בישראל מתרחשת בימים אלה תופעה שלא נראתה בעוצמה כזו עשרות שנים. באמצע פברואר - עלייה דרמטית במטופלים שמגיעים לחדרי המיון בעקבות התקפי האסתמה, האלרגיה וה-COPD ((מחלת ריאות חסימתית כרונית). לא מדובר בעלייה מתונה, אלא בזינוק משמעותי שלעיתים מצריך טיפול דחוף ואף אשפוז. מטופלים רבים מגיעים באמצע החורף עם קוצר נשימה חריף, שיעול בלתי פוסק ותחושת חרדה עמוקה בשל הקושי לנשום.
העולם משתנה בקצב מהיר מאי פעם. מחזורי העונות כבר אינם דומים למה שהכרנו במשך דורות: האביב מקדים להגיע, לעיתים כבר בינואר, והקיץ מתחיל כבר במאי במקום ביוני. ההתחממות הגלובלית והשינויים האקלימיים מטלטלים את דפוסי מזג האוויר המוכרים. זרימות האוויר משתנות, כמויות הגשם אינן יציבות, והגבולות בין העונות מיטשטשים. בישראל ההשפעה חדה במיוחד - אנו מצויים באזור אקלימי רגיש, וכל שינוי קטן מורגש כאן בעוצמה רבה.
ימי אובך. כך זה נראה - ההשפעה על הגוף ניכרת
השנה, התופעה הזו חריגה ויוצאת דופן במיוחד. יום אחד 10 מעלות בחוץ, למחרת שרב עם 28 מעלות, ואז שוב צניחה ל-10. תנודות חדות כאלה בתוך ימים ספורים אינן דבר שהגוף שלנו ערוך אליו. כשהטמפרטורה משתנה בבת אחת, המערכת האוטונומית - שמווסתת לחץ דם, דופק וחום גוף - מתקשה להסתגל במהירות. במקביל, המעבר מחורף לאביב מביא עמו זרימות אוויר מזרחיות הנושאות אבק ומזהמים מהמדבריות. השילוב בין קפיצות קיצוניות בטמפרטורה לבין עומס חלקיקים באוויר יוצר עומס כבד על דרכי הנשימה - ומוביל לעלייה בהתלקחויות.
פי שלושה התקפי אסתמה
אסתמה היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה. אצל חולי אסתמה דרכי האוויר מצויות במצב מתמשך של רגישות-יתר, ולכן כל גורם מעורר כמו חלקיקים באוויר, אלרגנים או זיהום עלול להצית תגובה חדה. כאשר מגיע אובך כבד או כשהטמפרטורה קופצת בבת אחת, דרכי הנשימה מתכווצות. למעשה, השרירים סביב הסימפונות נסגרים, כמות הליחה עולה, והמעבר של האוויר נעשה צר יותר עד כדי תחושת מחנק.
התקפים יכולים להיות קלים, עם קוצר נשימה ושיעול מטריד; בינוניים, שמגבילים פעילות יומיומית; או קשים מאוד, עם קושי משמעותי בנשימה ותחושת חנק. בתקופות של תנודות חדות במזג האוויר נרשמת עלייה חדה במספר ההתקפים הקשים — לעיתים כמעט פי שלושה.
COPD היא סיפור אחר לחלוטין. זו מחלה שמתפתחת לאחר שנים של עישון, בעבר או בהווה, חשיפה לעשן ממקורות אחרים כמו חימום בבית או בישול עם נפט, וחשיפה תעסוקתית. בניגוד לאסתמה, שבה חסימת דרכי האוויר לעיתים הפיכה, ב-COPD הנזק לריאות כבר קבוע ואינו הפיך.

החולים מתמודדים עם קוצר נשימה כרוני גם בימים שגרתיים. כאשר מצטרפים אובך כבד או תנודות חדות בטמפרטורה, מצבם מחמיר משמעותית. הקיבולת הריאתית שלהם כבר מוגבלת, ולכן כל עומס נוסף על מערכת הנשימה עלול להוביל להתלקחות. בתקופות של מזג אוויר בלתי יציב נרשמת עלייה בתדירות ההחמרות, ורבים מהמטופלים מגיעים לטיפול דחוף בשל קוצר נשימה חמור.
תסמיני האלרגיה - כבר בחורף
אצל אנשים הסובלים מאלרגיות, החשיפה בתקופת האביב לאבקנים או לחלקיקים באוויר מפעילה תגובה דלקתית של מערכת החיסון. הגוף מפרש את החומר הבלתי מזיק כאיום, ומגיב בעוצמה. התסמינים כוללים עיניים צורבות ודומעות, גירוד מתמשך בגרון, נזלת מרובה ושיעול יבש וטורדני. מעבר לאי-הנוחות, מדובר בפגיעה ממשית באיכות החיים, והמטופלים מדווחים על תופעות כמו פגיעה בשינה, עייפות מצטברת וקשיי ריכוז בעבודה או בלימודים.
ד"ר ליאור סלוקצילום: גואי כהןשינוי חד במזג האוויר, למשל התחממות פתאומית באמצע החורף, עלול להחריף תסמינים אלרגיים. אוויר חם ויבש מייבש את ריריות האף והגרון, מגביר את הרגישות שלהן ומקל על חדירת חלקיקים ומזהמים. תנודות חדות בטמפרטורה משפיעות גם על ריכוז האבקנים והזיהום באוויר, ולעיתים יוצרות עומס כפול על מי שמערכת הנשימה שלהם רגישה מלכתחילה.
ברוב המקרים, נזלת אלרגית כשלעצמה אינה מסוכנת ואינה מובילה לחדר מיון. עם זאת, כאשר האלרגיה משתלבת עם אסתמה אלרגית, או כאשר מופיע קוצר נשימה משמעותי, המצב כבר עלול להחמיר. לכן בתקופות של מזג אוויר קיצוני ולא יציב, אנשים עם אלרגיות צריכים להיות מודעים במיוחד לשינויים בגופם ולסימנים שמעידים על החמרה.
איך מטפלים ומה ניתן לעשות?
אסתמה במקרים מסוימים דורשת טיפול מונע באופן קבוע, ולא רק טיפול בזמן התקף. הטיפול המקובל כיום הוא במשאפים המשלבים סטרואידים בשאיפה עם תרופות שמרחיבות את הסימפונות. בהתקף חריף, ניתן טיפול עם סטרואידים בכדורים או בזריקות. ב-COPD לעומת זאת, הטיפול הוא במשאף המכיל מרחיבי סימפונות, אך לא כולם זקוקים למשאף המשלב גם סטרואידים בשאיפה. בנזלת אלרגית מטפלים בתרסיסים סטרואידליים לאף ובכדורים אנטי-היסטמינים. השינוי הגדול בשנים האחרונות הוא התרופות הביולוגיות החדשות, שמכוונות ישירות למנגנונים שמפעילים את הדלקת ואת המחלה. תרופות אלו מאפשרות להפחית משמעותית את תדירות ההתקפים, לשפר את איכות החיים ולנשום טוב יותר.

בימים של אובך כבד, כמו אלו שהיו ואלו שעוד יהיו, מומלץ לצמצם שהייה בחוץ ולהעדיף חללים סגורים עם סינון אוויר תקין כמו מזגן עם פילטרים נקיים או מטהר אוויר איכותי. הקפדה על ניקיון הבית, ובעיקר כביסה תכופה של מצעים ומגבות, מסייעת להפחית עומס אלרגנים. בנוסף, עישון הוא גורם סיכון מובהק, ולמעשה אסור לחלוטין במצבים אלה. הוא פוגע בריאות של המעשן ושל כל בני הבית, ומחמיר משמעותית מחלות נשימה.
אם מופיעים קוצר נשימה חריג, כאבים בחזה או שיעול שאינו נפסק, אין להמתין. יש לפנות לבדיקה רפואית. מי שיודע כי הוא סובל מאסתמה או מ-COPD צריך לוודא שהטיפול התרופתי שלו מעודכן ונלקח כנדרש. החמרות נשימתיות אינן נוטות לחלוף מעצמן, וטיפול מוקדם יכול למנוע סיבוכים.
מזג האוויר הקיצוני והתנודות החריפות בין העונות, כפי שחווינו השבוע, אינם אירוע חד-פעמי. זו מציאות משתנה שהופכת לחלק מהשגרה. עבור אנשים עם מחלות נשימה מדובר בשינוי משמעותי שמצריך היערכות מוקדמת, הקפדה על טיפול קבוע ותגובה מהירה לתסמינים חריגים כדי למנוע הידרדרות.
הכותב הוא רופא בכיר במכון למחלות ריאה ומוביל תחום דרכי אוויר במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר
קראו עוד בנושא זה:








