מצבה של תושבת השפלה בשנות השלושים לחייה, שאובחנה עם כלבת, מוסיף להיות אנוש, כך עדכן הבוקר (חמישי) המרכז הרפואי שמיר אסף הרופא. האישה הגיעה לבית החולים לפני כשבועיים לאחר שחשה ברע, ובהמשך, עם הידרדרות מצבה, אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ כללי. אמש התקבלו תוצאות הבדיקה שאישרו את האבחנה. החקירה מתמקדת במגע עם כלבה משוטטת מגזע "אמריקן בולי", שנאספה באזור כפר רות, סמוך למודיעין, והועברה לבית בכפר שמואל.
כלבת
כלבת
כלבת עלולה להתפרץ חודשים לאחר החשיפה לנגיף
(צילום: Shutterstock)
לפי תחקיר ראשוני של משרד החקלאות וביטחון המזון, הכלבה קיבלה טיפול וטרינרי ובהמשך עברה ניתוח עיקור וחוסנה נגד כלבת. למחרת, ב-9 בספטמבר, מצבה הידרדר והיא מתה, וגופתה נשלחה לכילוי. משרד הבריאות קורא לכל מי שחושד שבא במגע עם כלבה באזור כפר רות ובסביבתו החל מ-17 באוגוסט לפנות בהקדם ללשכת הבריאות להערכת הצורך בטיפול מונע. המקרה מעלה שאלות על מחלה שניתן למנוע לאחר חשיפה, אך לאחר הופעת התסמינים היא קטלנית כמעט תמיד: איזה מגע מחייב בירור, ומה עושים אם החשיפה התרחשה לפני חודשים?

איך הנגיף מגיע למוח?

פרופסור יסמין מאורפרופסור יסמין מאורשלומי מזרחי
פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, מסבירה כי לאחר ההדבקה הנגיף מתקדם דרך מערכת העצבים אל המוח, שם הוא גורם לדלקת קשה ולפגיעה בתפקודים חיוניים. "המחלה קטלנית כי היא פוגעת במערכת העצבים המרכזית בצורה בלתי הפיכה", היא אומרת. לדבריה, אין כיום טיפול אנטי-ויראלי שניתן להציע נגד הנגיף, ולכן חיוני לפנות להערכת הצורך בטיפול מונע לפני הופעת התסמינים.
התקדמות הנגיף לאורך מערכת העצבים מסבירה מדוע המחלה עלולה להתפרץ זמן רב לאחר החשיפה. "אם ננשכת ברגל, עד שהנגיף מגיע למוח יכול לקחת זמן", אומרת פרופ' מאור. תקופת הדגירה מושפעת מגורמים שונים ועשויה להימשך חודשים, ולעיתים אף שנים. בפרק הזמן הזה אפשר להתערב ולמנוע את המחלה, אך אין להמתין לסימנים שיעוררו חשד: "ההתערבות אפקטיבית לפני הופעת תסמינים", היא מדגישה.
כלבה נגועה בכלבת
כלבה נגועה בכלבת
הכלבה המשוטטת הנגועה בכלבת
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
גם פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, והפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן, מדגיש כי הזמן שחלף מאז החשיפה אינו סיבה לוותר על בירור. "תקופת הדגירה של הכלבת יכולה להימשך מספר חודשים, והמסר הקריטי לציבור הוא שכל עוד לא הופיעו תסמינים, לא מאוחר מדי להתחסן", הוא אומר. לדבריו, מי שהיה באזור כפר רות בסוף אוגוסט ונחשף לכלב משוטט בנשיכה, בשריטה או במגע של רוק עם עור פצוע או ריריות, חייב לפנות מיד ללשכת הבריאות להערכת סיכון. "טיפול מונע מציל חיים גם בשלב הזה".

לא רק נשיכה: איזה מגע מחייב בירור?

פרופ' נדב דוידוביץ'פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
נשיכה היא דרך מרכזית להעברת כלבת, אך גם שריטה עלולה להוביל להדבקה. פרופ' מאור מסבירה כי הסיכון קיים כאשר השריטה פוצעת את העור ומזוהמת ברוק של בעל חיים נגוע. כך, למשל, חתול שמלקק את ציפורניו ולאחר מכן שורט עלול להעביר את הנגיף. לדבריה, הדבקה בדרך זו פחות סבירה מהדבקה בנשיכה, אך היא אפשרית.
לפי הנחיות משרד הבריאות, גם מגע של רוק מבעל חיים חשוד עם פצע פתוח או עם ריריות העיניים, הפה או האף מחייב פנייה לבירור. לעומת זאת, המחלה אינה מועברת באוויר או במגע עם עור שלם.
אינפו כלבת
גם כשמדובר בחיית מחמד מוכרת, אין לוותר על בירור. פרופ' מאור מדגישה כי לאחר נשיכה או פציעה מיונק יש להתייעץ עם לשכת הבריאות. משרד הבריאות מבהיר כי יש לפנות גם אם בעל החיים מוכר ומחוסן. ההחלטה אם נדרש טיפול מונע ואיזה טיפול לתת מתקבלת על ידי רופא לשכת הבריאות, בהתאם לנסיבות החשיפה.
מה עושים מיד לאחר החשיפה? "לא לחכות לתסמינים! לא לומר 'אם יהיה, אני אפנה'", מדגישה פרופ' מאור. מיד לאחר נשיכה או שריטה יש לשטוף את הפצע ביסודיות בהרבה מים זורמים וסבון. לדבריה, השטיפה מסייעת לסלק את הנגיף מאזור הפציעה ולהפחית את הסיכון להדבקה, אך אינה מחליפה הערכה רפואית. יש לפנות בהקדם ללשכת הבריאות הקרובה למקום המגורים, ואם היא סגורה, לפנות לחדר מיון, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
הטיפול המונע מותאם לנסיבות החשיפה ועשוי לכלול חיסון פעיל וחיסון סביל. החיסון הפעיל מעודד את הגוף לפתח תגובה חיסונית נגד הנגיף, ואילו החיסון הסביל מספק נוגדנים מוכנים נגדו. ההחלטה איזה טיפול נדרש מתקבלת על ידי רופא לשכת הבריאות. "אם פונים בשלב הראשוני הזה, יש אמצעים טובים למנוע את המחלה גם על ידי חיסון פעיל וגם סביל", אומרת פרופ' מאור.
כלבת
כלבת
לא רק נשיכה: גם שריטה מזוהמת ברוק עלולה להעביר את הנגיף
(צילום: Shutterstock)

גם בעל חיים חברותי עלול להיות נגוע

פרופ' מאור מציינת כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה בכלבת בישראל, עם דיווחים גם במרכז הארץ, ובהם פתח תקווה, ראש העין, הוד השרון ואזור מודיעין. לדבריה, התרחבות הדיווחים מחייבת הקפדה על ההמלצה להימנע ממגע עם בעלי חיים משוטטים.
פרופ' דוידוביץ מדגיש כי תוקפנות אינה הסימן היחיד שצריך לעורר חשד, וכי גם בעל חיים שנראה ידידותי עלול להיות נגוע. "הציבור נוטה לחשוב שכלבת עוברת רק מנשיכה של כלב תוקפני, אך בעל חיים נגוע מפריש את הנגיף ברוק עוד לפני שמופיעים אצלו סימנים קלאסיים, ולעיתים הוא דווקא נראה חלש או חברותי ומעורר חמלה", הוא אומר.
לכן, לדבריו, אין להכניס כלב משוטט הביתה לפני בדיקת וטרינר, ובמידת הצורך יש לדווח לשירות הווטרינרי ברשות המקומית. משרד הבריאות מנחה להימנע מהתקרבות, מליטוף או מניסיון ללכוד בעלי חיים לא מוכרים או חיות בר, ולהנחות גם ילדים להימנע ממגע עמם.
חיסון נגד כלבת
חיסון נגד כלבת
חיסון חיות המחמד מסייע להגן גם על האנשים שבקרבתן
(צילום: Shutterstock)
לצד הזהירות מבעלי חיים משוטטים, פרופ' מאור מדגישה את חשיבות חיסונן של חיות המחמד. כלב שמסתובב ללא השגחה עלול להינשך על ידי בעל חיים נגוע, להידבק ובהמשך לסכן גם את האנשים שבקרבתו. "חשוב מאוד שחיות המחמד יהיו מחוסנות", היא אומרת.
ומה לגבי בני המשפחה של חולה? לפי משרד הבריאות, הדבקה בכלבת מאדם לאדם אינה שכיחה, והמקרים שתוארו היו בעיקר בעקבות השתלת איברים. פרופ' מאור מדגישה כי עצם השהייה בקרבת חולה אינה נחשבת לחשיפה. עם זאת, במקרה של נשיכה או מגע של רוק עם עור פצוע או ריריות, יש לפנות לייעוץ רפואי ולהערכת הצורך בטיפול מונע.
לצד ההנחיות לציבור, פרופ' דוידוביץ מדגיש את הצורך לבחון את התיאום ואת העברת המידע בין הגורמים המטפלים. "העובדה שכלבה משוטטת ולא מחוסנת נאספה, נותחה ומתה מבלי שהאירוע הדליק נורת אזהרה בזמן אמת מצביעה על פער מסוכן ברצף הדיווח בין הרפואה הווטרינרית לבריאות הציבור", הוא אומר.
לדבריו, ההתמודדות מחייבת מדיניות מתוקצבת בגישת "בריאות אחת", המחברת בין בריאות האדם, בעלי החיים והסביבה, לצד תיאום בין משרדי הממשלה. "נגיפים אינם מכירים בגבולות מוניציפליים או מדיניים", הוא מדגיש, וקורא לשיתוף פעולה וטרינרי ואזורי חוצה גבולות לטיפול בכלבים משוטטים ולחיסון חיות בר.