מחפשים תקציב למימון הטיפול בפליטים מאוקראינה: הממשלה התבקשה לאשר במשאל שרים דחוף הבוקר (ג') קיצוץ רוחבי של 42 מיליון שקל לשם המשך מתן סיוע הומניטרי לאזרחי אוקראינה שנמלטו מהמלחמה ואינם זכאי שבות וזאת עד סוף שנת 2023.
מדובר בקיצוץ של 0.06% מתקציבי משרדי הממשלה בשנת הכספים 2023. הממשלה גם החליטה להטיל על משרד הרווחה להמשיך להפעיל עד סוף השנה את מנהלת "צו השעה", שנועדה להעניק לאזרחי אוקראינה שאינם זכאי שבות שנמלטו לישראל בעקבות המלחמה - סיוע הומניטרי, לרבות באמצעות מתן מענה למקרים רפואיים וסוציאליים דחופים ותוך הארכת הכיסוי הביטחוני כך שיישמר רצף ביטוחי.
קראו עוד:
אתמול (ב') תקף שר הבריאות משה ארבל פומבית את ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל החלטתו להאריך את הביטוח הרפואי של 14 אלף הפליטים מאוקראינה על חשבון תקציב משרד הבריאות. הוא התריע כי קיצוץ נוסף בתקציב המשרד יגרום לעצירת תוכניות במשרד ויפגע בשירותים חיוניים לאזרחים. "אני מתנגד בתוקף לחלוקת המשאבים שנקבעה בהצעת המחליטים שמשמעה קיצוץ בתקציב משרד הבריאות ופגיעה קשה בפעילות הליבה של המשרד".
1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות משה ארבל
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות משה ארבל
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות משה ארבל
(צילום: אוליבייה פיטוסי, גדעון שרון לע"מ)
לדברי השר ארבל, "מערכת הבריאות נמצאת בימים אלה באתגר תקציבי משמעותי בשל הגידול האדיר בביקושים לבריאות הנובע מהזדקנות מואצת וגידול של האוכלוסיה בישראל. בשל כך אנו חווים התארכות בזמני ההמתנה לשירותים וקושי הולך וגובר של ארגוני הבריאות לעמוד בתקציבם מבלי לפגוע באופן קשה בשירות אותו הן נותנות לציבור, בין היתר בשל אי-קידום התקציב הבסיסי בהתאם לפרמטרים אובייקטיביים של גידול והזדקנות האוכלוסייה ועלייה במחירי תשומות הבריאות". כעת, בעקבות המשאל, מדובר בקיצוץ של שישה מיליון שקלים מתקציב משרד הבריאות.
שר הבריאות: "ההחלטה תפתח פתח לאוכלוסיות רבות נוספות שאינן זכאיות כיום לשירותים רפואיים בישראל מפאת מעמדם. היכולת של המשרד להבחין בין האוכלוסיות השונות (הזכאיות ושאינן זכאיות) תפגע כך שהלכה למעשה, כל אדם השוהה בישראל, ללא תלות במעמדו החוקי, יהיה זכאי לשירותי בריאות"
השר ציין שעל אף העובדה שלא כל הבקשות לתוספת תקציבית התממשו, גובשו במשרד הבריאות כמה תוכניות שנועדו לאפשר למערכת להתמודד עם הביקושים הגוברים וצורכי הבריאות ההולכים וגדלים של האוכלוסייה. "חרף מאמצינו כאמור", כתב השר ארבל, "מאז אישור התקציב הובא לידיעתינו כי צפויים להתממש קיצוצים רוחביים בתקציב המשרד לטובת מימון ועמידה בסיכומים עם משרדים אחרים המסתכמים בסך של כ-100 מיליון שקל המתווספים לקיצוץ של כ-360 מיליון שקל בבניית התקציב, הפוגעים בבסיס היכולת שלנו לתת מענה ראוי לציבור".
השר ארבל התריע ואמר כי מימון הביטוח לפליטים מתקציב משרד הבריאות, "יפתח פתח לאוכלוסיות רבות נוספות שאינן זכאיות כיום לשירותים רפואיים בישראל מפאת מעמדם. היכולת של המשרד להבחין בין האוכלוסיות השונות (הזכאיות ושאינן זכאיות) תפגע כך שהלכה למעשה, כל אדם השוהה בישראל, ללא תלות במעמדו החוקי, יהיה זכאי לשירותי בריאות".
הוא הזכיר כי בישראל שוהים עשרות אלפי אנשים שמדינת ישראל לא הכריעה במעמדם, חלקם ממדינות הנמצאות במצבי חוסר יציבות פוליטית, שלא זכאים לשירותי בריאות מטעמים מובנים ולגביהם מצוי משרד הבריאות בהליכים תלויים ועומדים בבג"ץ. "מיותר לציין כי במקרים דחופים של אוכלוסיות אלה, בתי החולים נותנים מענה רפואי וסופגים מתקציבם למימון המענה ללא כל שיפוי. מצב דברים זה עשוי להוביל לרידוד השירותים הניתנים לאוכלוסיות השונות למינימום ולהביא לפריצה וחשיפה תקציבית חסרת תקדים".
פרופ' חגי לוין, אחד העותרים ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, בהתייחס להחלטת בג"ץ לתת למדינה ארכה של שבוע להחליט לגבי הכיסוי הרפואי לפליטים מאוקראינה: "זוהי מדיניות קפקאית והחלטה בלתי סבירה של הממשלה המסכנת את בריאות הציבור. כפי שאמרו גם השופטים, כל יום שעובר ללא החזרת הטיפול הרפואי מסכן חיי אדם. נקווה שהממשלה תתעשת ותתן מענה מיידי".