בלילה שבין 1 ל-2 באוקטובר מתה דריה שיפילובה, בת 28, בבית החולים בשלחוב שבסיביר, ימים ספורים לאחר שאושפזה. על פי התקשורת הרוסית, שיפילובה עבדה כלבורנטית במכון לחקר הדבר באירקוטסק. אחת הגרסאות מתארת תאונה שאירעה לכאורה ב-25 בספטמבר: מבחנה שהכילה את חיידק הדבר נשברה במהלך עבודתה. בתוך שבוע, העובדת במכון שנועד להילחם במחלה כבר לא הייתה בחיים. נסיבות החשיפה האלה טרם אושרו רשמית.
שיפילובה אושפזה ב-29 בספטמבר עם תסמיני דלקת ריאות קשה - מה שמעלה חשד למחלת דבר ריאתי. בעקבות האירוע הוטלו הגבלות על מחלקות האשפוז בבית החולים, וקבלת מטופלים ושחרורם הופסקו בחלק מהמחלקות. ראש מחוז שלחוב, מקסים מודין, אישר שהאשפוז נמצא בהסגר, בעוד המרפאה ממשיכה לפעול.
מותה הציב במרכז האירוע מוסד שהוקם כדי למנוע בדיוק סכנות כאלה. המכון לחקר הדבר באירקוטסק נוסד ב-1934 כגוף מחקרי ומבצעי למאבק במחלה. בהמשך התרחבה אחריותו גם לזיהומים מסוכנים אחרים, ובהם כולרה וגחלת. הוא פועל במסגרת רוספוטרבנדזור, הרשות הרוסית המופקדת על בריאות הציבור והגנת הצרכן, שמנהלת כעת גם את פעולות בלימת האירוע.
ההודעות שנמחקו והגרסאות הסותרות
לפי דיווחים, בעקבות האירוע אותרו לפחות 197 בני אדם שייתכן שבאו במגע עם שיפילובה, ו-189 מהם הועברו להשגחה במוסדות רפואיים. במקביל בוטלו אירועים ציבוריים באירקוטסק ונפתחה חקירה פלילית בחשד להפרת כללי בטיחות שהובילה למוות. אנה פופובה, ראש רוספוטרבנדזור והרופאה הראשית לבריאות הציבור של רוסיה, הגיעה ממוסקבה והשתתפה בישיבת חירום לתיאום פעולות הבלימה.
תושבים סיפרו שראו ברחובות אנשים בחליפות מגן, במסכות ובכפפות, ושמסכות חולקו בגני ילדים. אתר החדשות העצמאי "אנשי באיקל", הפועל מחוץ לרוסיה, דיווח בהסתמך על מקור המקורב לגופי אכיפת החוק כי אנשי שירות הביטחון הפדרלי, ה-FSB, ליוו אמבולנסים שהסיעו אנשים שבאו במגע עם שיפילובה לבדיקות. הטענה על מעורבות השירות לא קיבלה אישור רשמי.
חיידקי דבר בצילום מיקרוסקופ
(צילום: shutterstock)
אלא שלצד צעדי החירום, הרשויות המקומיות מסרו לציבור מידע חלקי על המחלה עצמה. בהודעה רשמית מ-2 באוקטובר התייחס מושל מחוז אירקוטסק, איגור קובזב, רק לחשד ל"זיהום מסוכן במיוחד". הוא מסר שכל האנשים שאותרו כמי שבאו במגע עם החולה נמצאים במעקב רפואי, ללא סימני מחלה ועם תוצאות בדיקות מעבדה שליליות. שם המחלה לא צוין בהודעה. משרד הבריאות הרוסי לא הוציא הודעה בנושא, וגם ארגון הבריאות העולמי לא התייחס לאירוע.
ראש הרפובליקה השכנה בוריאטיה, אלכסיי צידנוב, כתב תחילה שהאישה מתה מדבר. בהמשך ערך את ההודעה לניסוח שלפיו היא "ייתכן שמתה מדבר". הוא גם הכחיש שביקרה בבוריאטיה או שההדבקה קשורה לרפובליקה שלו.
בינתיים פורסמו שלוש גרסאות לנסיבות ההדבקה: חשיפה בעקבות שבירת מבחנה במעבדה, הדבקה במהלך נסיעת עבודה לבוריאטיה וחזרה מתאילנד. הגרסה הנוגעת לבוריאטיה הוכחשה בידי ראש הרפובליקה, וגם שתי הגרסאות האחרות לא קיבלו אישור רשמי.
חוסר הבהירות העמיק כשגם מידע שכבר פורסם החל להיעלם. עיריית באיקלסק פרסמה המלצה להימנע מנסיעות לשלחוב בשל מידע לא רשמי על דבר, ומחקה אותה כעבור כשעתיים. גם פרסומים ברשתות החברתיות של כלי תקשורת רוסיים הוסרו. על רקע השמועות החלו תושבי שלחוב ואירקוטסק לרכוש אנטיביוטיקה הפעילה נגד החיידק.
האפידמיולוג הרוסי מיכאיל פבורוב, שמתגורר בארצות הברית, הטיל ספק בגרסת המבחנה. לדבריו, עובדים במכון אמורים ללבוש חליפות מגן, ולכן הסבירות להידבקות בעקבות שבירת מבחנה אמורה להיות נמוכה. הוא תיאר את הגעתה של פופובה כסימן לחומרת האירוע וטען: "לא יגידו לנו מה באמת קרה". הדברים משקפים את הערכתו, ולא ממצא של חקירת האירוע.
מנגד, גנאדי אונישצ'נקו, שעמד בעבר בראש רוספוטרבנדזור, הטיל ספק בכך שמדובר בדבר מלכתחילה. הוא טען שייתכן שהאישה מתה מזיהום אחר, והדגיש שבמקרה של דבר קיימים אמצעי מניעה וטיפול מוכרים. בין נימוקיו הזכיר את מזג האוויר הקר בבוריאטיה ואת תרדמת החורף של בעלי החיים הנושאים את החיידק.
מבחנה שנשברה במעבדה, ומוות מסתורי. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
גם ביחס למצבם של האנשים שנמצאים במעקב פורסמו טענות סותרות. מול ההודעה הרשמית שלפיה אין אצלם סימני מחלה והבדיקות שליליות, פורסמה טענה שלחלק מהמאושפזים יש תסמינים. עם זאת, ההדבקה לא אומתה. מספר האנשים שנמצאים בהשגחה אינו מספר הנדבקים, ואין בכך הוכחה שהמחלה עברה משיפילובה לאנשים נוספים.
"אפשר לטפל, אבל צריך למהר"
פרופ' טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, מתייחס לאפשרות ששיפילובה נדבקה בעקבות תאונה במעבדה: "בוא נניח שמה שמדווח נכון. אין לי מושג מה רמת הבטיחות שם ומה כללי ההתנהלות. כשעובדים במעבדות עם חיידקים מסוכנים, יש תאונות ואנשים נחשפים. התיאור של מה שקרה לאישה מתאים לחשיפה לחיידק הדבר".
לדבריו, המפתח להבנת התרחיש הזה הוא הדרך שבה החיידק נכנס לגוף. "אם נשברה מבחנה שהיה בה חיידק הדבר, ויש אירוסול מהמבחנה, זאת אומרת רסס שיצא לאוויר, אפשר לקבל דבר ריאתי אם נושמים את החיידק", הוא מסביר. "יש כמה צורות של דבר. הצורה הכי קשה, הכי ממיתה וגם הכי מידבקת היא הדבר הריאתי. זו מחלה סופר מהירה וסופר אלימה, והתיאור של ההידרדרות שלה בתוך ימים נשמע מתאים. זה לא בטוח, אבל זה מתאים. היא דוהרת מאוד מהר וגורמת לדלקת ריאות קשה מאוד. אפשר לטפל בדבר, אבל צריך לטפל מאוד מהר. היא לא מגיבה טוב לטיפול מאוחר".
פרופ' טל ברושצילום: אלבום פרטיהדבר נגרם בידי החיידק ירסיניה פסטיס, שהתפרסם בשל מגפת "המוות השחור" במאה ה-14. אבל המחלה אינה רק פרק בספרי ההיסטוריה. "זו מחלה שקיימת, זה לא משהו מומצא", אומר פרופ' ברוש. "בישראל לא, אבל יש מקומות בעולם שיש בהם דבר פעיל: באזורים של מרכז אסיה, בצפון סין ובמונגוליה. אין הרבה, אבל יש. יש גם בדרום אמריקה, קצת במערב ארצות הברית ובאפריקה. מדגסקר היא אחד המוקדים הבולטים של המחלה".
פרופ' טל ברוש: יש כמה צורות של דבר. הצורה הכי קשה, הכי ממיתה וגם הכי מידבקת היא הדבר הריאתי. זו מחלה סופר מהירה וסופר אלימה, והתיאור של ההידרדרות שלה בתוך ימים נשמע מתאים. זה לא בטוח, אבל זה מתאים. היא דוהרת מהר מאוד וגורמת לדלקת ריאות קשה מאוד
הנתונים תומכים בתיאור הזה. לפי ארגון הבריאות העולמי דיווחו עשר מדינות על מקרי דבר מאומתים או חשודים בין 2019 ל-2025, קרוב ל-4,000 מקרים חשודים בסך הכול. המקרה הרוסי האחרון שתועד היה ב-2016, כשילד בן עשר ברפובליקת אלטאי נדבק בזמן שפשט עור של מרמיטה. הוא החלים בזכות טיפול שניתן לו בזמן.
המחלה קיימת בטבע בחיות קטנות, כמו מכרסמים, ועוברת ביניהן. "אנשים בדרך כלל לא נדבקים, אלא אם באים במגע עם החיות האלה, למשל ציידים שצדים מרמיטות, או דרך פרעוש שעובר מחיה לבן אדם. זה דבר בובוני, דבר של בלוטות הלימפה", הוא מסביר. "כשנחשפים בנשימה לחיידק, אפשר לפתח דבר ריאתי. הדבר הריאתי מאוד קשה, והוא גם מדבק מאדם לאדם, בעוד שהדבר הבובוני לא מדבק מאדם לאדם".
לצד ההבדל שעליו מצביע פרופ' ברוש, גם דבר בובוני עלול להיות מסוכן ללא טיפול. לפי ארגון הבריאות העולמי, הוא יכול להתפשט לריאות או לזרם הדם. על צעדי החירום שננקטו ברוסיה אומר ברוש: "על פניו נשמע לי שהתגובה שם קצת מוגזמת. סוגרים המון אנשים בהסגרים ויש כל מיני מגבלות די דרמטיות. צריך מגע מאוד קרוב בשביל להידבק בדבר. זו מחלה שיחסית קל למנוע את ההדבקה שלה".
