בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקנאביס רפואי בעולם הרפואה, למבוגרים ולילדים כאחד. אבל עכשיו נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בתחום רפואת ילדים ממליץ לא להתחיל את הטיפול לפני מיצוי אפשרויות הטיפול התרופתי הקיימות. ההנחיות נכתבו על ידי מומחי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים והאיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית.
המומחים קבעו כי בספרות לא קיים מספיק ניסיון קליני בשימוש בקנאביס רפואי בקרב אוכלוסיית הילדים והמתבגרים. לדבריהם, מרבית המאמרים שעסקו בנושא פורסמו לפני מספר רב של שנים, והמידע הקיים היום מוגבל למספר מועט של מחקרים או תיאורי מקרה בודדים שכללו עשרות ילדים שטופלו בקנאביס עקב בחילות והקאות בגלל כימותרפיה, כאב, אפילפסיה, אוטיזם ותסמונת טורט. עוד הם הוסיפו כי בתחום רפואת הילדים, חסר עדיין מידע על בטיחות תכשירי הקנאביס הרפואי ומידת יעילותם.
קראו עוד:
המומחים קבעו כי עקב הסכנות הידועות ושאינן ידועות, יש לשקול בכובד ראש את הגשת הבקשה לקנאביס רפואי בילדים. המומחים קבעו כי, כאמור, אין להמליץ על קנאביס רפואי לפני מיצוי כלל האפשרויות הרפואיות המקובלות, למעט בחולים סופניים.
עוד צוין כי על הרופאים להבהיר לחולה ומשפחתו על הסכנות האפשריות בנטילת קנאביס רפואי, ובמיוחד להדגיש את הסכנות הייחודיות לילדים. על ההורים להיות מודעים לפוטנציאל שימוש לרעה בחומר, במקרים בהם יש בבית בני נוער.
חשוב להדגיש עם זאת, כי האיגודים הרפואיים בהסתדרות הרפואית אמונים על כתיבה והפצה של הנחיות וניירות עמדה לציבור הרופאים. אלו אינם מחייבים על פי חוק, אולם מהווים מסמכי המלצות אשר על פי רוב עולם הרפואה הישראלי נוהג לפיהם. גם ברחבי העולם נוהגים האיגודים הרפואיים להפיץ מסמכי עמדה והנחיות רפואיות הבוחנים כל העת את הספרות הרפואית ונותנים את המלצותיהם.
מקור הקנאביס הוא בצמח קנאביס סטיבה, המכיל יותר מ-100 תרכובות קנבינואידיות בעלות השפעות פרמקולוגיות שונות בגוף האדם. לקנבינואידים פעילות על תפקודים רבים ובהם זיכרון, בקרת תיאבון, גדילת תאים, לחץ דם, תגובות אימוניות ותהליכים דלקתיים. צמח הקנאביס מכיל למעלה מ-480 חומרים פעילים, כשה-THC הוא המרכיב בעל הפעילות הפסיכואקטיבית המשמעותית ביותר. הצמח מכיל קנבינואידים פעילים נוספים כמו CBD - בעלי פעילות נוגדת דלקת וכאב. זמן מחצית החיים של THC, כלומר הזמן בו חצי מהתרופה דועכת ומתפנה מהגוף, הוא בממוצע 30 שעות, וזמן מחצית החיים של ה-CBD הוא תשע שעות.
הקנאביס ניתן למטופלים בצורת פרחים לעישון, אידוי או בשמן, ועד לאחרונה סופקו גם עוגיות. כאשר מדובר בקנאביס רפואי, צורות המתן הרלוונטיות לשימוש בילדים ובני נוער הן אידוי ושמן.
מרכיב ה-CBD נחשב בטוח יחסית ל-THC, עם מיעוט תופעות לוואי. בחודש פברואר השנה החליט שר הבריאות, ניצן הורוביץ, כי ה-CBD יצא מפקודת הסמים המסוכנים, לאחר בחינת הנושא על ידי ועדה מקצועית בראשות פרופ' שוקי שמר.
צריכה של קנאביס עשיר ב-THC עלולה לגרום לתופעות לוואי המתחלקות לתופעות פיזיולוגיות, כגון סחרחורת, ברדיקרדיה או טכיקרדיה, ירידה בלחץ דם וברמת הסוכר בדם, תיאבון מוגבר או ירידה בתיאבון, אדמומיות בעיניים, כאבי ראש, כאבי בטן, עייפות, קואורדינאציה לקוייה, חוסר יציבות ויובש באיברים ריריים כמו עיניים ופה; וכן, השפעות קוגניטיביות כמו: איבוד זיכרון בטווח הקצר, פגיעה בקו מחשבה רצוף ושינויים בתפיסת הזמן והמרחב.
תופעות אלו חולפות, בדרך כלל, זמן קצר לאחר ההסתגלות לתכשיר. כאשר הקנאביס ניטל במתן פומי, תופעות הלוואי עלולות להימשך עד 72 שעות לאחר נטילת התכשיר. שימוש קבוע בכמויות גבוהות של THC בעיקר, עלול להוביל לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות.
תופעות לוואי הנובעות, בדרך כלל, ממינון יתר, עלולות לכלול עילפון, שינויים גדולים בלחץ הדם, בדופק, ברמת הסוכר בדם או בקצב הנשימה. מינון גבוה של החומר עשוי במקרים מסויימים, ובעיקר באנשים בעלי נטייה מוקדמת, לגרום להתפרצות זמנית של מצבים פסיכוטיים, חרדה או הזיות.
נזקים נפשיים, קוגניטיביים ובריאותיים
בשבוע שעבר פורסמה ב-ynet סקירה שהצביעה על ההשפעות ההרסניות של השימוש ההולך וגובר בקנאביס על בני נוער וצעירים. בסקר לאומי אחרון של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול נמצא כי 27% מהציבור הבוגר בישראל, בגילים 18 עד 65, דיווחו כי צרכו קנאביס בשנה האחרונה.
ההשפעות הבריאותיות השליליות של צריכת קנאביס בקרב בני נוער יכולות לצוץ כבר בגיל ההתבגרות או בגילים מבוגרים יותר, ואלה כוללות שינויים מבניים במוח, פגיעות בקוגניציה, הפרעות נפשיות, התמכרות ומצבי בריאות וחירום נוספים. מוח המתבגר מאופיין בתהליכי בנייה של תאי העצב והמרווח בין תאי העצב הנקרא סינפסה. חשיפה ל-THC משנה את תצורת חלק מסיבי העצב וכתוצאה מכך בני נוער מתחת לגיל 25 חשופים לפגיעה בהתפתחות הפסיכולוגית והקוגניטיבית, מכיוון שאצלם קליפת המוח הקדמית, האחראית על תגמול, עכבות והפעלת פונקציות גבוהות, אינה בשלה.
מספר מחקרים מצאו קשר בין צריכת קנאביס ושינויים במוח במבנים השולטים על הזיכרון, קוגניציה, תשומת לב מורכבת ועיבוד רגשי. שינויים אלה כוללים ירידה בנפח ההיפוקמפוס במוח, קליפת המוח הצידית ומבנים נוספים. מחקרים שונים מראים גם כי צריכת קנאביס על ידי בני נוער מגבירה משמעותית את הסיכון ללקות בפסיכוזה, סכיזופרניה ואפיזודות חוזרות של דיכאון. מחקרים נוספים הראו את הקשר בין צריכת קנאביס אצל בני נוער למחשבות אובדניות ולאובדנות
קנאביס נמצא גם, על פי סקירת מחקרים זו, כקשור לסיכון מוגבר לפגיעה בקצב הלב, לאוטם בשריר הלב בבני נוער ומבוגרים ולסיכון מוגבר גם לאירוע מוחי. קנאביס קשור גם להשפעות מזיקות פוטנציאליות על מערכות גוף אחרות, כמו השפעות מסרטנות על האשכים והריאות. קנאביס הנצרך בעישון קשור גם לדלקת ריאות מסוג ברונכיטיס, כששריפת הקנאביס בעישון עד לנקודת הבערה שלו גורמת לשחרור THC אך גם רכיבים מסוכנים אחרים כמו זפת, פחמן חד חמצני, אמוניה ואצטלדהיד.
קנאביס עלול גם לגרום לפגיעה בעובר: במחקר שנערך ב-51 מדינות ארה"ב נמצא כי קנאביס עלול לגרום לנזק לעובר ולהתפתחות העתידית של הילד כאשר הוא נצרך בעת ההיריון, ונמצא אף גם קשר לאוטיזם. "אוכלוסיית בני הנוער פגיעה לסכנות הנלוות לצריכת קנאביס - פיזית, קוגניטיבית ונפשית", מסכמים החוקרים, "כשליש מצרכני הקנאביס בישראל מדווחים שהתחילו לצרוך מתחת לגיל 18, ולכן נדרשת התערבות לאומית ותוכניות מניעה, הסברה ומזעור נזקים בקרב בני הנוער, הורים, מחנכים וגם בקרב הציבור הרחב".
