף אובדנות, כך שלחשיפה לאור יש השפעה משמעותית על תחושת החיוניות והבריאות הנפשית", מסביר פרופ' שחם. "בסופו של דבר, כמו בכל מעבר בין אזורי זמן, הגוף מסתגל בתוך כמה ימים". לדבריו, היתרונות של שעון הקיץ – במיוחד מבחינת מצב הרוח והחשיפה לאור – עולים על הסיכונים.
ד"ר בלה קויפמן, מומחית בקרדיולוגיה במכבי שירותי בריאות, מוסיפה כי לא רק כמות השינה חשובה - אלא גם התזמון שלה. "שינה בלילה אינה זהה לשינה ביום, משום שבשעות הלילה מופרשים הורמונים חיוניים לתפקוד תקין של הגוף", היא מסבירה. לדבריה, חוסר שינה מתמשך עלול להשפיע על מערכת הלב וכלי הדם דרך מנגנונים שונים, ובהם עלייה בלחץ הדם, שיבוש ברמות הסוכר והשומנים בדם, הפרעות קצב והאצת תהליכים של טרשת עורקים.
ד"ר בלה קויפמןצילום: פרטיעם זאת, היא מדגישה כי המעבר לשעון קיץ כשלעצמו אינו גורם מכריע. "הדגש הוא לא על לילה אחד של שינוי, אלא על הרגלים לאורך זמן. כמו שאנחנו בונים תזונה נכונה ופעילות גופנית – כך צריך לבנות גם הרגלי שינה", היא אומרת. לדבריה, הקפדה על שעות שינה קבועות, הימנעות מחשיפה למסכים לפני השינה ושינה מספקת בשעות הלילה יכולות לסייע בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
דבריהם של פרופ' שחם וד"ר קויפמן מתיישבים גם עם ממצאים רחבים יותר מהשנים האחרונות. מחקר שפורסם בספטמבר 2025 בכתב העת המדעי PNAS מצא כי הממצא המשמעותי אינו נוגע דווקא ללילה של המעבר לשעון קיץ - אלא למה שקורה לאורך כל השנה. לפי המחקר, עצם המעבר פעמיים בשנה בין שעון קיץ לחורף יוצר עומס מתמשך על השעון הביולוגי. על פי המודלים, ביטול המעבר לחלוטין עשוי להפחית כ-300 אלף מקרי שבץ וכ-2.6 מיליון מקרי השמנה בארצות הברית בלבד.
המסקנה העולה מהמחקר ב-PNAS היא שלא משנה אם נבחר בשעון קיץ קבוע או בשעון חורף קבוע - עצם היציבות עדיפה על התנודות. שעון חורף קבוע נמצא כמיטיב ביותר עם רוב האוכלוסייה, בעיקר משום שהוא מספק יותר אור בשעות הבוקר - גורם מרכזי לסנכרון ביולוגי תקין, כפי שהדגישו גם ארגונים מקצועיים בתחום השינה.
הסיכון האמיתי: חוסר שינה מתמשך
ובכל זאת, כשמדברים על בריאות הלב, חשוב לשים דברים בפרופורציה. לפי איגוד הלב האמריקני ומחקרים שפורסמו ב-Journal of the American Heart Association ובכתב העת Hypertension, איכות וכמות השינה לאורך זמן הן גורם משמעותי יותר לבריאות הלב מאשר שינוי חד-פעמי של שעה. חוסר שינה מתמשך נקשר לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, לשיבוש מטבולי ולעלייה בלחץ הדם. המשמעות היא שהמעבר לשעון קיץ הוא אולי טריגר קצר טווח – אך לא הגורם המרכזי לסיכון. הגוף של רוב האנשים מסתגל בתוך ימים ספורים. לעומת זאת, הרגלי שינה לקויים, סטרס כרוני ושגרה לא סדירה הם אלו שמעמיסים על הלב לאורך זמן.
בהקשר הזה, מחקר חדש שפורסם בימים האחרונים בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מחזק את התמונה הרחבה: גם שינויים קטנים מאוד בהרגלי השינה יכולים להשפיע על בריאות הלב. לפי הנתונים, תוספת של כ-11 דקות שינה בלילה נקשרה לירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים, כחלק משילוב של שינויים קטנים באורח החיים. המחקר התבסס על יותר מ-53 אלף מבוגרים בבריטניה שנבדקו לאורך שמונה שנים, ובמהלכן תועדו כ-2,034 אירועים לבביים משמעותיים.
עוד נמצא כי שינה של 9-8 שעות בלילה היא הטווח האופטימלי לבריאות הלב, וכאשר היא משתלבת עם הרגלים בריאים נוספים - נרשמה ירידה של כ-57% בסיכון להתקפי לב ושבץ. החוקרים מדגישים כי היתרון המרכזי הוא בכך שגם שינויים קטנים, ובעיקר כאלה שניתן להתמיד בהם לאורך זמן, יכולים להוביל לשיפור מצטבר ומשמעותי בבריאות הלב.
"כל תוספת לשינה מסייעת בהפחתת סטרס וחרדה, ומשפיעה לטובה על מערכות רבות בגוף", מדגיש פרופ' שחם. "במהלך השינה מתרחשים תהליכים מטבוליים חיוניים - איזון של רמות הסוכר והשומנים בדם, וירידה בלחץ הדם. אלו גורמים מרכזיים המשפיעים על הסיכון למחלות לב וכלי דם. לכן, שינה איכותית ומספקת היא אחד המרכיבים החשובים ביותר בשמירה על בריאות הלב לאורך זמן".
לכן, ההמלצה המרכזית של מומחים - כפי שמופיעה בהנחיות איגוד הלב האמריקני - אינה דרמטית: להיערך למעבר כמה ימים מראש, לישון מספיק, להיחשף לאור יום ולהימנע מצריכת קפאין בשעות הערב. צעדים קטנים - אך כאלה שעוזרים לשעון הביולוגי להסתנכרן מהר יותר. בשורה התחתונה, שעון הקיץ אינו חסר השפעה - אבל גם אינו האיום הגדול שחשבנו. הסיכון האמיתי ללב לא מתחיל בלילה שבו מזיזים את המחוגים, אלא בהרגלים שמלווים אותנו כל השנה.
