כמות הסוכר שאליה אנחנו נחשפים עוד לפני שאנחנו מסוגלים לדבר, ואפילו בעודנו ברחם, עשויה להיות קשורה לבריאות המוח שלנו עשרות שנים מאוחר יותר. מחקר חדש מצא כי אנשים שנחשפו לכמות קטנה יותר של סוכר במהלך אלף הימים הראשונים לחייהם היו בסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה, אלצהיימר, דיכאון וחרדה.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת npj Aging, בחן תקופה מיוחדת בהיסטוריה של בריטניה: בין השנים 1942 ל-1953 הגבילה הממשלה את כמות הסוכר שכל אזרח יכול היה לקבל. המכסה שנקבעה למבוגרים הייתה דומה לכמות המומלצת כיום, ולילדים מתחת לגיל שנתיים לא ניתנה מכסת סוכר נוספת משלהם.
גלריה
המוח ממשיך להתפתח במהירות גם לאחר הלידה, והתזונה בשנתיים הראשונות עשויה להשפיע על הבריאות בהמשך החיים
(צילום: Shutterstock)
עם ביטול הקיצוב בספטמבר 1953, צריכת הסוכר הממוצעת בקרב מבוגרים כמעט הוכפלה, מכ-41 גרם לכ-80 גרם ביום. גם צריכת הממתקים בקרב ילדים יותר מהוכפלה. השינוי הפתאומי יצר הזדמנות מחקרית נדירה: להשוות בין אנשים שעברו את אלף הימים הראשונים לחייהם בתקופת הקיצוב לבין מי שנולדו זמן קצר לאחר ביטולו.
"זהו מה שמכונה ניסוי טבעי, כלומר מצב שהתרחש במציאות ואפשר לחוקרים להשוות בין שתי קבוצות", מסבירה ד"ר גל עמרי-אורבך, מנהלת ארצית של תחום מחלות כרוניות ואנדוקרינולוגיה במכבי שירותי בריאות. "עם זאת, לא מדובר בניסוי אקראי ומבוקר. מצד אחד השתתפו במחקר יותר מ-60 אלף בני אדם, אך מצד שני יש לו כמה מגבלות שחשוב להביא בחשבון".
סיכון נמוך ב-46% לאלצהיימר
החוקרים ניתחו נתונים רפואיים של 60,394 בני אדם שנולדו בבריטניה בין השנים 1951 ל-1956 ונכללו במאגר המידע הרפואי UK Biobank. בקרב מי שהיו נתונים לקיצוב הסוכר במהלך אלף הימים הראשונים לחייהם, הסיכון לפתח דמנציה מכל סוג היה נמוך ב-27% והסיכון לאלצהיימר היה נמוך ב-46%, בהשוואה למי שלא נחשפו להגבלות בתקופה זו.
עוד נמצא כי הסיכון לדיכאון היה נמוך ב-11% והסיכון לחרדה היה נמוך ב-20%. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין קיצוב הסוכר לבין הסיכון למחלת פרקינסון. הקשר היה חזק יותר אצל מי שנחשפו לקיצוב גם לאחר שנולדו. כאשר ההגבלות חלו רק בזמן ההיריון, נמצא בעיקר קשר לסיכון נמוך יותר לחרדה, אך לא ליתר המחלות שנבדקו.
ד"ר גל עמרי-אורבךצילום: מכבי שירותי בריאותהחוקרים בדקו גם סריקות MRI של חלק מהמשתתפים. אצל מי שנחשפו לקיצוב לאחר הלידה, גיל המוח שהוערך על פי הסריקות היה צעיר בממוצע ב-0.39 שנים מגילם בפועל. בנוסף, נמצאו אצלם נפחים גדולים יותר בכמה אזורים עמוקים במוח, ובהם ההיפוקמפוס והתלמוס, המעורבים בין היתר בזיכרון ובתפקודי חשיבה נוספים.
ההשפעה על המוח
אחד ההסברים האפשריים לממצאים הוא תהליך המכונה "תכנות מטבולי". המשמעות היא שהתזונה ותנאי הסביבה בתקופות מוקדמות ורגישות של החיים עשויים להשפיע על אופן פעולתן של מערכות הגוף גם כעבור שנים.
"אלף הימים הראשונים, מרגע ההפריה ועד גיל שנתיים, הם תקופה חשובה במיוחד בהתפתחות הגוף", מסבירה ד"ר עמרי-אורבך. "התזונה במהלך ההיריון והינקות עשויה להשפיע על האופן שבו הגוף מעבד רכיבי מזון, מווסת הורמונים ומפעיל גנים מסוימים. כך עלולות להיווצר מעין הגדרות ברירת מחדל פיזיולוגיות שילוו את האדם בהמשך חייו".
אצל מי שנחשפו לקיצוב הסוכר לאחר הלידה נמצאו הבדלים בגיל המוח ובנפחם של אזורים הקשורים לזיכרון ולחשיבה
(צילום: Shutterstock)
השינויים האלה אינם מחלות בפני עצמם, אך הם עשויים להשפיע על הסיכון לפתח בהמשך מחלות מטבוליות, מחלות לב וכלי דם ומחלות נוירולוגיות. עם זאת, הראיות לכך שחלק מההשפעות אינן הפיכות עדיין מוגבלות בבני אדם.
מחקרים קודמים קשרו צריכה עודפת של סוכרים מוספים לעמידות לאינסולין, להשמנה, לכבד שומני ולתהליכים דלקתיים בגוף. לדברי ד"ר עמרי-אורבך, מצבים אלה מלווים גם בפגיעה בתפקוד כלי הדם, שעשויה להיות חלק מהקשר בין הפרעות מטבוליות לבין בריאות המוח. "במחלת אלצהיימר נמצאו קשרים בין עמידות לאינסולין, פגיעה באופן שבו המוח מעבד גלוקוז והצטברות חלבונים לא תקינים במוח", היא אומרת. "עם זאת, אלצהיימר היא מחלה מורכבת שמושפעת מגורמים רבים. אי אפשר לראות בצריכת סוכר גורם יחיד או ישיר למחלה, וקשר סיבתי כזה עדיין לא הוכח בבני אדם".
החלון הקריטי נמשך גם לאחר הלידה
רמת הסוכר בדמה של האם משפיעה על התנאים שבהם העובר מתפתח. רמות גבוהות של סוכר בדם וסוכרת היריון נקשרו לשינויים בהתפתחות העובר, ובחלק מהמחקרים גם לסיכון מוגבר להפרעות בהתפתחות מערכת העצבים אצל הילדים. המוח מתפתח לאורך ההיריון כולו, אך בשליש השני והשלישי חלה האצה בגדילתו, בהיווצרות תאי עצב וביצירת הקשרים ביניהם. לכן מומלץ להקפיד על תזונה מאוזנת ולהימנע מצריכה עודפת של סוכרים מוספים במשך כל ההיריון.
רמות הסוכר בדמה של האם משפיעות על התנאים שבהם העובר מתפתח, ולכן מומלץ להימנע מצריכה עודפת של סוכר מוסף לאורך ההיריון
(צילום: Shutterstock)
למרות זאת, במחקר הנוכחי הקשר החזק ביותר נמצא אצל מי שקיצוב הסוכר נמשך גם לאחר לידתם. "המוח ממשיך להתפתח במהירות גם בחודשים ובשנים הראשונות לאחר הלידה", מסבירה ד"ר עמרי-אורבך. "ייתכן שתזונה דלה בסוכר לאורך תקופה ממושכת יותר מפחיתה את הסיכון לעמידות לאינסולין, לדלקת כרונית ולהפרעות מטבוליות אחרות".
לאחר הלידה, תזונת התינוק כוללת חלב אם או תמ"ל ובהמשך גם מזונות משלימים. תזונה עשירה בסוכר מוסף בינקות עשויה להשפיע גם על הרכב החיידקים במעי. עם זאת, הלקטוז המצוי באופן טבעי בחלב אם ובתמ"ל אינו נכלל בהמלצות להפחתת סוכרים מוספים.
למחקר יש כמה מגבלות. "החוקרים לא ידעו כמה סוכר צרך כל משתתף בפועל, אלא העריכו את החשיפה לפי שנת הלידה ותקופת הקיצוב", אומרת ד"ר עמרי-אורבך. "בנוסף, ביטול הקיצוב התרחש במקביל להתאוששות הכלכלית ולשינויים במערכת הבריאות, בתזונה ובהרגלי האכלת תינוקות, ולכן אי אפשר לשלול את השפעתם של גורמים נוספים".
ההמלצה היא לצמצם סוכר מוסף המצוי במשקאות ממותקים ובמזונות מעובדים, ולא להימנע מפירות, מחלב או מכל טעם מתוק
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, אוכלוסיית המחקר הייתה אחידה יחסית וכללה בעיקר בריטים לבנים שנולדו בתקופה מסוימת. היא מוסיפה כי ייתכן שחלק ממקרי הדיכאון והחרדה, שמאובחנים לעיתים בקהילה, לא תועדו במאגר, וכי סריקות המוח בוצעו בנקודת זמן אחת בלבד. נוסף על כך, רק 307 משתתפים פיתחו דמנציה, ובהם 123 שאובחנו עם אלצהיימר. לכן הממצאים מעידים על קשר סטטיסטי, אך אינם מוכיחים שהבדלים בצריכת הסוכר הם שגרמו לתוצאות.
מאילו סוגי סוכר מומלץ להימנע?
כשממליצים להפחית סוכר, אין הכוונה לכל סוגי הסוכר, אלא בעיקר לסוכר שהוסף למזון ולמשקאות. בקבוצה זו נכללים סוכר לבן וחום, דבש וסירופים, משקאות ממותקים, מיצים תעשייתיים, ממתקים, עוגיות, דגני בוקר ויוגורטים ממותקים. מומלץ לבדוק גם את רשימת הרכיבים במזון מסחרי לתינוקות, כמו מחיות ארוזות וחטיפים, שעלולים להכיל סוכר מוסף. גם דבש וסירופים המשווקים כטבעיים נחשבים לסוכרים חופשיים.
לעומת זאת, הסוכר המצוי באופן טבעי בפירות שלמים, בירקות ובחלב מגיע יחד עם רכיבים תזונתיים נוספים, כמו סיבים, ויטמינים, מינרלים וחלבונים. "ההמלצה אינה להימנע מפירות, ממוצרי חלב טבעיים, מחלב אם או מתמ"ל, אלא לצמצם בעיקר מזונות ומשקאות המכילים סוכר מוסף", מבהירה ד"ר עמרי-אורבך.
המטרה, לדבריה, אינה להימנע לחלוטין מסוכר או ליצור פחד מכל טעם מתוק, אלא להעדיף מזון טבעי ומלא. חשיפה למגוון טעמים כבר מגיל צעיר, ובהם טעמים מרירים, חמוצים ומלוחים, עשויה להפחית העדפה מוגזמת למתיקות. "מוקדם לשנות הנחיות על בסיס מחקר אחד", היא מסכמת. "המחקר מחזק את ההמלצות הקיימות: להימנע ככל האפשר ממשקאות ממותקים וממזונות אולטרה-מעובדים, ולעודד הרגלי אכילה בריאים כבר מתחילת החיים".
