אנחנו רגילים לחשוב בעיקר על מה שאנחנו אוכלים וכמה, אבל ייתכן שגם לשעות שבהן אנחנו אוכלים יש חשיבות. מחקר קטן שנערך בקרב נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה מצא כי הגבלת האכילה לפחות מתשע שעות ביום נקשרה לשיפור במבחנים שבדקו תכנון ופתרון בעיות.
במחקר השתתפו 47 נשים בנות 50 עד 79 לאחר גיל המעבר, שחולקו באקראי לשתי קבוצות. כולן התבקשו להפחית 500 קלוריות מהצריכה היומית במשך שישה חודשים, אך רק 26 מהן הגבילו גם את שעות האכילה. בתום התקופה ירדו הנשים בשתי הקבוצות במשקל במידה דומה, אולם בקרב אלה שאכלו בחלון הזמן המצומצם נרשם שיפור גדול יותר בחלק מהמדדים הקוגניטיביים.
גלריה
מחקר קטן מצא כי הגבלת שעות האכילה נקשרה לשיפור בתכנון ובפתרון בעיות בקרב נשים מבוגרות
(צילום: Shutterstock)
הממצאים הוצגו ב-26 ביולי בכנס NUTRITION 2026, הכנס השנתי של האגודה האמריקנית לתזונה שנערך במרילנד. בשלב זה הם פורסמו כתקציר בלבד ולא כמאמר מלא שעבר ביקורת עמיתים. המחקר נמשך שישה חודשים ובחן ביצועים במבחנים קוגניטיביים, ולא אם המשתתפות פיתחו דמנציה.
לפי דיווח ב"גרדיאן", דמנציה היא סיבת המוות המובילה בבריטניה והשביעית בעולם, וגורמת לכמעט שני מיליון מקרי מוות מדי שנה. גיל וגנטיקה הם גורמי סיכון שאינם ניתנים לשינוי, אך מומחים מעריכים כי שינויים באורח החיים עשויים למנוע או לדחות כמעט מחצית מהמקרים. השמנה בגיל העמידה עשויה להעלות ב-30% את הסיכון לדמנציה בהמשך החיים.
47 נשים, שתי שיטות לירידה במשקל
כל המשתתפות היו נשים לאחר גיל המעבר עם מדד מסת גוף של 25 ומעלה. גילן הממוצע היה 61, מדד מסת הגוף הממוצע שלהן היה 33 ו-72% מהן הוגדרו לבנות. הנשים חולקו באקראי לשתי קבוצות, וכולן התבקשו להפחית 500 קלוריות מהצריכה היומית. 26 משתתפות התבקשו גם לרכז את האכילה בחלון של תשע שעות לכל היותר, ואילו 21 המשתתפות האחרות המשיכו לאכול בשעות הרגילות שלהן.
לפי הדיווח ב"גרדיאן", הנשים בקבוצת האכילה המוגבלת בזמן אכלו בדרך כלל בין 10:00 ל-18:00 ונמנעו מאכילה בארבע השעות שלפני השינה. בתחילת המחקר אכלו המשתתפות לאורך 12.3 שעות ביום בממוצע. במהלך המחקר התקצר חלון האכילה ל-8.2 שעות בקבוצת האכילה המוגבלת בזמן, בעוד שבקבוצה השנייה הוא נותר כמעט ללא שינוי ועמד על 12.6 שעות. ההבדל בין הקבוצות היה מובהק סטטיסטית.
המשתתפות שאכלו בחלון של פחות מתשע שעות הראו שיפור בחלק מהמדדים הקוגניטיביים
(צילום: Shutterstock)
בתחילת המחקר עברו המשתתפות את מבחן הקריאה הלאומי למבוגרים (NART), שסייע לחוקרים להעריך את רמת האינטליגנציה הבסיסית שלהן. הציון הממוצע היה בטווח הצפוי. בתחילת המחקר ולאחר 24 שבועות הן מילאו גם שאלון להערכת איכות השינה ועברו סדרת מבחנים ממוחשבים שבדקו זיכרון ולמידה, תכנון מרחבי ופתרון בעיות, ביצוע כמה משימות במקביל וזמן תגובה.
המשקל ירד, השיפור הקוגניטיבי לא
לאחר שישה חודשים ירדו הנשים בשתי הקבוצות במשקל במידה דומה. בקבוצת האכילה המוגבלת בזמן נרשמה ירידה ממוצעת של 7.5 קילוגרמים, לעומת 6.1 קילוגרמים בקבוצת ההגבלה הקלורית בלבד. עם זאת, התוצאות בחלק מהמבחנים הקוגניטיביים היו שונות. בקרב הנשים שהגבילו את שעות האכילה חל שיפור מובהק ביכולת לתכנן ולפתור בעיות, ואילו בקבוצה שהפחיתה קלוריות בלבד לא נרשם שיפור דומה. גם ההבדל בין הקבוצות היה מובהק סטטיסטית.
מיכל סוקמןצילום: מכבי שירותי בריאותבמבחן הזיכרון והלמידה ביצעו הנשים בקבוצת האכילה המוגבלת בזמן פחות טעויות לאחר שישה חודשים. בקבוצה השנייה לא נרשם שיפור, אך ההבדל במידת השינוי בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית. לא נמצאו שינויים בביצוע כמה משימות במקביל, בזמן התגובה או באיכות השינה.
בניתוח שהביא בחשבון משתנים רלוונטיים נמצא כי ככל שחלון האכילה התקצר יותר, כך היה השיפור בתכנון, בפתרון בעיות, בזיכרון ובלמידה גדול יותר.
החוקרים מצאו שיפור בתכנון ובפתרון בעיות, אך לא בביצוע כמה משימות במקביל או בזמן התגובה
(צילום: Shutterstock)
מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות, אומרת כי העובדה ששתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה מעניינת במיוחד. "הממצא מעלה את האפשרות שתזמון הארוחות עצמו עשוי לתרום לבריאות המוח", היא מסבירה. "עם זאת, לפני שממהרים לשנות הרגלים, חשוב לזכור שמדובר במחקר ראשוני שכלל 47 נשים בלבד, בנות 50 עד 79. הממצאים הוצגו בכנס מדעי, אך המחקר טרם פורסם כמאמר בכתב עת ולא עבר ביקורת עמיתים. לכן עדיין אי אפשר לקבוע שהגבלת שעות האכילה מאטה ירידה קוגניטיבית או מפחיתה את הסיכון לדמנציה".
עם זאת, לדבריה, המחקר מוסיף נדבך מעניין לדיון. "ייתכן שבעתיד נצטרך להביא בחשבון לא רק מה וכמה אנחנו אוכלים, אלא גם מתי אנחנו אוכלים, כחלק מבחינת הקשר שבין תזונה לבריאות המוח", מציינת סוקמן.
חלון האכילה והשעון הביולוגי
השעון הביולוגי של הגוף, המכונה גם המערכת הצירקדית, מתאם בין תהליכים בגוף לבין אותות סביבתיים כמו זמני הארוחות ומחזורי האור והחושך. לפי החוקרים, רוב האמריקנים אוכלים לאורך יותר מ-12 שעות ביום. קיצור חלון האכילה עשוי להשפיע על המערכת הזאת, אך עדיין לא ידוע איזה מנגנון אחראי לשינויים שנמצאו במחקר.
החוקרים מתכננים לבדוק אם השיפור האפשרי נובע משילוב בין השעון הביולוגי, האופן שבו הגוף מזהה ומעבד רכיבים תזונתיים, תהליכים דלקתיים והבריאות המטבולית.
אכילה כבדה לפני השינה עלולה להכביד על מערכת העיכול ולהשפיע על איכות השינה
(צילום: Shutterstock)
בארצות הברית ובבריטניה נהוג לאכול לאורך כ-14 שעות ביממה, כך שנותרות כעשר שעות בלבד ללא מזון בלילה. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמה בינואר 2026 בכתב העת BMJ Medicine כללה 41 מחקרים אקראיים מבוקרים ובהם 2,287 משתתפים. היא מצאה כי אכילה מוגבלת בזמן נקשרה לשיפור במשקל, במדד מסת הגוף, בהיקף המותניים, בלחץ הדם הסיסטולי ובכמה מדדים מטבוליים. אכילה בשעות מוקדמות נמצאה יעילה יותר מאכילה בשעות מאוחרות, אך הקשר בין אורכו של חלון האכילה לבין התוצאות לא היה עקבי.
אז מתי כדאי לסיים לאכול?
"אין כיום הנחיה חד-משמעית לגבי השעה שבה צריך להפסיק לאכול", מסבירה סוקמן. "ההמלצה היא להימנע מארוחה כבדה לפני השינה. בזמן השינה פעילותן של מערכות הגוף פוחתת, ולא רצוי ליצור מצב שבו מערכת העיכול נדרשת לעבוד בצורה מאומצת. מצד שני, גם לא כדאי ללכת לישון רעבים. מי שזקוק לכך יכול לאכול ארוחה קלה כשעתיים לפני השינה. בוודאי שאין טעם לסיים לאכול מוקדם אם מגיעים רעבים לשינה, משום שהרעב עלול להקשות על ההירדמות ועל השינה הטובה בלילה".
כמה זמן לפני השינה כדאי לסיים לאכול?
לדבריה, לא רק שעת האכילה חשובה, אלא גם הרכב הארוחה. "אכילה של כמות גדולה של פחמימות לפני השינה עלולה להשאיר את רמות הסוכר גבוהות במהלך הלילה, או לגרום להפרשה מוגברת של אינסולין ולאחר מכן לירידה חדה ברמות הסוכר. לכן, אם אוכלים לפני השינה, מומלץ לבחור בארוחה הכוללת חלבון, שומן, ירקות ומעט פחמימות. אם בוחרים בפחמימות, עדיף שיהיו מורכבות".
החוקרים הדגישו כי יש לאמת את הממצאים במחקרים גדולים יותר. המחקר הוצג בכנס בידי ברנדון ד' מקגווייר, מועמד לדוקטורט באוניברסיטת ראטגרס, ומומן באמצעות מענק של המכון למזון, תזונה ובריאות של ניו ג'רזי ותוכנית USDA-NIFA.
