האם תינוקות שניזונים מתמ"ל באמת ישנים טוב יותר? הורים רבים משוכנעים שכן, ויש מי שבוחרים לוותר על הנקה - או לשלב תמ"ל - בתקווה שהתינוק יתחיל לישון לילות רצופים. אלא שמחקר יפני חדש, מהגדולים שנערכו בתחום, מציג תמונה שונה: תינוקות שקיבלו חלב אם במהלך ששת חודשי חייהם הראשונים היו בעלי סיכוי נמוך יותר לישון פחות מ-11 שעות ביממה בגיל שנה, בהשוואה לתינוקות שניזונו מתמ"ל בלבד. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית במשך ששת חודשי החיים הראשונים, בשל יתרונותיה הרבים והמוכחים, ובהם הגנה מפני זיהומים ותמיכה בהתפתחות תקינה. למרות זאת, התפיסה שלפיה תינוקות יונקים ישנים פחות או מתעוררים יותר בלילה עדיין נפוצה בקרב הורים רבים.
לשאלה הזו יש גם חשיבות בריאותית. מחקרים קודמים מצאו כי משך שינה קצר בינקות נקשר להשמנה, לבעיות התנהגות ולביצועים קוגניטיביים נמוכים יותר בהמשך החיים. לכן, שינה מספקת בתקופה זו נחשבת מרכיב חשוב בהתפתחות התקינה של התינוק, מבחינה גופנית ונפשית.
יותר מ-82 אלף אימהות ותינוקות
כדי לבחון את הקשר בין אופן ההזנה של תינוקות לבין משך השינה שלהם, ניתחו החוקרים נתונים ממחקר Japan Environment and Children's Study (JECS), אחד ממחקרי העוקבה הגדולים בעולם, העוקב אחר ילדים מלידה. המחקר כלל 82,918 זוגות של אימהות ותינוקות. כשהתינוקות היו בני שישה חודשים, האימהות התבקשו לדווח באמצעות שאלונים כיצד הזינו את ילדיהן במהלך חצי השנה הראשונה לחיים.
בהתאם לתשובותיהן, חולקו התינוקות לארבע קבוצות: תינוקות שניזונו מתמ"ל בלבד, תינוקות שינקו במשך פחות משישה חודשים, תינוקות שינקו לאורך כל ששת החודשים אך קיבלו גם השלמה בתמ"ל, ותינוקות שינקו באופן בלעדי במשך ששת החודשים הראשונים.
ד"ר שני פלדצילום: יח"צ מכביכשהילדים הגיעו לגיל שנה, ההורים מילאו שאלון נוסף שבו דיווחו על משך השינה היומי שלהם. בהתאם להמלצות הקרן הלאומית האמריקנית לשינה, תינוקות שישנו פחות מ-11 שעות ביממה הוגדרו כבעלי משך שינה בלתי מספק.
ד"ר שני פלד, המטולוגית ומומחית ברפואת ילדים במכבי שירותי בריאות, מחוז צפון, אומרת כי המחקר מוסיף נדבך חשוב לידע הקיים בנושא, אך יש לפרש את ממצאיו בזהירות.
"בתחום הזה יש כבר שנים ממצאים לא עקביים", היא מסבירה. "חלק מהמחקרים הראו שתינוקות יונקים מתעוררים יותר בלילה, בעיקר בחודשים הראשונים, וחלק לא מצאו הבדלים משמעותיים לאורך זמן. המחקר הנוכחי גדול מאוד ומבוסס על אוכלוסייה רחבה, ולכן מוסיף משקל סטטיסטי חשוב, אבל עדיין מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחה לסיבתיות. כלומר, אי אפשר לומר שהנקה 'גורמת' לשינה ארוכה יותר, אלא רק שנמצא קשר בין השניים באוכלוסייה שנבדקה".
החוקרים מצאו כי תינוקות שניזונו מתמ"ל בלבד נטו יותר לשינה קצרה בהשוואה לתינוקות שקיבלו חלב אם
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, ייתכן שהקשר נובע ממנגנונים ביולוגיים שונים, בהם נוכחות מלטונין וטריפטופן בחלב האם, השפעת ההנקה על הבשלת השעון הביולוגי והתפתחות המיקרוביום, אולם אלו עדיין נחשבים להסברים אפשריים בלבד.
"שינה של תינוקות מושפעת ממגוון רחב של גורמים, ולא ניתן לייחס אותה לסוג ההזנה בלבד", היא מציינת. "הנקה היא שיטת הזנה מומלצת עם יתרונות בריאותיים מוכחים, אך היא אינה מבטיחה שינה טובה יותר, ותמ"ל אינו בהכרח מוביל לשינה רציפה יותר. לכן חשוב להימנע מהסקת מסקנות חד-משמעיות מהמחקר הזה או מהפיכת השינה לשיקול המרכזי בבחירת אופן ההזנה".
הנקה נקשרה לשינה ממושכת יותר
בכל הקבוצות שקיבלו חלב אם נמצא סיכון נמוך יותר לשינה קצרה בהשוואה לתינוקות שניזונו מתמ"ל בלבד. בקרב תינוקות שניזונו רק מתמ"ל במהלך ששת חודשי החיים הראשונים, 12.2% סבלו משינה קצרה בגיל שנה. השיעור ירד ל-10.2% בקרב תינוקות שינקו פחות משישה חודשים, ל-9.7% בקרב מי שינקו במשך כל ששת החודשים וקיבלו גם השלמה בתמ"ל, והיה הנמוך ביותר - 8.8% - בקרב תינוקות שינקו באופן בלעדי במשך שישה חודשים.
ככל שמשך ההנקה היה ארוך יותר, כך פחת הסיכון לשינה קצרה בגיל שנה
(צילום: Shutterstock)
גם לאחר שהחוקרים התאימו את הנתונים למגוון רחב של גורמים הקשורים לאם, לתינוק ולסביבה, נמצא כי לתינוקות שינקו באופן בלעדי במשך שישה חודשים היה סיכוי נמוך ב-23% לישון פחות מ-11 שעות ביממה בגיל שנה, בהשוואה לתינוקות שניזונו מתמ"ל בלבד. בנוסף, נמצא קשר מדורג: ככל שמשך ההנקה היה ארוך יותר, כך פחת הסיכוי לשינה קצרה.
המנגנונים האפשריים מאחורי הקשר
החוקרים הציעו כמה מנגנונים ביולוגיים אפשריים שעשויים להסביר את הממצאים. בעוד שהרכבו התזונתי של התמ"ל נשאר כמעט קבוע, הרכבו של חלב האם משתנה ומתאים את עצמו לצרכים המשתנים של התינוק.
אחד ההסברים האפשריים קשור למלטונין - הורמון המסייע להירדמות ולשיפור איכות השינה. בלילה מופרש מלטונין אל חלב האם, והוא עשוי לסייע בביסוס השעון הביולוגי של התינוק ובהתפתחות מחזורי שינה-ערות תקינים. מאחר שיילודים מייצרים רק כמויות קטנות של מלטונין בעצמם, ייתכן שהמלטונין שבחלב האם תורם להתפתחות דפוסי שינה בריאים.
בנוסף, חלב האם מכיל טריפטופן - חומצת אמינו המשמשת לייצור מלטונין - ומחקרים קודמים הראו כי ריכוזו אף גבוה יותר בשעות הלילה. החוקרים מציינים גם את ציר המעי-מוח, מערכת תקשורת בין חיידקי המעי למוח. הנקה ידועה כתורמת להתפתחות מיקרוביום מעי בריא אצל תינוקות, וייתכן שהבדלים בהרכב חיידקי המעי בין תינוקות יונקים לבין תינוקות הניזונים מתמ"ל משפיעים גם הם על התפתחות מחזורי השינה ואיכותה.
מה באמת משפיע על שנת התינוק?
(צילום: Shutterstock)
למה נולד המיתוס על תמ"ל ושינה?
אחד האתגרים הגדולים ביותר של הורים לתינוקות הוא המחסור בשינה, ולכן רבים מחפשים דרכים שיעזרו לתינוק לישון זמן רב יותר בלילה. לדברי קארין אטיאס, אחות טיפת חלב, יועצת הנקה מוסמכת ומייסדת המיזם החברתי לעידוד הנקה, אחת התפיסות הרווחות היא שמעבר לתמ"ל משפר את שנת התינוק. אלא שהמחקר החדש מצטרף לשורת מחקרים המערערים על ההנחה הזו. לדבריה, הממצאים משתלבים גם עם מחקרים קודמים שהראו כי אימהות מניקות ישנות במצטבר כ-30 עד 45 דקות יותר בלילה, ואף מדווחות על איכות שינה טובה יותר.
קארין אטיאסצילום: יולי שומלו"מקור התפיסה שתינוקות הניזונים מתמ"ל ישנים טוב יותר נעוץ בהבדלים באופן שבו הגוף מעכל את המזון", מסבירה אטיאס. "חלב אם מכיל חלבון ממקור אנושי שמותאם באופן מיטבי לגוף התינוק ומתעכל בקלות. לעומת זאת, חלבון שמקורו בחלב פרה מותאם מבחינה ביולוגית לעגל, ולכן מערכת העיכול של התינוק נדרשת להשקיע יותר מאמץ כדי לפרק ולעכל אותו. אני תמיד מסבירה להורים שזה קצת כמו תחושת העייפות שאחרי ארוחת חמין בשבת".
עם זאת, היא מדגישה כי בפועל אין קשר פשוט בין סוג ההזנה לבין איכות השינה. "דפוסי השינה של כל תינוק מושפעים משילוב של גורמים רבים, ולא רק מסוג המזון שהוא מקבל. גם אם יש תינוקות שישנים זמן רב יותר לאחר אכילת תמ"ל, זה לא בהכרח מצב אידיאלי".
לדבריה, דווקא השינה הקלה יותר האופיינית לתינוקות יונקים היא מנגנון הגנה חשוב. "מחקרים מראים שהנקה מפחיתה בכ-50% את הסיכון למוות בעריסה (SIDS), בין היתר משום שהיא מאפשרת לתינוק להתעורר בקלות רבה יותר במקרה של מצוקה נשימתית, במקום להישאר בשינה עמוקה מדי".
